פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ג: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעו|ג}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רעו ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רעו|ג}} | ||
== סעיף ג | גוי שעושה לצורך שליחות של היהודי == | == סעיף ג | גוי שעושה לצורך שליחות של היהודי == | ||
| שורה 42: | שורה 20: | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:14, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | גוי שעושה לצורך שליחות של היהודי[עריכה]
הגהות מימוניות וטור: אם אמר לגוי לבוא איתו והדליק את הנר כדי שיוכלו לראות את הדרך, למרות שגם הגוי צריך לנר, אסור להנות מהנר כי עיקר ההליכה לצורך היהודי.
☜ כך פוסק שו"ע.
⤶ אבל אם שולח את הגוי לבדו בשליחותו והגוי מדליק לצורך עצמו את הנר (כמו לצורך הדחת כלי הסעודה) מותר להנות מהנר אחר כך, כי הגוי עשה לצורך עצמו ואין גוף היהודי נהנה מהדלקה זו. ואפילו לסייע לגוי במלאכתו אחר כך, מותר (אבל לעשות לבד לא, כי נראה שהדליק לצורך היהודי (פרי מגדים)), כיוון שהדלקת הנר מלכתחילה הייתה לצורך עצמו (משנ"ב).
ר"ת, מהר"ם, הגהות מרדכי ☜ ורמ"א: מותר לומר לגוי לבוא עם היהודי כשיש בידו, נר דלוק כבר כיוון שהגוי עושה רק טלטול מוקצה, (ואם היהודי היה רוצה לטלטל בעצמו היה יכול ע"י טלטול מהצד (משנ"ב)).
⤶ בנר של שמן יזהר שלא ימהר את הליכת הגוי, כי אז עובר על כיבוי והבערה, ואת זה היהודי לא היה יכול לעשות (משנ"ב).
אין להתיר אלא לבני תורה, שמא יבואו ויקלו יותר בדבר[1] (משנ"ב).
אסור לומר לגוי לטלטל מוקצה מחמה לצל (מג"א[2]).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑
וכן כתב בראשון לציון (יו"ד סימן רמב). אומנם בחזון עובדיה (ו עמוד קלו) כתב על פי הש"ך שכיוון שאפשר להראות לעמי הארץ את טעם הדין, אין לחשוש שיבואו להקל יותר, גם פה אפשר להראות לעמי הארץ את דברי השו"ע ולכן מותר לכל אדם.
- ↑
בסימן שח, המשנ"ב מביא פרי מגדים שמתיר לטלטל כלי שמלאכתו לאיסור מחמה לצל ע"י גוי. ואם כך לכאורה יש סתירה בדברי המשנ"ב. אלא שבאמת אין סתירה, כי המג"א עוסק בחסרון כיס, והפרי מגדים דיבר על כלי שמלאכתו לאיסור, וסובר המשנ"ב שחסרון כיס נאסר משום שצריך שני מיגו בטלטול מחמה לצל כדרכו: א. שהיהודי היה יכול לטלטל מהצד. ב. שהיהודי היה מטלטל לצורך דבר המותר. ושני מיגו לא אומרים. אמנם בכלי שמלאכתו לאיסור מספיק רק מיגו אחד, שהיהודי היה מטלטל לצורך גופו ומקומו. ועיין ברע"א על דברי המג"א בסימן רעט שמביא סברא זו.