יין פוטר כל מיני משקים: הבדלים בין גרסאות בדף
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[יין פוטר כל מיני משקים]] הוא כלל בהלכות ברכות הקובע שברכת היין פוטרת מברכה ראשונה ואחרונה את שאר המשקים ששותים לאחריו. דין זה קיים גם כשלא בתוך הסעודה, כאשר בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים מדין [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] | [[יין פוטר כל מיני משקים]] הוא כלל בהלכות ברכות הקובע שברכת היין פוטרת מברכה ראשונה ואחרונה את שאר המשקים ששותים לאחריו. דין זה קיים גם כשלא בתוך הסעודה, כאשר בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים מדין [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] | ||
==מקור== | ==מקור וטעם== | ||
בגמרא {{#makor-new:ברכות מא ב|בבלי-ברכות|מא|ב}} מובאת שיטת [[רבי חייא]] הקובע {{ציטוטון|פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים}}. [[תוספות]] {{#makor-new:ברכות מא ב|ראשונים-תוספות-ברכות|מא|ב}} מסביר שהיין פוטר את כל המשקים מברכה משום שהוא מוגדר כ"ראש המשקים" וממילא כל שאר המשקים טפלים אליו. אמנם, הפרי מגדים כתב שיש לחקור האם יין פוטר כל משקים משום שחשיבותה של ברכת היין פוטרת את כל המשקים, או שכל המשקים טפלים ליין ולכן הברכה עליו פוטרת את כולם {{הערה|אשל אברהם קעז,א ועיין בערך [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] לחקירה דומה בעניין ברכת הפת}} | בגמרא {{#makor-new:ברכות מא ב|בבלי-ברכות|מא|ב}} מובאת שיטת [[רבי חייא]] הקובע {{ציטוטון|פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים}}. | ||
[[תוספות]] {{#makor-new:ברכות מא ב|ראשונים-תוספות-ברכות|מא|ב}} מסביר שהיין פוטר את כל המשקים מברכה משום שהוא מוגדר כ"ראש המשקים" וממילא כל שאר המשקים טפלים אליו. אמנם, הפרי מגדים כתב שיש לחקור האם יין פוטר כל משקים משום שחשיבותה של ברכת היין פוטרת את כל המשקים, או שכל המשקים טפלים ליין ולכן הברכה עליו פוטרת את כולם {{הערה|אשל אברהם קעז,א ועיין בערך [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] לחקירה דומה בעניין ברכת הפת}}. | |||
==הלכה== | |||
תוספות כתב שדברי רבי חייא נדחו להלכה שהרי ראשית דבריו "פת פוטרת כל מיני מאכל" נדחתה בגמרא ולהלכה רק [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] פטורים מברכה. מנגד, ה[[רא"ש]] {{#makor-new:ברכות ו כו|פוסקים-רא"ש-ברכות|ו|כו}} כתב כי רק ראשית דבריו של רבי חייא נדחו ולא כל דבריו ולכן פסק שיין יכול לפטור מברכה שאר משקים גם מחוץ לסעודה וכן פסק ה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים קעד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קעד|ב}}. | תוספות כתב שדברי רבי חייא נדחו להלכה שהרי ראשית דבריו "פת פוטרת כל מיני מאכל" נדחתה בגמרא ולהלכה רק [[דברים הבאים מחמת הסעודה]] פטורים מברכה. מנגד, ה[[רא"ש]] {{#makor-new:ברכות ו כו|פוסקים-רא"ש-ברכות|ו|כו}} כתב כי רק ראשית דבריו של רבי חייא נדחו ולא כל דבריו ולכן פסק שיין יכול לפטור מברכה שאר משקים גם מחוץ לסעודה וכן פסק ה[[שולחן ערוך]] {{#makor-new:אורח חיים קעד ב|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קעד|ב}}. | ||
==ברכה ראשונה או אחרונה== | ==ברכה ראשונה או אחרונה== | ||
