הכרה בין תכלת ללבן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת") |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה מ־15:33, 11 בדצמבר 2008
|
|
הבחנת אדם, לאור השחר הבוקע, בין חוטי התכלת לחוטי הלבן שבציצית, המשמשת סימן שהאיר היום והגיע זמן קריאת שמע של שחרית.
זמן קריאת שמע בשחרית מתחיל - לדעת תנא קמא - משעה שאדם מבחין לאור השחר הבוקע בין חוטי התכלת לחוטי הלבן שבציצית. בברייתא שנינו: "אחרים אומרים: משיראה את חברו רחוק ארבע אמות ויכירנו", ומובא בירושלמי, כי שתי ההכרות הללו - ההכרה בין תכלת ללבן שבציצית והכרת חבר ממרחק של ארבע אמות - שוות הן בשיעורן. שתיהן משמשות, איפוא, סימן שהאיר היום והגיע זמן קריאת שמע של שחרית.