רבי שלום דוב בער שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי שלום דובער שניאורסון- אדמו"ר הרש"ב

רבי שלום דוב בער (דובער) שניאורסון (האדמו"ר הרש"ב) - הוא האדמו"ר החמישי בשושלת חסידות חב"ד.

תולדות חייו[עריכה]

הולדתו וילדותו[עריכה]

נולד בכ' בחשוון תרכ"א לרבי שמואל שניאורסון- "האדמו"ר המהר"ש" ורבקה, בעיירה ליובאוויטש. כשנה לפני כן, ביום י' בכסלו תר"כ חלמה אימו חלום בו ראתה את אמה, מרת שיינא ואת סבה, האדמו"ר האמצעי. אמה אמרה לה בפנים שמחות: "רבקה, את ובעלך כיתבו ספר תורה" ואדמו"ר האמצעי הוסיף: "ויהיה לכם בן טוב ועל שמי אל תשכחו". אמה הוסיפה: "רבקה, השומעת את מה שאבי אומר לך?" וכך הסתיים החלום. לאחר תשעה ימים, בליל י"ט כסלו, חלמה שוב והפעם בנוסף לאמה וסבה הגיע אדם זקן. אמה אמרה לה: "רבקה, את ובעלך כתבו ספר תורה". אדמו"ר האמצעי אמר: "ויהיה לך בן טוב" והאיש הזקן אמר: "אמן, כן יאמר ה'". אמה סיימה: "סבא, ברך אותה" והאיש הזקן ברכה. אמה ואדמו"ר האמצעי ענו אמן בקול רם והיא התעוררה. לאחר מכן סיפרה את חלומותיה לבעלה ר' שמואל, שאמר כי ברצונו שספר התורה יכתב על קלף מעורות שחוטים וכשרים. אדמו"ר הצמח צדק ציווה כי תחילת כתיבת ספר התורה תהיה בחשאי, בנוכחות אחיו בלבד ובחדרו. כעבור פחות משנה נולד הבן שנקרא על שם סבו האדמו"ר האמצעי 'שלום דוב בער' (דובער).

בכ"ו בכסלו נערכה ברית המליה, לאחר שנדחתה בהוראת אדמו"ר הצמח צדק מיום כ"ז בחשוון.

בשנת תרכ"ה התארס עם שטערנא שרה, בתו של ר' יוסף יצחק בנו של הצמח צדק. בשטר התנאים נכתב שהחופה תערך בירושלים, אולם הדבר לא יצא לפועל.

במוצאי שבת פרשת כי תצא, י"א באלול תרל"ה התקיימה החתונה בעיר אוורוטש. מהחתונה נעדר אבי החתן, המהר"ש, בגלל מצבו הבריאותי.

כהונתו כאדמו"ר[עריכה]

בי"ג בתשרי תרמ"ג נפטר אביו המהר"ש, דבר שהשפיע עליו בצורה מאוד עמוקה. במשך כאחת עשרה שנים נמשך הליך קבלת האדמ"ורות שלו. מספר ימים לאחר הפטירה, ביום ט"ז בתשרי, אמר אדמו"ר הרש"ב תורה חסידית. בחנוכה אמר תורה נוספת. תורות אלו הועתקו ונשלחו לחסידים שקבלום בשמחה (בדרך כלל היווה אמירת מאמר האות לקבלת הנשיאות).

בשנת האבלות נהג בהנהגות מיוחדות; היה מתפלל בחדרו של אביו ולאחר התפילה היה סוגר את הדלת ונשאר בחדר במשך כל היום, שם אכל, שם למד וישן. הוא לא הסכים לקבל אף אחד ולא ענה לשאלות או לבקשת עצות. את כל זמנו הקדיש לתפילה ולימוד תורה והיה עסוק הרבה בהתבודדות. במהלך השנה ובשנים שאחרי כן, נסע מספר פעמים לערים אחרות ומדינות רחוקות מטעמי בריאות.

בשנת תר"נ החל לקבל אנשים ליחידות באופן זמני. בראש השנה תרנ"ד, החל גם להתפלל במקום הקבוע של אביו, לקבל חסידים ליחידות באופן קבוע ולענות בכתב על שאלותיהם של החסידים. כמו כן היה מוסר את מאמרי החסידות שאמר כדי שהחסידים יוכלו להעתיקם, להפיצם וללמוד אותם.

לאחר הפצרות ובקשות רבות, הסכים לקבל על עצמו את החסידות באופן מלא.

