פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שג ה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added ben shmuel book.) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:שולחן ערוך:אורח חיים שג ה|שולחן-ערוך-אורח-חיים|שג|ה}} | |||
== סעיף ה | כלילא == | |||
<blockquote>נחלקו האמוראים (נט:) האם מותר לצאת בכלילא בשבת (כלילא זה כמין טס שעל פדחתה של האשה וקשור מצד לצד (רש"י)). רב אוסר ושמואל מתיר. הגמרא מבארת שבאניסכא כו"ע מודים שאסור ונחלקו ברוקתא. ורב אשי היה שונה שבארוקתא כו"ע מתירים ובאניסכא נחלקו. (הרי"ף מבאר שאניסכא זה חוט של זהב שהיו תלויים בו חתיכות זהב וכסף, ואת החוט הייתה קושרת על פדחתה. ורוקתא זה כשאותן חתיכות תלויות במטלית שעליה. (רש"י מבאר אחרת את העניין)). בהמשך הגמרא מובא שלוי דרש שמותר לצאת בכלילא בכל מקרה ולא חילק. | |||
</blockquote> | |||
'''''◄''''' ר"ח, רא"ש, ר"ן וטור: הלכה כרב שאסר וכרב אשי, לכן אניסכא אסור ורוקתא מותר. | |||
'''''◄''''' רי"ף ורמב"ם (על פי הב"י): הלכה כלוי, וכל כלילא מותרת. | |||
<blockquote>☜ כך פוסק שו"ע. (כיוון שרק אשה חשובה יוצאת בו ואין דרכה לשלוף ולהראות. ועיר של זהב נאסרה בסעיף הקודם כיוון שזה תכשיט חשוב יותר, ויש בו יותר חשש שמא תראה לחברתה (משנ"ב)). | |||
</blockquote> | |||
<ol> | |||
<li><blockquote><p>כיוון שהרבה ראשונים אוסרים בזה, וגם לא ברור שאכן הרי"ף מתיר מכך שהוא סתם ולא חילק, יש להסתפק אם מותר לצאת כשהחתיכות תלויות בחוט (ביה"ל).</p></blockquote></li></ol> | |||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | |||
גרסה אחרונה מ־20:26, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ה | כלילא[עריכה]
נחלקו האמוראים (נט:) האם מותר לצאת בכלילא בשבת (כלילא זה כמין טס שעל פדחתה של האשה וקשור מצד לצד (רש"י)). רב אוסר ושמואל מתיר. הגמרא מבארת שבאניסכא כו"ע מודים שאסור ונחלקו ברוקתא. ורב אשי היה שונה שבארוקתא כו"ע מתירים ובאניסכא נחלקו. (הרי"ף מבאר שאניסכא זה חוט של זהב שהיו תלויים בו חתיכות זהב וכסף, ואת החוט הייתה קושרת על פדחתה. ורוקתא זה כשאותן חתיכות תלויות במטלית שעליה. (רש"י מבאר אחרת את העניין)). בהמשך הגמרא מובא שלוי דרש שמותר לצאת בכלילא בכל מקרה ולא חילק.
◄ ר"ח, רא"ש, ר"ן וטור: הלכה כרב שאסר וכרב אשי, לכן אניסכא אסור ורוקתא מותר.
◄ רי"ף ורמב"ם (על פי הב"י): הלכה כלוי, וכל כלילא מותרת.
☜ כך פוסק שו"ע. (כיוון שרק אשה חשובה יוצאת בו ואין דרכה לשלוף ולהראות. ועיר של זהב נאסרה בסעיף הקודם כיוון שזה תכשיט חשוב יותר, ויש בו יותר חשש שמא תראה לחברתה (משנ"ב)).
כיוון שהרבה ראשונים אוסרים בזה, וגם לא ברור שאכן הרי"ף מתיר מכך שהוא סתם ולא חילק, יש להסתפק אם מותר לצאת כשהחתיכות תלויות בחוט (ביה"ל).