חזקת תשמישין: הבדלים בין גרסאות בדף
מאין תקציר עריכה |
(←כללים: הוספת תוכן ותיקון שגיאה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''המשתמש בנכסי חבירו והוא לא מיחה בו, פוסקים ששימוש זה יהיה בבעלותו של המשתמש''' {{מקור| | '''המשתמש בנכסי חבירו והוא לא מיחה בו, פוסקים ששימוש זה יהיה בבעלותו של המשתמש''' {{מקור|הסוגיא בבבא בתרא נח:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', המים מגגו נשפכים לחצר חבירו {{מקור| | '''לדוגמא''', המים מגגו נשפכים לחצר חבירו {{מקור|בבא בתרא ו.|כן}}, פתח חלון לנכסי חבירו {{מקור|בבא בתרא נח:|כן}}. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''הזמן''' שצריך להשתמש בשביל החזקה - נחלקו בו הראשונים לשלוש דעות: | '''הזמן''' שצריך להשתמש בשביל החזקה - נחלקו בו הראשונים לשלוש דעות: | ||
@ שלוש שנים {{מקור| | @ שלוש שנים {{מקור|ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא|כן}}. | ||
@ שלושים יום {{מקור| | @ שלושים יום {{מקור|יד רמ"ה בבא בתרא ו. נט, ראב"ד שכנים ז-ז|כן}}. | ||
@ מייד {{מקור| | @ מייד {{מקור|רמב"ם שכנים ח-א|כן}}<ref>עיין לקמן בסמוך (ד"ה טענה) מחלוקת נפרדת האם צריך טענה.</ref>. | ||
'''טענה''', דהיינו האם המחזיק צריך לטעון שקנה את השימוש - גם בזה נחלקו הראשונים. ואין קשר בין המחלוקת הזו למחלוקת דלעיל (בסמוך) האם צריך שלוש שנים או שמועילה מייד, כך שיש בזה ארבע דעות: | '''טענה''', דהיינו האם המחזיק צריך לטעון שקנה את השימוש - גם בזה נחלקו הראשונים. ואין קשר בין המחלוקת הזו למחלוקת דלעיל (בסמוך) האם צריך שלוש שנים או שמועילה מייד, כך שיש בזה ארבע דעות: | ||
@ צריך גם שלוש שנים וגם טענה {{מקור| | @ צריך גם שלוש שנים וגם טענה {{מקור|ר"י|כן}}. | ||
@ צריך שלוש שנים אך אין צריך טענה {{מקור| | @ צריך שלוש שנים אך אין צריך טענה {{מקור|ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא|כן}}. | ||
@ מועיל מייד אך צריך טענה {{מקור| | @ מועיל מייד אך צריך טענה {{מקור|רש"י בבא בתרא ו. ד"ה תוס'|כן}}. | ||
@ מועיל מייד ואין צריך טענה {{מקור| | @ מועיל מייד ואין צריך טענה {{מקור|נימוקי יוסף שם בשם הגאונים|כן}}. | ||
==כללים== | ==כללים== | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
'''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות. | '''בסעיף זה''' נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות. | ||
'''כשיש ספק''' האם בכלל יש לו חזקת תשמישין, הנימוקי יוסף {{מקור| | '''כשיש ספק''' האם בכלל יש לו חזקת תשמישין, הנימוקי יוסף {{מקור|בבא בתרא ו:|כן}} כתב שהמשתמש נחשב מוחזק, והבעלים הקודם הוא המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה. והרמב"ם {{מקור|שכנים ח-ז בסופו|כן}} כתב שהמחזיק צריך להביא ראיה שהבעלים הקודם סייע לו או ראה ולא מיחה (עם זאת, בפרק י"א הלכה ו' כתב הרמב״ם עצמו שהמערער צריך להביא ראיה). | ||
==ראה גם== | ==ראה גם== | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
<references /> | <references /> | ||
[[קטגוריה:עקרונות הלכתיים]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה אחרונה מ־10:09, 23 במרץ 2021
|
|
הגדרה[עריכה]
המשתמש בנכסי חבירו והוא לא מיחה בו, פוסקים ששימוש זה יהיה בבעלותו של המשתמש (הסוגיא בבבא בתרא נח:).
לדוגמא, המים מגגו נשפכים לחצר חבירו (בבא בתרא ו.), פתח חלון לנכסי חבירו (בבא בתרא נח:).
מקור וטעם[עריכה]
מקורה מסברא.
טעמו הוא שמסתבר שהקנה לו את השימוש או שמחל לו עליו (תלוי במחלוקת האם צריך לטעון שהקנה לו[1]). וזה בירור המציאות האמיתית.
פרטי הדין[עריכה]
הזמן שצריך להשתמש בשביל החזקה - נחלקו בו הראשונים לשלוש דעות:
- שלוש שנים (ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא).
- שלושים יום (יד רמ"ה בבא בתרא ו. נט, ראב"ד שכנים ז-ז).
- מייד (רמב"ם שכנים ח-א)[2].
טענה, דהיינו האם המחזיק צריך לטעון שקנה את השימוש - גם בזה נחלקו הראשונים. ואין קשר בין המחלוקת הזו למחלוקת דלעיל (בסמוך) האם צריך שלוש שנים או שמועילה מייד, כך שיש בזה ארבע דעות:
- צריך גם שלוש שנים וגם טענה (ר"י).
- צריך שלוש שנים אך אין צריך טענה (ריב"ם בתוס' בבא בתרא כג. ד"ה והא).
- מועיל מייד אך צריך טענה (רש"י בבא בתרא ו. ד"ה תוס').
- מועיל מייד ואין צריך טענה (נימוקי יוסף שם בשם הגאונים).
כללים[עריכה]
בסעיף זה נדון האם ההכרעה תועיל במקרים (כללים) שמבטלים חלק מההכרעות.
כשיש ספק האם בכלל יש לו חזקת תשמישין, הנימוקי יוסף (בבא בתרא ו:) כתב שהמשתמש נחשב מוחזק, והבעלים הקודם הוא המוציא מחבירו ועליו להביא ראיה. והרמב"ם (שכנים ח-ז בסופו) כתב שהמחזיק צריך להביא ראיה שהבעלים הקודם סייע לו או ראה ולא מיחה (עם זאת, בפרק י"א הלכה ו' כתב הרמב״ם עצמו שהמערער צריך להביא ראיה).
ראה גם[עריכה]