בתקופת נשיאותו פעל רבות לשיפור מצבם הגשמי והרוחני של היהודים בכלל ויהודי רוסיה בפרט. בערך בשנת תר"נ החליטה ממשלת רוסיה לגרש את כל היהודים ממוסקבה. הוא ניסה בדרכים שונות לבטל את הגזירה, ללא הצלחה. בזמן ביצוע הגזירה הוא דאג ליישב את יהודי מוסקבה במקומות הולמים. הרבה מעסקנותו הציבורית נעשה בשיתוף פעולה עם גדולי האדמו"רים והרבנים.

ייסוד ישיבת תומכי תמימים[עריכה]

ערך מורחב - ישיבת תומכי תמימים

בט"ו באלול תרנ"ז קרא לוועידה של חמישים איש מבכירי הרבנים והגבירים שהיו אז בליובאוויטש והודיע להם על החלטתו לייסד את "ישיבת תומכי תמימים" בלובאוויטש. חידושה של הישיבה יהיה הלימוד העיוני של הבחורים בתורת החסידות וההליכה בדרכיה. כעבור יומיים, בי"ז אלול, בחר את 18 התלמידים הראשונים שילמדו בישיבה.

בימי מלחמת העולם הראשונה, כאשר הגרמנים התקרבו לעיר סמולנסק הסמוכה ללובאוויטש, עזב רש"ב את העיירה יחד עם בני ביתו. כשעלה על העגלה אמר לבנו, רבי יוסף יצחק שניאורסון: "בחודש מר חשוון הגיע אדמו"ר האמצעי לליובאוויטש והתיישב בה, ועתה - 102 שנים לאחר מכן, אנו עוזבים את ליובאוויטש". עם עזיבתו פסקה פעילותה של ישיבת חסידות חב"ד ליובאויטש בעיירה זו. הטא קיבל בקשה מקהילת רוסטוב שיבוא להתגורר בעירם על חשבון הקהילה. הוא נענ לבקשתם,והעיר הפכה להיות מרכז חב"ד.

בשנת תר"פ תכנן לנסוע מרוסטוב לטורקיה. באותה תקופה הייתה גרוזיה מדינה עצמאית וכל משרדי ממשלתה היו ברוסטוב. במשרד האוצר עבד יהודי בשם שרייבר ובראש השנה התפלל בבית הכנסת של רש"ב שהיה קרוב למקום עבודתו. הוא סיפר לחסידים שממשלת גרוזיה עומדת להפליג באוניה לטורקיה, כיון שהקומוניסטים מתקרבים לאזור. מספר חסידי חב"ד עשירים חשבו אף הם להצטרף למסע והציעו לרש"ב שאף הוא יפליג עמם. לצורך הנפקת הויזה צילמו את רש"ב וזוהי תמונותו היחידה. לקראת ההפלגה, כשהאוניה הייתה מוכנה וחלק גדול של חפצי הבית כבר נמכר, יצא מחדרו ואמר לבני ביתו שהוא התחרט והחליט שלא לנסוע. הוא הוסיף וביקש שלא יוסיפו לשאול מדוע ולמה.

נפטר בב' בניסן תר"פ ונקבר ברוסטוב. בחורף תרצ"ט הועבר הקבר לבית עלמין אחר בעיר, מפני שהשלטונות תכננו לבנות מבנים גדולים על בית העלמין בן היה קבור, ומספרים כי בעת ההעברה גופו היה שלם.

ספריו[עריכה]

• אגרות קודש- (יש להבדיל בין אגרות קודש אלו לאגרות קודש של שאר האדמו"רים).
• בשעה שהקדימו תער"ב- "המשך" (סדרת מאמרי חסידות שנאמרה בהמשכים) בו נתבארו עיקרי תורת החסידות.
• ספר המאמרים- סדרת ספרים של המאמרים אותם אמר אדמו"ר הרש"ב במהלך שנות נשיאותו.
• ספר השיחות- שיחותיו.
• קונטרס התפילה
• קונטרס העבודה- קונטרס עבור תלמידי "תומכי תמימים" בו מבואר עניין עבודת התפילה.
• קונטרס ומעין מבית ה'- ביאור הפסוק "ומעיין מבית ה' יצא והשקה את נחל השטים" (יואל ד יח) על פי תורת החסידות.
• קונטרס עץ חיים- ביאור אופן הנהגתם הרצויה של תלמידי ישיבת תומכי תמימים.
• חנוך לנער- צוואתו הראשונה.
• מענה לשון- הסדר שהנהיג לומר על קברי הצדיקים.