פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רסח ט|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רסח|ט}} | |||
== סעיף ט | יו"ט שחל בשבת == | |||
<blockquote>הגמרא אומרת (שם) שש"ץ שעובר לפני התפילה בליל שבת שחל בה יו"ט לא צריך להזכיר של יו"ט בה, מפני שטעם התקנה היה מפני הסכנה. | |||
(רש"י מבאר שביו"ט לא כולם היו באים לבית הכנסת, ורק בשבת היו כולם באים (ועוד שבשבת יש יותר חשש מזיקין בשדה. (פרישה)). והטור מבאר שמה שתיקנו חכמים תיקנו, ואין להוסיף על זה). | |||
</blockquote> | |||
☜ כך פוסקים טור ושו"ע. | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>בליל פסח שחל בשבת אין לאומרו כלל כי הוא משומר ממזיקים<ref><p>אך מנהג המקובלים לאומרו אף אז, וכן הנהיג הרש"ש, וכתב בסידור '''קול אליהו''', שכן מנהג ירושלים. וכך כתוב '''ברב פעלים''' (ג, כג)''', ובכף החיים''' (תפז, כב) ועוד. ועיין שהביא '''ביביע אומר''' (ב או"ח כה) מהרבה ראשונים ואחרונים שלא לאומרו, וכן פסק להלכה. וכן נהגו רוב האשכנזים וחלק מהספרדים (וחלקם נוהגים לאומרו על פי מנהג המקובלים).</p></ref> (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:12, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ט | יו"ט שחל בשבת[עריכה]
הגמרא אומרת (שם) שש"ץ שעובר לפני התפילה בליל שבת שחל בה יו"ט לא צריך להזכיר של יו"ט בה, מפני שטעם התקנה היה מפני הסכנה.
(רש"י מבאר שביו"ט לא כולם היו באים לבית הכנסת, ורק בשבת היו כולם באים (ועוד שבשבת יש יותר חשש מזיקין בשדה. (פרישה)). והטור מבאר שמה שתיקנו חכמים תיקנו, ואין להוסיף על זה).
☜ כך פוסקים טור ושו"ע.
בליל פסח שחל בשבת אין לאומרו כלל כי הוא משומר ממזיקים[1] (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
אך מנהג המקובלים לאומרו אף אז, וכן הנהיג הרש"ש, וכתב בסידור קול אליהו, שכן מנהג ירושלים. וכך כתוב ברב פעלים (ג, כג), ובכף החיים (תפז, כב) ועוד. ועיין שהביא ביביע אומר (ב או"ח כה) מהרבה ראשונים ואחרונים שלא לאומרו, וכן פסק להלכה. וכן נהגו רוב האשכנזים וחלק מהספרדים (וחלקם נוהגים לאומרו על פי מנהג המקובלים).