פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעג ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעג ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעג|ה}} | |||
== סעיף ה | שתיית יין במקום סעודה == | |||
'''''◄''''' גאונים: אין צורך לגמור את סעודתו במקום הקידוש, אלא גם אם אכל מעט לחם או שתה יין יצא ידי חובה. אבל לא בפירות. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' הגהות מימוניות: כוס יין של ברית מילה ייתן אותו לתינוק. (ב"י: לדברי הגאונים לא צריך, אלא ישתה בעצמו). | |||
<blockquote>רמ"א: נהגו לתת לתינוק כוס של הברית. | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>אכילה מועטת הכוונה לכזית<ref><p>עיין בסימן רצא, א שכתב '''השו"ע''' ששיעור סעודת שבת הוא בכביצה, '''והמשנ"ב''' שם כתב שהכוונה למעט יותר מכביצה. והביא שיש מקילים מכזית ואילך, ונכון להחמיר אם אפשר לו בזה. ולכאורה אם קידוש במקום סעודה, מדוע מספיק כזית אכילה? ונראה לבאר שבסעודה יש גדר של 'עונג שבת' ולא רק אכילה, לכן צריך בה כביצה, אבל קידוש במקום סעודה אין הכוונה שזו סעודה ממש, אלא מספיקה אכילה שהיא בכזית. [אפשר להוכיח כך ממה שכתב '''בחזון עובדיה''' (שבת ב, עמוד קצא) שמי שעושה קידוש ואוכל מיני מזונות אינו צריך לקחת שני מאפים לעשות כעין לחם משנה (דלא '''ככה"ח''' בסימן עדר, יח). הרי שאין בזה גדרי סעודת שבת ממש, אלא גדר של אכילה במקום הקידוש].</p></ref>, ושתיה מועטת הכוונה לרביעית (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>'''רעק"א ותוספת שבת''' הוכיחו שיש ראשונים החולקים על הגאונים ביין. לכן אין להקל ביין אלא בשעת הדחק (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>'''שלטי הגיבורים''' הקל אפילו בפירות. וכמה אחרונים הקלו כדבריו רק בבוקר, ואין לו מזונות, וחלש ליבו (משנ"ב)</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>גם לגאונים צריך שישתה רביעית כדי שיחשב למקום סעודה (פרי מגדים). ויש אומרים (הלבוש) שצריך שישתה עוד רביעית מעבר לשתיית הכוס של הקידוש (משנ"ב). ובקידוש היום אפשר לסמוך על רביעית אחת אם אין לו הרבה יין, אבל לא בקידוש הלילה. (כיוון שבקידוש הלילה גם כך יש חולקים ואוסרים לצאת ביין בכלל (שער הציון)).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>ודאי שאפשר לצאת במיני תרגימא (מיני מזונות), שהם חשובים יותר מיין (משנ"ב).</p></blockquote></li> | |||
<li><blockquote><p>'''הגר"א''' מחמיר שלא לעשות אפילו קידוש הבוקר אלא במקום סעודה ממש, ולא לסמוך אפילו על יין או מיני תרגימא (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:13, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | שתיית יין במקום סעודה[עריכה]
◄ גאונים: אין צורך לגמור את סעודתו במקום הקידוש, אלא גם אם אכל מעט לחם או שתה יין יצא ידי חובה. אבל לא בפירות.
☜ כך פוסק שו"ע.
◄ הגהות מימוניות: כוס יין של ברית מילה ייתן אותו לתינוק. (ב"י: לדברי הגאונים לא צריך, אלא ישתה בעצמו).
רמ"א: נהגו לתת לתינוק כוס של הברית.
אכילה מועטת הכוונה לכזית[1], ושתיה מועטת הכוונה לרביעית (משנ"ב).
רעק"א ותוספת שבת הוכיחו שיש ראשונים החולקים על הגאונים ביין. לכן אין להקל ביין אלא בשעת הדחק (משנ"ב).
שלטי הגיבורים הקל אפילו בפירות. וכמה אחרונים הקלו כדבריו רק בבוקר, ואין לו מזונות, וחלש ליבו (משנ"ב)
גם לגאונים צריך שישתה רביעית כדי שיחשב למקום סעודה (פרי מגדים). ויש אומרים (הלבוש) שצריך שישתה עוד רביעית מעבר לשתיית הכוס של הקידוש (משנ"ב). ובקידוש היום אפשר לסמוך על רביעית אחת אם אין לו הרבה יין, אבל לא בקידוש הלילה. (כיוון שבקידוש הלילה גם כך יש חולקים ואוסרים לצאת ביין בכלל (שער הציון)).
ודאי שאפשר לצאת במיני תרגימא (מיני מזונות), שהם חשובים יותר מיין (משנ"ב).
הגר"א מחמיר שלא לעשות אפילו קידוש הבוקר אלא במקום סעודה ממש, ולא לסמוך אפילו על יין או מיני תרגימא (ביה"ל).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
עיין בסימן רצא, א שכתב השו"ע ששיעור סעודת שבת הוא בכביצה, והמשנ"ב שם כתב שהכוונה למעט יותר מכביצה. והביא שיש מקילים מכזית ואילך, ונכון להחמיר אם אפשר לו בזה. ולכאורה אם קידוש במקום סעודה, מדוע מספיק כזית אכילה? ונראה לבאר שבסעודה יש גדר של 'עונג שבת' ולא רק אכילה, לכן צריך בה כביצה, אבל קידוש במקום סעודה אין הכוונה שזו סעודה ממש, אלא מספיקה אכילה שהיא בכזית. [אפשר להוכיח כך ממה שכתב בחזון עובדיה (שבת ב, עמוד קצא) שמי שעושה קידוש ואוכל מיני מזונות אינו צריך לקחת שני מאפים לעשות כעין לחם משנה (דלא ככה"ח בסימן עדר, יח). הרי שאין בזה גדרי סעודת שבת ממש, אלא גדר של אכילה במקום הקידוש].