פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעא י: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף י | כוס הקידוש ואופן אמירת הקידוש == | == סעיף י | כוס הקידוש ואופן אמירת הקידוש == | ||
<blockquote>הגמרא בפסחים אומרת (קה:) שכוס פגומה פסולה לכוס של ברכה | <blockquote>הגמרא בפסחים אומרת (קה:) שכוס פגומה פסולה לכוס של ברכה. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
רמב"ם, רי"ף ותוספות: בכלל זה גם כוס של קידוש והבדלה. | |||
רמב"ם: דיני כוס של קידוש הם כדיני כוס של ברכת המזון (בסימן קפב). | |||
<blockquote>⤶ אם אין לו יין למלא את הכוס יכול לקדש בו, כיוון שיש בה רביעית | <blockquote>☜ טור ושו"ע: מקדש על כוס מלאה שאינה פגומה וככל דיני כוס פגומה של ברכת המזון. | ||
⤶ אם אין לו יין למלא את הכוס יכול לקדש בו, כיוון שיש בה רביעית (משנ"ב). | |||
</blockquote> | </blockquote> | ||
א. במקרה שאין לו אלא יין פגום (שטעמו ממנו) התבאר בסימן קפב, ז שאפשר לברך עליו בשעת הדחק. ולדעת '''הפרי מגדים''' בקידוש הלילה, עדיף לקדש על פת. | |||
ב. צריך להקפיד על: כוס נאה<ref>האחרונים דנים לגבי כוס חד פעמית: '''לאור לציון''' לא יקדש בה לכתחילה. '''לחזו"ע''' (ב, עמוד נד) כשרה. '''בשש"כ''' (מז, יא) הקל בזה בדיעבד. (עיין '''בפניה"ל''' ו, ו בכל זה).</ref>, כוס מלא (למצווה), כוס שאין לה סדק שהיין נוזל דרכו ואם לא מחזיקה בגלל זה רביעית פסולה, הדחה ושטיפה (ואם היא נקיה גם בלי זה מותר), ויטול בשתי ידיו וייתן לימין, ויעטר את הכוס באצבעות, וייתן עיניו בכוס, ויגביה טפח מעל השלחן (למצווה). | |||
=== ❖ עמידה בקידוש === | === ❖ עמידה בקידוש === | ||
'''''◄''''' כלבו ואורחות חיים: קידוש של לילה מיושב. (או משום קידוש במקום סעודה, או שלא הקפידו בו להצריכו מעומד כי כבר אמרו בבית הכנסת (ע"פ המשנ"ב)). | |||
◄ '''כלבו ואורחות חיים: | |||
◄ '''בית יוסף: | '''''◄''''' בית יוסף: גם עמידה נחשבת לקידוש במקום סעודה, ולכן צריך לעמוד. | ||
הטור מוסיף: צריך לומר 'ויכולו' למרות שאמרו בבית הכנסת כדי להוציא בניו ובני ביתו, ואז יאמר הגפן וקידוש. | |||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: יש לומר 'ויכולו' מעומד, ואז יברך 'הגפן' וקידוש. | ||
רמ"א: עדיף לאומרו מיושב, אף בשעה שאומרים 'ויכולו'<ref>'''המשנ"ב''' מבאר שיש לשבת אף בשעה שאומר 'ויכולו' כיוון שאמרו אותו כבר בבית הכנסת, ונלע"ד שגם '''לרמ"א''', אם לא התפלל ערבית או שכח לומר שם 'ויכולו' צריך לומר את הקידוש מעומד מדינא. אלא שעדיין יש לדון מצד קידוש במקום סעודה. וצ"ב.</ref>, אלא שנוהגים להתחיל מעומד ואז לשבת. וייתן בתחילה עיניו בנר (שזו סגולה לרפואת העיניים. ואין מדקדקין בזה כ"כ. (משנ"ב)) ואחר כך בכוס הקידוש (שלא יסיח דעתו ממנו (משנ"ב)). | |||
⤶ יש לשבת בקידוש גם מצד קידוש במקום סעודה וגם מצד קביעות המסובים יחד שיכולו להפטר בברכת המקדש. ונכון להזהר בזה לכתחילה. וגם | ⤶ יש לשבת בקידוש גם מצד קידוש במקום סעודה וגם מצד קביעות המסובים יחד שיכולו להפטר בברכת המקדש. ונכון להזהר בזה לכתחילה. וגם לנוהגים לעמוד, צריכים לעמוד ליד השולחן ולא ללכת אנה ואנה, משום שאין בזה קביעות כלל (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 37: | שורה 36: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:13, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף י | כוס הקידוש ואופן אמירת הקידוש[עריכה]
הגמרא בפסחים אומרת (קה:) שכוס פגומה פסולה לכוס של ברכה.
