פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסד ב: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסד|ב}} | |||
== סעיף ב | כרך דבר מותר ואסור == | |||
<blockquote>הברייתא אומרת (כא.) 'כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו, במה דברים אמורים להדליק אבל להקפות מותר. | |||
</blockquote> | |||
נחלקו הראשונים מהו 'להקפות' ומהו 'להדליק': | |||
'''''◄'''''רש"י (ע"פ הרא"ש): 'להקפות'- לסמוך הפתילה כדי שלא תטבע בשמן<ref>עיין הערה הקודמת.</ref>. 'להדליק' - להדליק את הדבר האסור ממש עם הדבר המותר. | |||
'''''◄''''' רי"ף (לביאור הרא"ש וטור): 'להקפות'- לכרוך המותר והאסור מתוך כוונה להדליקם יחד, 'להדליק'- כרך האסור והמותר כדי להעבות ראש הפתילה. | |||
'''''◄'''''רי"ף (לגירסת הרב המגיד) רש"י (על פי הרב המגיד<ref>'''הרב המגיד''' כותב '''שרש"י''' סובר '''כרי"ף ורמב"ם'''. '''רש"י''' כתב בביאור 'להקפות': 'לא היה מדליקו אלא סומך עליו הפתילה להציפה וכו' ומבאר '''הבית יוסף''' שכוונת '''הרב המגיד''' שצירף את '''רש"י''' לדעת '''הרי"ף''' שכוונת '''רש"י''' שכיוון שלא '''התכוון''' להדליקו אלא רק להציפה ולכן מותר.</ref>), רמב"ם וסמ"ג: 'להקפות' - להקשות את הפתילה שתהיה זקופה. 'להדליק' שכורך יחד את האסור והמותר להעבותם. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: כרך דבר אסור ומותר, אם התכוון להעבות הפתילה אסור להדליק בה, ואם התכוון להקשותה כדי שלא תשלשל למטה, מותר. וכן מותר לכרוך פתילה על גבי גמי או קש. | |||
</blockquote> | |||
א. התירו להקשות את הפתילה כיוון שאינו מתכוון להדליק ולא גזרו בזה (משנ"ב). | |||
ב. האיסור לכרוך הוא שמא ידליק לבד באיסור (ולא שמא יטה), כיוון שכן, לא גזרו כשמתכוון להקשות, אמנם אם יש רק מיעוט דבר שמדליקים בו, חוזר החשש שמא יטה ואסור להדליק בו (ביה"ל). | |||
ג. גמי וקש: המג"א מתיר אפילו לכרוך בשביל האורה (כיוון שגמי לא ראוי להדלקה לבדו). ומדברי רי"ו משמע שאסור וכן התוספת שבת מפקפק בזה לדעת הרמב"ם (ביה"ל). | |||
❖ '''הוספת גרגר מלח לנר''' | |||
<blockquote>התוספתא (ב, ו) מתירה להוסיף גרגר של מלח וגריס של פול כדי שאור הנר יהיה שוהה ודולק. (הטור והרמ"א כותבים כדי שהאור יהיה יפה יותר). | |||
</blockquote> | |||
☜ וכך פוסקים רמב"ם ורמ"א. | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:09, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ב | כרך דבר מותר ואסור[עריכה]
הברייתא אומרת (כא.) 'כרך דבר שמדליקין בו על גבי דבר שאין מדליקין בו אין מדליקין בו, במה דברים אמורים להדליק אבל להקפות מותר.
נחלקו הראשונים מהו 'להקפות' ומהו 'להדליק':
◄רש"י (ע"פ הרא"ש): 'להקפות'- לסמוך הפתילה כדי שלא תטבע בשמן[1]. 'להדליק' - להדליק את הדבר האסור ממש עם הדבר המותר.
◄ רי"ף (לביאור הרא"ש וטור): 'להקפות'- לכרוך המותר והאסור מתוך כוונה להדליקם יחד, 'להדליק'- כרך האסור והמותר כדי להעבות ראש הפתילה.
◄רי"ף (לגירסת הרב המגיד) רש"י (על פי הרב המגיד[2]), רמב"ם וסמ"ג: 'להקפות' - להקשות את הפתילה שתהיה זקופה. 'להדליק' שכורך יחד את האסור והמותר להעבותם.
☜ שו"ע: כרך דבר אסור ומותר, אם התכוון להעבות הפתילה אסור להדליק בה, ואם התכוון להקשותה כדי שלא תשלשל למטה, מותר. וכן מותר לכרוך פתילה על גבי גמי או קש.
א. התירו להקשות את הפתילה כיוון שאינו מתכוון להדליק ולא גזרו בזה (משנ"ב).
ב. האיסור לכרוך הוא שמא ידליק לבד באיסור (ולא שמא יטה), כיוון שכן, לא גזרו כשמתכוון להקשות, אמנם אם יש רק מיעוט דבר שמדליקים בו, חוזר החשש שמא יטה ואסור להדליק בו (ביה"ל).
ג. גמי וקש: המג"א מתיר אפילו לכרוך בשביל האורה (כיוון שגמי לא ראוי להדלקה לבדו). ומדברי רי"ו משמע שאסור וכן התוספת שבת מפקפק בזה לדעת הרמב"ם (ביה"ל).
❖ הוספת גרגר מלח לנר
התוספתא (ב, ו) מתירה להוסיף גרגר של מלח וגריס של פול כדי שאור הנר יהיה שוהה ודולק. (הטור והרמ"א כותבים כדי שהאור יהיה יפה יותר).
☜ וכך פוסקים רמב"ם ורמ"א.