הראשונים נחלקו האם לשיטת רב פפא ברכת היין פוטרת את ברכת כל המשקים גם מברכה אחרונה של [[בורא נפשות]] או רק מ[[ברכות הנהנין|ברכה ראשונה]]. ה[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]] {{#makor-new:ברכות קנ|ראשונים-מרדכי-ברכות|קנ|null}} כתב שאם היין פוטר מברכה ראשונה ודאי שפוטר גם מברכה אחרונה וכן כתבו רוב הראשונים. אמנם, ה[[הבית יוסף]] הביא שיטות הסוברות שיין פוטר רק מברכה ראשונה ולא אחרונה אך להלכה פוסק כשיטת המרדכי. | הראשונים נחלקו האם לשיטת רב פפא ברכת היין פוטרת את ברכת כל המשקים גם מברכה אחרונה של [[בורא נפשות]] או רק מ[[ברכות הנהנין|ברכה ראשונה]]. ה[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]] {{#makor-new:ברכות קנ|ראשונים-מרדכי-ברכות|קנ|null}} כתב שאם היין פוטר מברכה ראשונה ודאי שפוטר גם מברכה אחרונה וכן כתבו רוב הראשונים. אמנם, ה[[הבית יוסף]] הביא שיטות הסוברות שיין פוטר רק מברכה ראשונה ולא אחרונה אך להלכה פוסק כשיטת המרדכי. | ||
== | ==כמות היין הפוטרת בברכה== | ||
בתוספות הוכיחו כי יין פוטר כל משקים גם שלא בתוך הסעודה, שהרי בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים כבר מברכת הפת משום שהשתייה מוגדרת כטפילה לאכילה. המרדכי {{#makor-new:ברכות קנ|ראשונים-מרדכי-ברכות|קלו|null}} מוסיף על דבריהם ופוסק כי רק מי שקובע את סעודתו על היין נפטר מברכה על שאר משקים וכן פסק ה[[לבוש]]. | בתוספות הוכיחו כי יין פוטר כל משקים גם שלא בתוך הסעודה, שהרי בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים כבר מברכת הפת משום שהשתייה מוגדרת כטפילה לאכילה, וממילא ודאי שכוונת הגמרא היא על יין שלא בתוך הסעודה. המרדכי {{#makor-new:ברכות קנ|ראשונים-מרדכי-ברכות|קלו|null}} מוסיף על דבריהם ופוסק כי רק מי שקובע את סעודתו על היין נפטר מברכה על שאר משקים וכן פסק ה[[לבוש]]. מנגד, ראשונים רבים קבעו כי היין פוטר משקים רק בקביעת סעודה. כך ה[[רשב"א]] ו[[המאירי]] כתבו כי מדובר רק במקרה בו "קובע עצמו לשתות". | ||
באחרונים נחלקו האם די ביין בשיעור כלשהו כדי לפטור את המשקים האחרים, או שצריך שיעור "כמלוא לוגמיו", או דווקא כשקבע סעודה הכוללת שתייה של כמה כוסות יין. ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם קעד יא|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח|קעד|יא}} פסק שהשותה מיין הקידוש כמלוא פוטר את הברכה הראשונה גם כאשר אינו קובע סעודתו עליו, וכן פסק ה[[משנה ברורה]] {{#makor-new:משנה ברורה קעד ב|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח|קעד|ב}}. אמנם, המשנה ברורה הוסיף כי ראוי לחשוש לדברי הסוברים כי גם מי שלא שותה כמלוא לוגמיו נפטר מברכה, ולכן כתב כי במקרה זה ראוי לשתות כמלוא לוגמיו בשביל לפטור את הברכה לדעת כולם. מנגד, יש שפסקו להלכה שיין פוטר כל שאר משקים אף כשלא שתה מלוא לוגמיו {{מקור| ערוך השולחן שם, יחווה דעה ה,כ}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/ask/88189 יין פוטר כל מיני משקים- כמה יין?] הרב עזריה אריאל | * [https://www.yeshiva.org.il/ask/88189 יין פוטר כל מיני משקים- כמה יין?] הרב עזריה אריאל | ||
גרסה אחרונה מ־20:38, 21 באפריל 2021
|
|
יין פוטר כל מיני משקים הוא כלל בהלכות ברכות הקובע שברכת היין פוטרת מברכה ראשונה ואחרונה את שאר המשקים ששותים לאחריו. דין זה קיים גם כשלא בתוך הסעודה, כאשר בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים מדין דברים הבאים מחמת הסעודה
מקור וטעם[עריכה]
בגמרא ברכות מא ב מובאת שיטת רבי חייא הקובע "פת פוטרת כל מיני מאכל ויין פוטר כל מיני משקים".
