פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסב ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסב ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסב|ג}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסב ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסב|ג}} | ||
== סעיף ג | ישמח לקראת השבת == | == סעיף ג | ישמח לקראת השבת == | ||
| שורה 48: | שורה 24: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:07, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | ישמח לקראת השבת[עריכה]
הגמרא (בדף קיט.) אומרת שרבי חנינא היה מתעטף ועומד לקראת שבת ואומר 'בואו נצא לקראת שבת המלכה' ורבי ינאי היה אומר 'בואי כלה'.
☜ כך פוסקים הטור והשו"ע. ומוסיפים: ילבש בגדיו הנאים וישמח לקראת שבת.
רמ"א: ילבש בגדי שבת מיד שרחץ עצמו וזהו כבוד שבת, לכן ירחץ לפנות ערב.
⤶ כשרוחץ במרחץ יקדים לרחוץ כדי שלא יבוא לידי חילול שבת (משנ"ב).
ילבש בגדי שבת עד אחרי ההבדלה[1]* (משנ"ב).
המרבה לכבד את שבת במאכלים ובבגדים נאים הרי זה משובח (משנ"ב ע"פ הטור).
יש להזהר מאוד ממחלוקת בשבת, ובמיוחד בין איש לאשתו (משנ"ב ע"פ המקובלים).
יש נוהגים לצאת לעזרה שבבית הכנסת לקבל את השבת, ויש נוהגים לסובב את פניהם כלפי מערב וכדרך שמקבלים אדם גדול[2] (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
* ולפי הקבלה יש ללכת עד אחרי סעודת מלווה מלכה (יסוד ושורש העבודה). וכתבו חלק מהאחרונים שבמוצאי שבת חזון יש לפשוט את הבגדים מיד לאחר ההבדלה משום שלא שייך כבר הטעם של אין עושים אבילות בפרהסיא (הגרש"ז בהליכות שלמה מועדים ב, וחוט השני א, ג), ויש מי שהתיר להמשיך ללבוש כל עוד לא פשט אותם (מובא בשם הרב אלישיב בהליכות ומנהגי בין המצרים ה, הערה 10).
- ↑
בחוט השני (ד, פפ"ב, ג) ביאר שאין כוונת המשנ"ב דווקא לצד מערב כיוון שעיקר הטעם הוא 'כדרך שמקבל אדם גדול' ולכן צריך לפנות לצד הכניסה [ומה שכתב במשנ"ב צד מערב זה בגלל שפתח בית הכנסת במקומו היה בצד מערב]. אומנם בכף החיים (ס"ק לב) כתב בשם האר"י ז"ל דווקא לצד מערב ששם פונה השמש וכן כתב באגרות משה (או"ח ג, מה), וסיים שם, שכל מה שיעשה הוא טוב כיוון שעושה לכבוד השבת.