רבי יצחק גבאי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מ (Wikiboss העביר את הדף יצחק גבאי לשם רבי יצחק גבאי) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | |||
{{ | | שם = רבי יצחק גבאי | ||
| שם = יצחק גבאי | |||
| תואר = רבי | | תואר = רבי | ||
| מקום לידה = [[סאפי]], [[מרוקו]] | | מקום לידה = [[סאפי]], [[מרוקו]] | ||
| תאריך פטירה = [[1640]] | | תאריך פטירה = [[1640]] | ||
| שורה 20: | שורה 17: | ||
* נכדו רבי אברהם גבאי כף נחת בעל בתי דפוס באיזמיר, [[קונסטנטינופול|קושטא]] ו[[סלוניקי]] | * נכדו רבי אברהם גבאי כף נחת בעל בתי דפוס באיזמיר, [[קונסטנטינופול|קושטא]] ו[[סלוניקי]] | ||
}} | }} | ||
רבי | [[רבי יצחק גבאי]] (נפטר לא אחרי ה'ת' 1650) מחכמי [[סאפי]] שב[[מרוקו]] ו[[ונציה]] שב[[איטליה]], עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה ומחבר הפירוש על ה[[משנה]] בשם [[כף נחת]], ואבי שושלת של בעלי דפוס. | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
רבי יצחק נולד | רבי יצחק נולד במאה ה-16 לרבי שלמה גבאי בן רבי חיים גבאי ממגורשי ספרד. התגורר בעיר סאפי שבמרוקו. סביב תחילת המאה ה-17 נסע לוונציה על מנת להדפיס בה פירוש קצר על ה[[משנה]], לשם כך הוא עבד כפועל בבית הדפוס ברגדין שבוונציה. בשנת [[ה'שס"ט]] ([[1609]]) הוא הדפיס את חיבורו וכינה בשם "[[כף נחת]]", ואת עיקרו הוא ביסס על פירושי [[רש"י]] וה[[רמב"ם]]. מאז נדפס שם הפירוש בשנת [[ה'שע"ד]] ([[1614]]) בהגהת רבי [[יהודה אריה ממודנה]] שהוסיף פירוש למסכת אבות עליה דילג רבי יצחק, ובשנת ה'שפ"ה ([1625) ובשנת ה'ת' (1650) בהגהת מחותנו רבי אברהם חבר טוב ואז נזכר רבי יצחק בברכת המתים.{{הערה| הרב חבר טוב כותב בהקדמתו כי החכם משה עטייאס מסר לו את הספר כשהוא מלא בהגהותיו הרבות ואף הגיה איתו את הספר פעם שניה ושלישית כשהכל ללא כל תמורה.}} בשנת ה'ת"ג (1653) נדפס שוב באמסטרדם ובשנת ה'ת"ד (1654) נדפס בקושטא. בהקדמה הוא מציין לשבח את בחירתו לסדר את פירוש על המשנה באותיות מרובעות תופעה שלדבריו לא כמותו מעולם. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
בנו רבי ידידיה, המכונה גם בשם "גבאי כף נחת" ולעיתים "כף נחת" בלבד – על שם חיבורו של אביו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה חבר טוב. לימים היה בנדודים ובשובו ביקש אגרת המלצה מיהודה אריה ממודנה, כדי שיוכל לכסות את הוצאות הדרך.{{הערה| ראו: דניאל קארפי, '''אגרות רי"אם''', עמוד 364, תל אביב, ה'תשמ"ד.}} רכש את האותיות והתבניות מדפוס ברגדין בו עבד אביו ובשנת | בנו רבי ידידיה, המכונה גם בשם "גבאי כף נחת" ולעיתים "כף נחת" בלבד – על שם חיבורו של אביו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה חבר טוב. לימים היה בנדודים ובשובו ביקש אגרת המלצה מיהודה אריה ממודנה, כדי שיוכל לכסות את הוצאות הדרך.{{הערה| ראו: דניאל קארפי, '''אגרות רי"אם''', עמוד 364, תל אביב, ה'תשמ"ד.}} רכש את האותיות והתבניות מדפוס ברגדין בו עבד אביו ובשנת ה'ת"י (1650) עבר לליבורנו] וייסד בה בית דפוס שהיה הראשון במקום. הוא שלח את בנו רבי אברהם עם כלי דפוס ופועלים כדי להקים את הדפוס באיזמיר, ומשנת ה'תי"ז (1657) פעל שם בית דפוס למשך 18 שנה, כשבמקביל מפעיל בנו בית דפוס גם בקושטא. רבי ידידיה נפטר זקן בשנת ה'תל"א (1671).{{הערה| [[רבי יעקב ששפורטש]], '''ציצת נובל צבי''', עמוד 4, ירושלים, ה'תשי"ד: "והגיד לי הזקן כה"ר ידידיה גבאי, בנו של החכם כה"ר רבי יצחק גבאי בעל כף נחת".}} | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* רבי יצחק גבאי, '''משניות''' עם פירוש כף נחת, הקדמת המחבר. | * רבי יצחק גבאי, '''משניות''' עם פירוש כף נחת, הקדמת המחבר. | ||
* [[אברהם יערי]], '''ארשת א''', עמוד 96 ואילך "הדפוס בעברי באיזמיר", [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, ה'תשי"ט. | * [[אברהם יערי]], '''ארשת א''', עמוד 96 ואילך "הדפוס בעברי באיזמיר", [[מוסד הרב קוק]], ירושלים, ה'תשי"ט. | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1570|מספר שנים=80}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=1570|מספר שנים=80}} | ||
[[קטגוריה:פרשני המשנה]] | [[קטגוריה:פרשני המשנה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | [[קטגוריה:רבנים מרוקאים]] | ||
גרסה אחרונה מ־13:23, 21 במרץ 2021
|
|
| רבי יצחק גבאי | |
|---|---|
| תאריך פטירה | 1640 |
| השתייכות | אחרונים |
| חיבוריו | "כף נחת" - פירוש על ששה סדרי משה |
רבי יצחק גבאי (נפטר לא אחרי ה'ת' 1650) מחכמי סאפי שבמרוקו וונציה שבאיטליה, עבד כדפס ב"דפוס ברגדין" בוונציה ומחבר הפירוש על המשנה בשם כף נחת, ואבי שושלת של בעלי דפוס.
