פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעג ז: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעג ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעג|ז}} | |||
== סעיף ז | קידוש במקום נר שבת == | |||
<blockquote>הגמרא אומרת (פסחים קא.) שרבה ביקש מתלמידיו לאכול בביתו (שבו עשו קידוש) אחרת הם ילכו לביתם ואולי יכבה שם הנר ונמצא שלא יעשו שם קידוש ולא יאכלו סעודת שבת. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' מרדכי: משמע שצריך לעשות קידוש במקום נר שבת. | |||
'''''◄''''' רא"ש, רבינו ירוחם וטור: אפשר לעשות קידוש שלא במקום הנר, (ורבה רק אמר להם שמסתמא הם לא יאכלו בלי נר). | |||
נחלקו הראשונים האם ניתן ללמוד מדברי הגמרא (כה:) האומרת ש'הדלקת הנר בשבת - חובה' שחובה '''לאכול''' במקום הדלקת נר שבת: | |||
'''''◄''''' רש"י, תוספות, מרדכי, ושבלי הלקט: צריך לאכול במקום נר השבת. | |||
'''''◄''''' מהר"ם ורבינו שמחה (מובא במרדכי ובהגה"מ): אין חובה לאכול במקום הנר. | |||
'''''◄''''' רבינו פרץ: לא צריך אם אוכלים מבעוד יום, אבל אם אוכלים משחשיכה, צריך. | |||
'''''◄''''' ר"י: אם נהנה יותר בחצר לא צריך לאכול בביתו, כי נרות שבת נתנו לעונג ולא לצער. | |||
<blockquote>☜ שו"ע: י"א שצריך לקדש דווקא לאור הנר וי"א שלא צריך, וי"א שאם נהנה בחצר יותר מפני האויר או הזבובים מותר לקדש ולאכול שם, כיוון שנרות שבת נתנו לעונג. וכך מסתבר<ref>'''הביה"ל''' מבאר '''שהשו"ע''' הסכים שאין צורך לאכול לאור הנר דווקא אם נהנה יותר בחוץ, אבל אם לא כן, צריך לאכול לאור הנר משום שהרבה ראשונים סוברים כך.</ref>. | |||
⤶ דווקא אם מצטער הרבה, אבל אם לא, עדיף שיאכל במקום הנר (מג"א). '''והפרי מגדים''' מצדד שעדיף שיאכל קצת בבית ויגמור סעודתו בחצר. | |||
</blockquote> | |||
==הערות שוליים== | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:14, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ז | קידוש במקום נר שבת[עריכה]
הגמרא אומרת (פסחים קא.) שרבה ביקש מתלמידיו לאכול בביתו (שבו עשו קידוש) אחרת הם ילכו לביתם ואולי יכבה שם הנר ונמצא שלא יעשו שם קידוש ולא יאכלו סעודת שבת.
◄ מרדכי: משמע שצריך לעשות קידוש במקום נר שבת.
◄ רא"ש, רבינו ירוחם וטור: אפשר לעשות קידוש שלא במקום הנר, (ורבה רק אמר להם שמסתמא הם לא יאכלו בלי נר).
נחלקו הראשונים האם ניתן ללמוד מדברי הגמרא (כה:) האומרת ש'הדלקת הנר בשבת - חובה' שחובה לאכול במקום הדלקת נר שבת:
◄ רש"י, תוספות, מרדכי, ושבלי הלקט: צריך לאכול במקום נר השבת.
◄ מהר"ם ורבינו שמחה (מובא במרדכי ובהגה"מ): אין חובה לאכול במקום הנר.
◄ רבינו פרץ: לא צריך אם אוכלים מבעוד יום, אבל אם אוכלים משחשיכה, צריך.
◄ ר"י: אם נהנה יותר בחצר לא צריך לאכול בביתו, כי נרות שבת נתנו לעונג ולא לצער.
☜ שו"ע: י"א שצריך לקדש דווקא לאור הנר וי"א שלא צריך, וי"א שאם נהנה בחצר יותר מפני האויר או הזבובים מותר לקדש ולאכול שם, כיוון שנרות שבת נתנו לעונג. וכך מסתבר[1].
⤶ דווקא אם מצטער הרבה, אבל אם לא, עדיף שיאכל במקום הנר (מג"א). והפרי מגדים מצדד שעדיף שיאכל קצת בבית ויגמור סעודתו בחצר.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הביה"ל מבאר שהשו"ע הסכים שאין צורך לאכול לאור הנר דווקא אם נהנה יותר בחוץ, אבל אם לא כן, צריך לאכול לאור הנר משום שהרבה ראשונים סוברים כך.