פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים רצא ה: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רצא ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רצא|ה}} | {{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים רצא ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|רצא|ה}} | ||
== סעיף ה | לצאת במיני תרגימא == | == סעיף ה | לצאת במיני תרגימא == | ||
| שורה 55: | שורה 25: | ||
<li><blockquote><p>מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו (אחרונים).</p></blockquote></li> | <li><blockquote><p>מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו (אחרונים).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים (תוספת שבת).</p></blockquote></li></ol> | <li><blockquote><p>טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים (תוספת שבת).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:20, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | לצאת במיני תרגימא[עריכה]
◄ רבינו יונה בשם רבני צרפת (וכך נהגו ר"י בר' יהודה והרב רבינו יהודה): אפשר לצאת ידי חובה בסעודה שלישית במיני תרגימא (כמו שבסוכה אפשר להשלים יד' סעודות במיני תרגימא לדעת רבי אליעזר).
⤶ נחלקו מה הם מיני תרגימא:
◄ רש"י ורבינו יונה: מיני פירות (וכך נהגו ר"י בר"י ורבינו יהודה).
◄ תוספות: בשר ודגים ומינים המלפתים את הפת. (וכתב שאפילו אם יוצא במיני תרגימא לא יוצא בפירות, כמו שבסוכה לא יוצא).
◄ רא"ש, הגהות מימוניות וטור (ע"פ התוספתא): מאכל שעשוי מחמשת מיני דגן.
◄ תוספות, רא"ש, הגהות מימוניות, מרדכי וסמ"ג: צריך לאכול דווקא לחם. (כמו שנלמד מהפסוק שנאמר על המן).
☜ שו"ע: סעודה שלישית צריכה פת. וי"א שאפשר לצאת בחמשת מיני דגן, ויש אומרים שאפשר בבשר ודגים, וי"א שאפשר גם בפירות (עיין לקמן). וסברא ראשונה עיקר אלא אם כן שבע ביותר.
רמ"א: או במציאות שאי אפשר לאכול פת (כגון בערב פסח).
⤶ כל המחלוקת היא בדיעבד, אבל לכו"ע מצווה על פת לכתחילה (ב"ח).
מצווה להרבות בה במיני מגדים כפי יכולתו (אחרונים).
טעם הדעה המקילה, משום שלא רגילים לאכול סעודה זו לתאבון, מספיק אם יאכל בה דברים קלים (תוספת שבת).