פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא ז: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
<blockquote>רבא פוסק (פסחים קז.) שהטועם לפני הקידוש יכול לקדש בדיעבד. | <blockquote>רבא פוסק (פסחים קז.) שהטועם לפני הקידוש יכול לקדש בדיעבד. | ||
</blockquote> | |||
טור ☜ ושו"ע: למרות שאסור לטעום, אם טעם יקדש. | |||
<blockquote>⤶ ולא נאמר שיחכה למחרת בבוקר כדי שהקידוש יהיה לפני הטעימה. אלא יכול לקדש בלילה, אפילו מאוחר (אחרונים). ומשמע שאפילו אם אכל סעודה לפני הקידוש, יכול לעשות אחר כך קידוש<ref><sup>*</sup> ואם נזכר מיד לאחר ברכת המזון כותב '''המנוחת אהבה''' (א, ז, ט) שלא צריך לאכול שוב לאחר הקידוש כי הסעודה עולה לו. ולא מיבעא לדעת הרי"ף והרמב"ם שהדבר עולה לו כנ"ל בסעיף הקודם, אלא גם לדעת הרא"ש והרמ"א הדבר עולה לו כיוון שטעם הרא"ש הוא שהסעודה הראשונה הייתה ביום חול, לכן היא לא עולה לו, אבל סעודה שהייתה בשבת כן עולה לו. ודייק כך במשנ"ב בס"ק לב שגם ביאר כך את דעת הרמ"א.</ref><sup>*</sup> (משנ"ב). | |||
⤶ ולא נאמר שיחכה למחרת בבוקר כדי שהקידוש יהיה לפני הטעימה. אלא יכול לקדש בלילה, אפילו מאוחר | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:13, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | אם טעם בדיעבד[עריכה]
רבא פוסק (פסחים קז.) שהטועם לפני הקידוש יכול לקדש בדיעבד.
טור ☜ ושו"ע: למרות שאסור לטעום, אם טעם יקדש.
⤶ ולא נאמר שיחכה למחרת בבוקר כדי שהקידוש יהיה לפני הטעימה. אלא יכול לקדש בלילה, אפילו מאוחר (אחרונים). ומשמע שאפילו אם אכל סעודה לפני הקידוש, יכול לעשות אחר כך קידוש[1]* (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * ואם נזכר מיד לאחר ברכת המזון כותב המנוחת אהבה (א, ז, ט) שלא צריך לאכול שוב לאחר הקידוש כי הסעודה עולה לו. ולא מיבעא לדעת הרי"ף והרמב"ם שהדבר עולה לו כנ"ל בסעיף הקודם, אלא גם לדעת הרא"ש והרמ"א הדבר עולה לו כיוון שטעם הרא"ש הוא שהסעודה הראשונה הייתה ביום חול, לכן היא לא עולה לו, אבל סעודה שהייתה בשבת כן עולה לו. ודייק כך במשנ"ב בס"ק לב שגם ביאר כך את דעת הרמ"א.