פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ז: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט == | == סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט == | ||
◄ '''אגודה (מובא באגור) ותרומת הדשן (סימן סה | '''''◄''''' אגודה (מובא באגור) ותרומת הדשן (סימן סה<ref>בסימן נט '''תרומת הדשן''' מתיר אפילו לסגור תנור שיש בו גחלים כי אין זה פסיק רישה שהגחלים יכבו על ידי כך. '''השו"ע''' לא פסק כך להלכה, אבל '''האליה רבה''' סבר שיש לסמוך עליו בשעת דחק, עיין לקמן.</ref>): תנור שהטמינו בו חמין וסתמו את פיו בדף עם טיט, אסור לסתור את אותו דף. ואם יש קטן או גוי אפשר על ידם, ואם אין, אפשר להקל ביהודי (תרומת הדשן מתיר וכותב שאם יש קטן או גוי או שהוא עצמו אינו יכול בשינוי, עדיף מאשר שיהודי יעשה. וכשאי אפשר מותר). ולחזור ולסתום, אם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי. | ||
◄ '''מרדכי: | '''''◄''''' מרדכי: מותר לסתור פה התנור כיוון שאינו עשוי לקיום (בשונה מחותמות שבקרקע שאסור לחותכם כדאיתא בביצה לא:). | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע, והוסיף שאם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי. | ||
רמ"א (כתרומת הדשן): אם יש גוי או קטן הם יסתרו, ואם אין, יסתור הוא על ידי שינוי. וכל מה שמותר לסתום מחדש היינו רק ביום השבת, אבל בליל שבת, יש לחשוש שהקדירה לא מבושלת לגמרי ועל ידי הסתימה גורם לבישול הקדירה, ואפילו על ידי גוי אסור<ref>והאחרונים כתבו שאפילו בקיץ שמקבלים שבת מוקדם ואין אז איסור תורה אלא רק איסור דרבנן אפילו ליהודי, עדיין אסור לומר לגוי שמא גם בחורף יבוא לומר לגוי ואז יש איסור תורה על היהודי (כיוון שהשעה אז מתאחרת וסמוך לחשיכה).</ref>. | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>החידוש שמותר לסתום את התנור הוא שלא חוששים שמא יש בו גחלים שעדיין לוחשות ובסתימה יגרום לכיבויים | <li><blockquote><p>החידוש שמותר לסתום את התנור הוא שלא חוששים שמא יש בו גחלים שעדיין לוחשות ובסתימה יגרום לכיבויים (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם יש גחלים לוחשות בוודאות אסור לסתום דהוי פסיק רישיה של כיבוי | <li><blockquote><p>אם יש גחלים לוחשות בוודאות אסור לסתום דהוי פסיק רישיה של כיבוי אע"פ שלא ניחא ליה (שאסור מדרבנן). אבל לומר לגוי מותר כיוון שפסיק רישה בגוי מותר (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם משאיר חלק מהתנור פתוח | <li><blockquote><p>אם משאיר חלק מהתנור פתוח אין בו פסיק רישה של כיבוי. אבל אם משאיר רק חלק קטן פתוח אסור כי גורם שהרוח תכנס דרך הנקב ותבעיר את הגחלים (מג"א).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>במקום הדחק אפשר לסמוך על דעת תרומת הדשן (בסימן נט), שסובר שאין בסתימת תנור עם גחלים משום פסיק רישה של כיבוי ( | <li><blockquote><p>במקום הדחק אפשר לסמוך על דעת תרומת הדשן (בסימן נט), שסובר שאין בסתימת תנור עם גחלים משום פסיק רישה של כיבוי (אליה רבה). אבל אם יש ממש אש בתוך התנור אסור גם לתרומת הדשן כיוון שגורם לכיבוי האש (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>לכו"ע אסור לפתוח תנור שיש בו גחלים לוחשות כי הרוח ודאי תגרום לליבוי הגחלים | <li><blockquote><p>לכו"ע אסור לפתוח תנור שיש בו גחלים לוחשות כי הרוח ודאי תגרום לליבוי הגחלים (משנ"ב). (למרות שלא ניחא ליה, מכל מקום פס"ר דלא ניחא ליה אסור מדרבנן (שער הציון)).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>אם אמר לגוי לסגור את התנור, הגם שקידם את הבישול, כיוון שהתבשיל היה מתבשל גם כך, אין לאסור את התבשיל בדיעבד. כמו כן אם סתם בעצמו והתבשיל הגיע כבר לבן דרוסאי, אין לאסור בדיעבד | <li><blockquote><p>אם אמר לגוי לסגור את התנור, הגם שקידם את הבישול, כיוון שהתבשיל היה מתבשל גם כך, אין לאסור את התבשיל בדיעבד. כמו כן אם סתם בעצמו והתבשיל הגיע כבר לבן דרוסאי, אין לאסור בדיעבד (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:06, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט[עריכה]
◄ אגודה (מובא באגור) ותרומת הדשן (סימן סה[1]): תנור שהטמינו בו חמין וסתמו את פיו בדף עם טיט, אסור לסתור את אותו דף. ואם יש קטן או גוי אפשר על ידם, ואם אין, אפשר להקל ביהודי (תרומת הדשן מתיר וכותב שאם יש קטן או גוי או שהוא עצמו אינו יכול בשינוי, עדיף מאשר שיהודי יעשה. וכשאי אפשר מותר). ולחזור ולסתום, אם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.
