פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added ben shmuel book.)
 
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רפה ג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רפה|ג}}


== סעיף ג | תחילת זמן הקריאה ==
'''''◄''''' תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- החל ממנחה בשבת. (תוספות ומרדכי)).
'''''◄''''' כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת.
<blockquote>☜ שו&quot;ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור.
⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד<ref>ועיין '''בבירור הלכה''' (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת '''הכלבו''' אינה יחידאית אלא כך גם סוברים '''רבינו פרץ, הר&quot;א מלוניל והתשב&quot;ץ'''. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו '''הפרי מגדים'''). וכתב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.</ref>) (משנ&quot;ב).
</blockquote>
<ol>
<li><blockquote><p>בסעיף הבא מתבאר זמן מצווה מהמובחר (במשנ&quot;ב כתב זאת בסעיף זה).</p></blockquote></li></ol>
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:בן שמואל]]

גרסה אחרונה מ־21:17, 22 בדצמבר 2020


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

שולחן ערוך:אורח חיים רפה ג


סעיף ג | תחילת זמן הקריאה[עריכה]

תוספות ורא"ש: מתחילת השבוע אפשר לקרוא שניים מקרא, שהרי במנחה בשבת התחילו את הפרשה (- החל ממנחה בשבת. (תוספות ומרדכי)).

כלבו: אין לקרוא בשבת עצמה כי באותו יום קראו בפרשה הקודמת.

☜ שו"ע: מיום ראשון ואילך נחשב עם הציבור.

⤶ כוונתו לאו דווקא אלא גם במנחה של שבת (והכלבו הוא דעת יחיד[1]) (משנ"ב).

  1. בסעיף הבא מתבאר זמן מצווה מהמובחר (במשנ"ב כתב זאת בסעיף זה).


הערות שוליים[עריכה]

  1. ועיין בבירור הלכה (זילבר, על סימן רפה) שמביא שדעת הכלבו אינה יחידאית אלא כך גם סוברים רבינו פרץ, הר"א מלוניל והתשב"ץ. ואף האחרונים שהביאו דין זה לא הכריעו בבירור שמותר משבת במנחה (כמו הפרי מגדים). וכתב שאין לנו להקל בזה לכתחילה.