ביוגרפיה[עריכה]
רבי יצחק נולד במאה ה-16 לרבי שלמה גבאי בן רבי חיים גבאי ממגורשי ספרד. התגורר בעיר סאפי שבמרוקו. סביב תחילת המאה ה-17 נסע לוונציה על מנת להדפיס בה פירוש קצר על המשנה, לשם כך הוא עבד כפועל בבית הדפוס ברגדין שבוונציה. בשנת ה'שס"ט (1609) הוא הדפיס את חיבורו וכינה בשם "כף נחת", ואת עיקרו הוא ביסס על פירושי רש"י והרמב"ם. מאז נדפס שם הפירוש בשנת ה'שע"ד (1614) בהגהת רבי יהודה אריה ממודנה שהוסיף פירוש למסכת אבות עליה דילג רבי יצחק, ובשנת ה'שפ"ה ([1625) ובשנת ה'ת' (1650) בהגהת מחותנו רבי אברהם חבר טוב ואז נזכר רבי יצחק בברכת המתים.[1] בשנת ה'ת"ג (1653) נדפס שוב באמסטרדם ובשנת ה'ת"ד (1654) נדפס בקושטא. בהקדמה הוא מציין לשבח את בחירתו לסדר את פירוש על המשנה באותיות מרובעות תופעה שלדבריו לא כמותו מעולם.
משפחתו[עריכה]
בנו רבי ידידיה, המכונה גם בשם "גבאי כף נחת" ולעיתים "כף נחת" בלבד – על שם חיבורו של אביו, נשא לאשה את בתו של רבי אברהם בן רבי שלמה חבר טוב. לימים היה בנדודים ובשובו ביקש אגרת המלצה מיהודה אריה ממודנה, כדי שיוכל לכסות את הוצאות הדרך.[2] רכש את האותיות והתבניות מדפוס ברגדין בו עבד אביו ובשנת ה'ת"י (1650) עבר לליבורנו] וייסד בה בית דפוס שהיה הראשון במקום. הוא שלח את בנו רבי אברהם עם כלי דפוס ופועלים כדי להקים את הדפוס באיזמיר, ומשנת ה'תי"ז (1657) פעל שם בית דפוס למשך 18 שנה, כשבמקביל מפעיל בנו בית דפוס גם בקושטא. רבי ידידיה נפטר זקן בשנת ה'תל"א (1671).[3]
לקריאה נוספת[עריכה]
- רבי יצחק גבאי, משניות עם פירוש כף נחת, הקדמת המחבר.
- אברהם יערי, ארשת א, עמוד 96 ואילך "הדפוס בעברי באיזמיר", מוסד הרב קוק, ירושלים, ה'תשי"ט.
הערות שוליים
- ↑ הרב חבר טוב כותב בהקדמתו כי החכם משה עטייאס מסר לו את הספר כשהוא מלא בהגהותיו הרבות ואף הגיה איתו את הספר פעם שניה ושלישית כשהכל ללא כל תמורה.
- ↑ ראו: דניאל קארפי, אגרות רי"אם, עמוד 364, תל אביב, ה'תשמ"ד.
- ↑ רבי יעקב ששפורטש, ציצת נובל צבי, עמוד 4, ירושלים, ה'תשי"ד: "והגיד לי הזקן כה"ר ידידיה גבאי, בנו של החכם כה"ר רבי יצחק גבאי בעל כף נחת".
| תקופת חייו של רבי יצחק גבאי על ציר הזמן |
|---|
 |