◄ מרדכי: מותר לסתור פה התנור כיוון שאינו עשוי לקיום (בשונה מחותמות שבקרקע שאסור לחותכם כדאיתא בביצה לא:).
☜ כך פוסק שו"ע, והוסיף שאם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.
רמ"א (כתרומת הדשן): אם יש גוי או קטן הם יסתרו, ואם אין, יסתור הוא על ידי שינוי. וכל מה שמותר לסתום מחדש היינו רק ביום השבת, אבל בליל שבת, יש לחשוש שהקדירה לא מבושלת לגמרי ועל ידי הסתימה גורם לבישול הקדירה, ואפילו על ידי גוי אסור[2].
החידוש שמותר לסתום את התנור הוא שלא חוששים שמא יש בו גחלים שעדיין לוחשות ובסתימה יגרום לכיבויים (משנ"ב).
אם יש גחלים לוחשות בוודאות אסור לסתום דהוי פסיק רישיה של כיבוי אע"פ שלא ניחא ליה (שאסור מדרבנן). אבל לומר לגוי מותר כיוון שפסיק רישה בגוי מותר (משנ"ב).
אם משאיר חלק מהתנור פתוח אין בו פסיק רישה של כיבוי. אבל אם משאיר רק חלק קטן פתוח אסור כי גורם שהרוח תכנס דרך הנקב ותבעיר את הגחלים (מג"א).
במקום הדחק אפשר לסמוך על דעת תרומת הדשן (בסימן נט), שסובר שאין בסתימת תנור עם גחלים משום פסיק רישה של כיבוי (אליה רבה). אבל אם יש ממש אש בתוך התנור אסור גם לתרומת הדשן כיוון שגורם לכיבוי האש (משנ"ב).
לכו"ע אסור לפתוח תנור שיש בו גחלים לוחשות כי הרוח ודאי תגרום לליבוי הגחלים (משנ"ב). (למרות שלא ניחא ליה, מכל מקום פס"ר דלא ניחא ליה אסור מדרבנן (שער הציון)).
אם אמר לגוי לסגור את התנור, הגם שקידם את הבישול, כיוון שהתבשיל היה מתבשל גם כך, אין לאסור את התבשיל בדיעבד. כמו כן אם סתם בעצמו והתבשיל הגיע כבר לבן דרוסאי, אין לאסור בדיעבד (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ בסימן נט תרומת הדשן מתיר אפילו לסגור תנור שיש בו גחלים כי אין זה פסיק רישה שהגחלים יכבו על ידי כך. השו"ע לא פסק כך להלכה, אבל האליה רבה סבר שיש לסמוך עליו בשעת דחק, עיין לקמן.
- ↑ והאחרונים כתבו שאפילו בקיץ שמקבלים שבת מוקדם ואין אז איסור תורה אלא רק איסור דרבנן אפילו ליהודי, עדיין אסור לומר לגוי שמא גם בחורף יבוא לומר לגוי ואז יש איסור תורה על היהודי (כיוון שהשעה אז מתאחרת וסמוך לחשיכה).