פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפד ד: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ד | מפטיר קטן או כהן == | == סעיף ד | מפטיר קטן או כהן == | ||
☜ | ☜ שו"ע וטור (ע"פ המשנה במגילה כד.): קטן יכול להפטיר. | ||
רמ"א: אסור לקרוא לכתחילה למי שאינו יודע להפטיר. ואם קראו והתברר שאינו יודע לקרוא, אחר יברך יקרא. | |||
<blockquote>⤶ אם הנביא כתוב על קלף כספר תורה, אפשר לכתחילה שאחר יקרא כמו בקריאת התורה בעצמה<ref><sup>*</sup> ואם הנביא כתוב בדפוס, כתב בשו"ת מנחת יצחק (ט, כב) שמוכח מדברי הרמ"א והמשנ"ב שאין לקרוא כך לכתחילה אלא שאינו יודע מדוע.</ref><sup>*</sup> | <blockquote>⤶ אם הנביא כתוב על קלף כספר תורה, אפשר לכתחילה שאחר יקרא כמו בקריאת התורה בעצמה<ref><sup>*</sup> ואם הנביא כתוב בדפוס, כתב '''בשו"ת מנחת יצחק''' (ט, כב) שמוכח מדברי הרמ"א והמשנ"ב שאין לקרוא כך לכתחילה אלא שאינו יודע מדוע. (ולע"ד אפשר שקבעו שאחד יקרא לכולם כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע, אך בספר מודפס שניתן לכתוב עליו טעמים אין סברא זו..</ref><sup>*</sup> (חיי אדם). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>אם אפשר להקריא למפטיר מילה במילה את ההפטרה, עדיף שהוא יקרא את ההפטרה מאשר שאחר יקרא אותה | <li><blockquote><p>אם אפשר להקריא למפטיר מילה במילה את ההפטרה, עדיף שהוא יקרא את ההפטרה מאשר שאחר יקרא אותה (פרי מגדים).</p></blockquote></li></ol> | ||
❖ '''מפטיר כהן''' | ❖ '''מפטיר כהן''' | ||
◄ '''מהרי"ל: | '''''◄''''' מהרי"ל: אם אין מי שיודע להפטיר לא יקראו לכהן להפטיר משום פגם הכהן הראשון ומשום פגמו הוא, שיאמרו שבן גרושה הוא. | ||
◄ '''בית יוסף: | '''''◄''''' בית יוסף: בימינו שאומרים 'אף על פי שהוא כהן' אין לחשוש, ואפשר לקרוא לו. | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע (סימן קלה, י): מותר לקרוא לכהן בתוך מניין שבעה (וכ"ש למפטיר). רמ"א: נהגו שלא לקרוא בתוך מניין שבעה, אלא רק לאחר מניין שבעה. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:17, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ד | מפטיר קטן או כהן[עריכה]
☜ שו"ע וטור (ע"פ המשנה במגילה כד.): קטן יכול להפטיר.
רמ"א: אסור לקרוא לכתחילה למי שאינו יודע להפטיר. ואם קראו והתברר שאינו יודע לקרוא, אחר יברך יקרא.
⤶ אם הנביא כתוב על קלף כספר תורה, אפשר לכתחילה שאחר יקרא כמו בקריאת התורה בעצמה[1]* (חיי אדם).
אם אפשר להקריא למפטיר מילה במילה את ההפטרה, עדיף שהוא יקרא את ההפטרה מאשר שאחר יקרא אותה (פרי מגדים).
❖ מפטיר כהן
◄ מהרי"ל: אם אין מי שיודע להפטיר לא יקראו לכהן להפטיר משום פגם הכהן הראשון ומשום פגמו הוא, שיאמרו שבן גרושה הוא.
◄ בית יוסף: בימינו שאומרים 'אף על פי שהוא כהן' אין לחשוש, ואפשר לקרוא לו.
☜ שו"ע (סימן קלה, י): מותר לקרוא לכהן בתוך מניין שבעה (וכ"ש למפטיר). רמ"א: נהגו שלא לקרוא בתוך מניין שבעה, אלא רק לאחר מניין שבעה.
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ * ואם הנביא כתוב בדפוס, כתב בשו"ת מנחת יצחק (ט, כב) שמוכח מדברי הרמ"א והמשנ"ב שאין לקרוא כך לכתחילה אלא שאינו יודע מדוע. (ולע"ד אפשר שקבעו שאחד יקרא לכולם כדי שלא לבייש את מי שאינו יודע, אך בספר מודפס שניתן לכתוב עליו טעמים אין סברא זו..