פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ז: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
(Added ben shmuel book.)
 
(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנט|ז}}
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רנט ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רנט|ז}}


== סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט ==
◄ '''אגודה (מובא באגור) ותרומת הדשן (סימן סה'''<ref>בסימן נט תרומת בדשן מתיר אפילו לסגור תנור שיש בו גחלים כי אין זה פסיק רישה שהגחלים יכבו על ידי כך. השו&quot;ע לא פסק כך להלכה, אבל האליה רבה סבר שיש לסמוך עליו בשעת דחק, עיין לקמן.</ref>'''):''' תנור שהטמינו בו חמין וסתמו את פיו בדף שסתום בטיט, אסור לסתור את אותו דף. ואם יש קטן או גוי אפשר על ידם, ואם אין, אפשר להקל ביהודי (תרומת הדשן מתיר וכותב שאם יש קטן או גוי או שיכול בשינוי, עדיף מאשר שיהודי יעשה. וכשאי אפשר מותר). ולחזור ולסתום, אם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.
◄ '''מרדכי:''' מותר לסתור פה התנור כיוון שאינו עשוי לקיום (בשונה מחותמות שבקרקע שאסור לחותכם כדאיתא בביצה לא:).
<blockquote>☜ כך פוסק '''שו&quot;ע''' ומותר לסותמו, אבל אם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.
☜ '''רמ&quot;א (כתרומת הדשן):''' אם יש גוי או קטן הם יסתרו, ואם אין, יסתור הוא על ידי שינוי. וכל מה שמותר לסתום מחדש היינו רק ביום השבת, אבל בליל שבת, יש לחשוש שהקדירה לא מבושלת לגמרי ועל ידי הסתימה גורם לבישול הקדירה, ואפילו על ידי גוי אסור<ref>והאחרונים כתבו שאפילו בקיץ שמקבלים שבת מוקדם ואין אז איסור תורה אלא רק איסור דרבנן אפילו ליהודי, עדיין אסור לומר לגוי שמא גם בחורף יבוא לומר לגוי ואז יש איסור תורה על היהודי (כיוון שהשעה אז מתאחרת וסמוך לחשיכה).</ref>.
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>החידוש שמותר לסתום את התנור הוא שלא חוששים שמא יש בו גחלים שעדיין לוחשות ובסתימה יגרום לכיבויים '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם יש גחלים לוחשות בוודאות אסור לסתום דהוי פסיק רישיה של כיבוי למרות שלא ניחא ליה (שאסור מדרבנן). אבל לומר לגוי מותר כי פסיק רישה בגוי מותר '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם משאיר חלק מהתנור פתוח שאין בה פסיק רישה של כיבוי. אבל אם משאיר רק חלק קטן פתוח אסור כי גורם שהרוח תכנס דרך הנקב ותבעיר את הגחלים '''(מג&quot;א)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>במקום הדחק אפשר לסמוך על דעת תרומת הדשן (בסימן נט), שסובר שאין בסתימת תנור עם גחלים משום פסיק רישה של כיבוי ('''אליה רבה'''). אבל אם יש ממש אש בתוך התנור אסור גם לתרומת הדשן כיוון שגורם לכיבוי האש '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>לכו&quot;ע אסור לפתוח תנור שיש בו גחלים לוחשות כי הרוח ודאי תגרום לליבוי הגחלים '''(משנ&quot;ב).''' (למרות שלא ניחא ליה, מכל מקום פס&quot;ר דלא ניחא ליה אסור מדרבנן. '''(שער הציון)''').</p></blockquote></li>
<li><blockquote><p>אם אמר לגוי לסגור את התנור, הגם שקידם את הבישול, כיוון שהתבשיל היה מתבשל גם כך, אין לאסור את התבשיל בדיעבד. כמו כן אם סתם בעצמו והתבשיל הגיע כבר לבן דרוסאי, אין לאסור בדיעבד '''(משנ&quot;ב)'''.</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]
[[קטגוריה:אורח חיים]]


== סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט ==
== סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט ==
שורה 50: שורה 24:


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־20:06, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רנט ז


סעיף ז | תנור שסתמו פיו בטיט[עריכה]

אגודה (מובא באגור) ותרומת הדשן (סימן סה[1]): תנור שהטמינו בו חמין וסתמו את פיו בדף עם טיט, אסור לסתור את אותו דף. ואם יש קטן או גוי אפשר על ידם, ואם אין, אפשר להקל ביהודי (תרומת הדשן מתיר וכותב שאם יש קטן או גוי או שהוא עצמו אינו יכול בשינוי, עדיף מאשר שיהודי יעשה. וכשאי אפשר מותר). ולחזור ולסתום, אם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.

מרדכי: מותר לסתור פה התנור כיוון שאינו עשוי לקיום (בשונה מחותמות שבקרקע שאסור לחותכם כדאיתא בביצה לא:).

☜ כך פוסק שו"ע, והוסיף שאם יש גחלים לוחשות יעשה על ידי גוי.

רמ"א (כתרומת הדשן): אם יש גוי או קטן הם יסתרו, ואם אין, יסתור הוא על ידי שינוי. וכל מה שמותר לסתום מחדש היינו רק ביום השבת, אבל בליל שבת, יש לחשוש שהקדירה לא מבושלת לגמרי ועל ידי הסתימה גורם לבישול הקדירה, ואפילו על ידי גוי אסור[2].

  1. החידוש שמותר לסתום את התנור הוא שלא חוששים שמא יש בו גחלים שעדיין לוחשות ובסתימה יגרום לכיבויים (משנ"ב).

  2. אם יש גחלים לוחשות בוודאות אסור לסתום דהוי פסיק רישיה של כיבוי אע"פ שלא ניחא ליה (שאסור מדרבנן). אבל לומר לגוי מותר כיוון שפסיק רישה בגוי מותר (משנ"ב).

  3. אם משאיר חלק מהתנור פתוח אין בו פסיק רישה של כיבוי. אבל אם משאיר רק חלק קטן פתוח אסור כי גורם שהרוח תכנס דרך הנקב ותבעיר את הגחלים (מג"א).

  4. במקום הדחק אפשר לסמוך על דעת תרומת הדשן (בסימן נט), שסובר שאין בסתימת תנור עם גחלים משום פסיק רישה של כיבוי (אליה רבה). אבל אם יש ממש אש בתוך התנור אסור גם לתרומת הדשן כיוון שגורם לכיבוי האש (משנ"ב).

  5. לכו"ע אסור לפתוח תנור שיש בו גחלים לוחשות כי הרוח ודאי תגרום לליבוי הגחלים (משנ"ב). (למרות שלא ניחא ליה, מכל מקום פס"ר דלא ניחא ליה אסור מדרבנן (שער הציון)).

  6. אם אמר לגוי לסגור את התנור, הגם שקידם את הבישול, כיוון שהתבשיל היה מתבשל גם כך, אין לאסור את התבשיל בדיעבד. כמו כן אם סתם בעצמו והתבשיל הגיע כבר לבן דרוסאי, אין לאסור בדיעבד (משנ"ב).



הערות שוליים[עריכה]

  1. בסימן נט תרומת הדשן מתיר אפילו לסגור תנור שיש בו גחלים כי אין זה פסיק רישה שהגחלים יכבו על ידי כך. השו"ע לא פסק כך להלכה, אבל האליה רבה סבר שיש לסמוך עליו בשעת דחק, עיין לקמן.
  2. והאחרונים כתבו שאפילו בקיץ שמקבלים שבת מוקדם ואין אז איסור תורה אלא רק איסור דרבנן אפילו ליהודי, עדיין אסור לומר לגוי שמא גם בחורף יבוא לומר לגוי ואז יש איסור תורה על היהודי (כיוון שהשעה אז מתאחרת וסמוך לחשיכה).