פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעג ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
<blockquote>כלל נקוט בידינו (ר"ה כט:) שבברכת הנהנין אדם יכול לפטור את חברו רק אם נהנה גם כן. ובברכת המצוות יכול לפטור בכל מקרה. לכן בקידוש היום, אחד יכול לפטור את חברו אפילו שכבר יצא ידי חובה, ואפילו כשלא אוכל שם. | <blockquote>כלל נקוט בידינו (ר"ה כט:) שבברכת הנהנין אדם יכול לפטור את חברו רק אם נהנה גם כן. ובברכת המצוות יכול לפטור בכל מקרה. לכן בקידוש היום, אחד יכול לפטור את חברו אפילו שכבר יצא ידי חובה, ואפילו כשלא אוכל שם. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רא"ש וטור: | '''''◄''''' רא"ש וטור: מותר לאחד לקדש עבור אחרים, למרות שהוא לא אוכל שם, כיוון שברכת הגפן חובת היום, ויזהר שלא לאכול אלא במקום סעודתו (שעושה שם קידוש). | ||
◄ '''בה"ג וכלבו: | '''''◄''''' בה"ג וכלבו: אם קידש כבר, יכול לפטור את מי שאינו בקי ולא את הבקי. | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: יכול לפטור אחרים למרות שלא אוכל איתם, כיוון שברכת היין היא חובת היום ולא ברכת הנהנין. ודווקא אם אינם יודעים לקדש. ואם לא קידש (ולא אוכל עמהם) יזהר שלא לשתות מהיין. | ||
☜ | ☜ פרי חדש וארצות החיים: גם אם חברו בקי יכול להוציאו. (וסיים '''בארצות החיים''' שלכתחילה מצווה שהוא יעשה קידוש). | ||
⤶ | ⤶ ביה"ל: בדיעבד מוציא בכל מקרה. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>בקידוש יכול להוציא למרות שיצא, בשונה מברכת המוציא שלא מוציא אחרים אם לא אוכל, למרות שזו חובת היום, כיוון שעיקר המצווה היא להתענג, ולא עצם הברכה. ואם עושה קידוש על פת יכול | <li><blockquote><p>בקידוש יכול להוציא למרות שיצא, בשונה מברכת המוציא שלא מוציא אחרים אם לא אוכל, למרות שזו חובת היום, כיוון שעיקר המצווה היא להתענג, ולא עצם הברכה. ואם עושה קידוש על פת יכול (משנ"ב).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>מותר לעשות גם קידוש עבור קטנים מדין חינוך, כשהם בעצמם | <li><blockquote><p>מותר לעשות גם קידוש עבור קטנים מדין חינוך, כשהם בעצמם אינם יודעים לעשות קידוש (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
=== ❖ קידוש הבוקר === | === ❖ קידוש הבוקר === | ||
◄ '''מרדכי: | '''''◄''''' מרדכי: בקידוש היום אינו יכול לפטור אחרים אם כבר יצא, כיוון שכל הקידוש זו ברכת הגפן. | ||
◄ '''רבינו ירוחם: | '''''◄''''' רבינו ירוחם: מותר גם בקידוש הבוקר, כיוון שגם הוא חובה<ref>כיוצא בו כותבים '''הרי"ף והרמב"ם''' לעניין טיבול ראשון שהוא ברכת הנהנין, משום חובת היום ויכול לפטור אחרים גם אם לא טועם.</ref>. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק רמ"א. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:13, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | מקדש להוציא אחרים[עריכה]
כלל נקוט בידינו (ר"ה כט:) שבברכת הנהנין אדם יכול לפטור את חברו רק אם נהנה גם כן. ובברכת המצוות יכול לפטור בכל מקרה. לכן בקידוש היום, אחד יכול לפטור את חברו אפילו שכבר יצא ידי חובה, ואפילו כשלא אוכל שם.
◄ רא"ש וטור: מותר לאחד לקדש עבור אחרים, למרות שהוא לא אוכל שם, כיוון שברכת הגפן חובת היום, ויזהר שלא לאכול אלא במקום סעודתו (שעושה שם קידוש).
◄ בה"ג וכלבו: אם קידש כבר, יכול לפטור את מי שאינו בקי ולא את הבקי.
☜ שו"ע: יכול לפטור אחרים למרות שלא אוכל איתם, כיוון שברכת היין היא חובת היום ולא ברכת הנהנין. ודווקא אם אינם יודעים לקדש. ואם לא קידש (ולא אוכל עמהם) יזהר שלא לשתות מהיין.
☜ פרי חדש וארצות החיים: גם אם חברו בקי יכול להוציאו. (וסיים בארצות החיים שלכתחילה מצווה שהוא יעשה קידוש).
⤶ ביה"ל: בדיעבד מוציא בכל מקרה.
בקידוש יכול להוציא למרות שיצא, בשונה מברכת המוציא שלא מוציא אחרים אם לא אוכל, למרות שזו חובת היום, כיוון שעיקר המצווה היא להתענג, ולא עצם הברכה. ואם עושה קידוש על פת יכול (משנ"ב).
מותר לעשות גם קידוש עבור קטנים מדין חינוך, כשהם בעצמם אינם יודעים לעשות קידוש (משנ"ב).
❖ קידוש הבוקר[עריכה]
◄ מרדכי: בקידוש היום אינו יכול לפטור אחרים אם כבר יצא, כיוון שכל הקידוש זו ברכת הגפן.
◄ רבינו ירוחם: מותר גם בקידוש הבוקר, כיוון שגם הוא חובה[1].
☜ כך פוסק רמ"א.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ כיוצא בו כותבים הרי"ף והרמב"ם לעניין טיבול ראשון שהוא ברכת הנהנין, משום חובת היום ויכול לפטור אחרים גם אם לא טועם.