פרשני:שולחן ערוך:אורח חיים שה ו: הבדלים בין גרסאות בדף
(Added ben shmuel book.) |
(Added ben shmuel book.) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
== סעיף ו | איילים ורחלות == | == סעיף ו | איילים ורחלות == | ||
<blockquote>המשנה מבארת (נב:) את דיני האיילים והרחלות | <blockquote>המשנה מבארת (נב:) את דיני האיילים והרחלות: לאיילים מותר לצאת לבובים (עור מתחת לזכרותם שלא יעלו על הנקבות) והרחלות שחוזות (שאליה שלהם קשורה למעלה שיעלו עליהם הזכרים) וכבונות (בגד השומר על הצמר שלהן נקי) והעיזים יוצאות צרורות (שקושרים דדיהן) ורבי יהודה מתיר רק ליבש אבל לא לחלב (שהיו קושרים כדי שלא יחלבו עוד ויוכלו להתעבר, והיו לפעמים קושרים לשמור על החלב שלהם שאז הקשר אינו מהודק ויכול ליפול). | ||
רב פסק כדעת רבי יהודה ושמואל אסר גם לחלב וגם לייבש. | רב פסק כדעת רבי יהודה ושמואל אסר גם לחלב וגם לייבש. | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
◄ '''רש"י ורבינו ירוחם (ובשם כמה פסקנים): | '''''◄''''' רש"י ורבינו ירוחם (ובשם כמה פסקנים): הלכה כת"ק (כיוון שלפי גירסתו רבי יוחנן פסק כת"ק) והכל מותר. | ||
◄ '''רמב"ם, רי"ף ורא"ש: | '''''◄''''' רמב"ם, רי"ף ורא"ש: הלכה כרבי יהודה ורב שמותר לייבש ואסור לחלב. | ||
<blockquote>☜ כך פוסק | <blockquote>☜ כך פוסק שו"ע (והביא את כל דיני המשנה לפני כן). | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
<ol> | <ol> | ||
<li><blockquote><p>הטעם להתיר בכל זה הוא, מפני שעושים לבריאותם שלא יכחישו או מפני צמרם וטובתם והוי כמו לבוש לאדם | <li><blockquote><p>הטעם להתיר בכל זה הוא, מפני שעושים לבריאותם שלא יכחישו או מפני צמרם וטובתם, והוי כמו לבוש לאדם (לבוש).</p></blockquote></li> | ||
<li><blockquote><p>השו"ע בסעיף יא אוסר להוציא בהמות עם כיס להגן על דדיהן שלא יסרטו. | <li><blockquote><p>השו"ע בסעיף יא אוסר להוציא בהמות עם כיס להגן על דדיהן שלא יסרטו. וכותבים האחרונים ששם מדובר שהיה צריך עוד את החלב ולא רוצה שיתייבש ולכן יש חשש שיפול הכיס (משנ"ב).</p></blockquote></li></ol> | ||
[[קטגוריה:בן שמואל]] | [[קטגוריה:בן שמואל]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:28, 22 בדצמבר 2020
|
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
סעיף ו | איילים ורחלות[עריכה]
המשנה מבארת (נב:) את דיני האיילים והרחלות: לאיילים מותר לצאת לבובים (עור מתחת לזכרותם שלא יעלו על הנקבות) והרחלות שחוזות (שאליה שלהם קשורה למעלה שיעלו עליהם הזכרים) וכבונות (בגד השומר על הצמר שלהן נקי) והעיזים יוצאות צרורות (שקושרים דדיהן) ורבי יהודה מתיר רק ליבש אבל לא לחלב (שהיו קושרים כדי שלא יחלבו עוד ויוכלו להתעבר, והיו לפעמים קושרים לשמור על החלב שלהם שאז הקשר אינו מהודק ויכול ליפול).
רב פסק כדעת רבי יהודה ושמואל אסר גם לחלב וגם לייבש.
◄ רש"י ורבינו ירוחם (ובשם כמה פסקנים): הלכה כת"ק (כיוון שלפי גירסתו רבי יוחנן פסק כת"ק) והכל מותר.
◄ רמב"ם, רי"ף ורא"ש: הלכה כרבי יהודה ורב שמותר לייבש ואסור לחלב.
☜ כך פוסק שו"ע (והביא את כל דיני המשנה לפני כן).
הטעם להתיר בכל זה הוא, מפני שעושים לבריאותם שלא יכחישו או מפני צמרם וטובתם, והוי כמו לבוש לאדם (לבוש).
השו"ע בסעיף יא אוסר להוציא בהמות עם כיס להגן על דדיהן שלא יסרטו. וכותבים האחרונים ששם מדובר שהיה צריך עוד את החלב ולא רוצה שיתייבש ולכן יש חשש שיפול הכיס (משנ"ב).