תוספות ברכות מא ב מסביר שהיין פוטר את כל המשקים מברכה משום שהוא מוגדר כ"ראש המשקים" וממילא כל שאר המשקים טפלים אליו. אמנם, הפרי מגדים כתב שיש לחקור האם יין פוטר כל משקים משום שחשיבותה של ברכת היין פוטרת את כל המשקים, או שכל המשקים טפלים ליין ולכן הברכה עליו פוטרת את כולם [1].
הלכה[עריכה]
תוספות כתב שדברי רבי חייא נדחו להלכה שהרי ראשית דבריו "פת פוטרת כל מיני מאכל" נדחתה בגמרא ולהלכה רק דברים הבאים מחמת הסעודה פטורים מברכה. מנגד, הרא"ש ברכות ו כו כתב כי רק ראשית דבריו של רבי חייא נדחו ולא כל דבריו ולכן פסק שיין יכול לפטור מברכה שאר משקים גם מחוץ לסעודה וכן פסק השולחן ערוך אורח חיים קעד ב.
ברכה ראשונה או אחרונה[עריכה]
הראשונים נחלקו האם לשיטת רב פפא ברכת היין פוטרת את ברכת כל המשקים גם מברכה אחרונה של בורא נפשות או רק מברכה ראשונה. המרדכי ברכות קנ כתב שאם היין פוטר מברכה ראשונה ודאי שפוטר גם מברכה אחרונה וכן כתבו רוב הראשונים. אמנם, ההבית יוסף הביא שיטות הסוברות שיין פוטר רק מברכה ראשונה ולא אחרונה אך להלכה פוסק כשיטת המרדכי.
כמות היין הפוטרת בברכה[עריכה]
בתוספות הוכיחו כי יין פוטר כל משקים גם שלא בתוך הסעודה, שהרי בתוך הסעודה כל המשקים נפטרים כבר מברכת הפת משום שהשתייה מוגדרת כטפילה לאכילה, וממילא ודאי שכוונת הגמרא היא על יין שלא בתוך הסעודה. המרדכי ברכות קנ מוסיף על דבריהם ופוסק כי רק מי שקובע את סעודתו על היין נפטר מברכה על שאר משקים וכן פסק הלבוש. מנגד, ראשונים רבים קבעו כי היין פוטר משקים רק בקביעת סעודה. כך הרשב"א והמאירי כתבו כי מדובר רק במקרה בו "קובע עצמו לשתות".
באחרונים נחלקו האם די ביין בשיעור כלשהו כדי לפטור את המשקים האחרים, או שצריך שיעור "כמלוא לוגמיו", או דווקא כשקבע סעודה הכוללת שתייה של כמה כוסות יין. המגן אברהם מגן אברהם קעד יא פסק שהשותה מיין הקידוש כמלוא פוטר את הברכה הראשונה גם כאשר אינו קובע סעודתו עליו, וכן פסק המשנה ברורה משנה ברורה קעד ב. אמנם, המשנה ברורה הוסיף כי ראוי לחשוש לדברי הסוברים כי גם מי שלא שותה כמלוא לוגמיו נפטר מברכה, ולכן כתב כי במקרה זה ראוי לשתות כמלוא לוגמיו בשביל לפטור את הברכה לדעת כולם. מנגד, יש שפסקו להלכה שיין פוטר כל שאר משקים אף כשלא שתה מלוא לוגמיו ערוך השולחן שם, יחווה דעה ה,כ.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- יין פוטר כל מיני משקים- כמה יין? הרב עזריה אריאל
- הלכות ברכת היין הרב אליעזר מלמד
הערות שוליים
- ↑ אשל אברהם קעז,א ועיין בערך דברים הבאים מחמת הסעודה לחקירה דומה בעניין ברכת הפת