רמב"ם, רי"ף ותוספות: בכלל זה גם כוס של קידוש והבדלה.
רמב"ם: דיני כוס של קידוש הם כדיני כוס של ברכת המזון (בסימן קפב).
☜ טור ושו"ע: מקדש על כוס מלאה שאינה פגומה וככל דיני כוס פגומה של ברכת המזון.
⤶ אם אין לו יין למלא את הכוס יכול לקדש בו, כיוון שיש בה רביעית (משנ"ב).
א. במקרה שאין לו אלא יין פגום (שטעמו ממנו) התבאר בסימן קפב, ז שאפשר לברך עליו בשעת הדחק. ולדעת הפרי מגדים בקידוש הלילה, עדיף לקדש על פת.
ב. צריך להקפיד על: כוס נאה[1], כוס מלא (למצווה), כוס שאין לה סדק שהיין נוזל דרכו ואם לא מחזיקה בגלל זה רביעית פסולה, הדחה ושטיפה (ואם היא נקיה גם בלי זה מותר), ויטול בשתי ידיו וייתן לימין, ויעטר את הכוס באצבעות, וייתן עיניו בכוס, ויגביה טפח מעל השלחן (למצווה).
❖ עמידה בקידוש[עריכה]
◄ כלבו ואורחות חיים: קידוש של לילה מיושב. (או משום קידוש במקום סעודה, או שלא הקפידו בו להצריכו מעומד כי כבר אמרו בבית הכנסת (ע"פ המשנ"ב)).
◄ בית יוסף: גם עמידה נחשבת לקידוש במקום סעודה, ולכן צריך לעמוד.
הטור מוסיף: צריך לומר 'ויכולו' למרות שאמרו בבית הכנסת כדי להוציא בניו ובני ביתו, ואז יאמר הגפן וקידוש.
☜ שו"ע: יש לומר 'ויכולו' מעומד, ואז יברך 'הגפן' וקידוש.
רמ"א: עדיף לאומרו מיושב, אף בשעה שאומרים 'ויכולו'[2], אלא שנוהגים להתחיל מעומד ואז לשבת. וייתן בתחילה עיניו בנר (שזו סגולה לרפואת העיניים. ואין מדקדקין בזה כ"כ. (משנ"ב)) ואחר כך בכוס הקידוש (שלא יסיח דעתו ממנו (משנ"ב)).
⤶ יש לשבת בקידוש גם מצד קידוש במקום סעודה וגם מצד קביעות המסובים יחד שיכולו להפטר בברכת המקדש. ונכון להזהר בזה לכתחילה. וגם לנוהגים לעמוד, צריכים לעמוד ליד השולחן ולא ללכת אנה ואנה, משום שאין בזה קביעות כלל (משנ"ב).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ האחרונים דנים לגבי כוס חד פעמית: לאור לציון לא יקדש בה לכתחילה. לחזו"ע (ב, עמוד נד) כשרה. בשש"כ (מז, יא) הקל בזה בדיעבד. (עיין בפניה"ל ו, ו בכל זה).
- ↑ המשנ"ב מבאר שיש לשבת אף בשעה שאומר 'ויכולו' כיוון שאמרו אותו כבר בבית הכנסת, ונלע"ד שגם לרמ"א, אם לא התפלל ערבית או שכח לומר שם 'ויכולו' צריך לומר את הקידוש מעומד מדינא. אלא שעדיין יש לדון מצד קידוש במקום סעודה. וצ"ב.