פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ג: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
(2 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ג | תחילת זמן הקריאה == | == סעיף ג | תחילת זמן הקריאה == | ||
◄ '''תוספות ורא"ש: | '''''◄''''' תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- החל ממנחה בשבת. (תוספות ומרדכי)). | ||
◄ '''כלבו: | '''''◄''''' כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת. | ||
<blockquote>☜ | <blockquote>☜ שו"ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור. | ||
⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד<ref>ועיין בבירור הלכה (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת הכלבו אינה יחידאית אלא כך גם סוברים רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו הפרי מגדים). | ⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד<ref>ועיין '''בבירור הלכה''' (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת '''הכלבו''' אינה יחידאית אלא כך גם סוברים '''רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ'''. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו '''הפרי מגדים'''). וכתב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.</ref>) (משנ"ב). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
שורה 19: | שורה 19: | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:17, 22 בדצמבר 2020
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ג | תחילת זמן הקריאה[עריכה]
◄ תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- החל ממנחה בשבת. (תוספות ומרדכי)).
◄ כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת.
☜ שו"ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור.
⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד[1]) (משנ"ב).
בסעיף הבא מתבאר זמן מצווה מהמובחר (במשנ"ב כתב זאת בסעיף זה).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ ועיין בבירור הלכה (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת הכלבו אינה יחידאית אלא כך גם סוברים רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו הפרי מגדים). וכתב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.