גפן: הבדלים בין גרסאות בדף
(שימוש בתבנית מקור) |
|||
(4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
שיח מטפס. בסוגו כמה מאות זנים. פרי הגפן נקרא ענב. השלישי מבין [[שבעת המינים]]. קטיף הענבים נקרא בציר. | |||
== במקורות == | == במקורות == | ||
שורה 9: | שורה 9: | ||
היין היוצא מהגפן זכה לברכה מיוחדת: "בורא פרי הגפן". | היין היוצא מהגפן זכה לברכה מיוחדת: "בורא פרי הגפן". | ||
==ישראל נמשלו לגפן== | |||
במקומות רבים הנביאים המשילו את עם ישראל לגפן, לרוב בהקשר של תוכחה. כך למשל [[ירמיהו]] ממשיל את ישראל לגפן שנטעו הקב"ה שבעקבות חטאי העם צמח בצורה שלילית: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" ({{#makor-new:ירמיהו ב כא|תנ"ך-ירמיהו|ב|כא}}). באותו האופן התנבא גם [[הושע]] על ישראל כגפן ריק שה' לא ייתן בו פרי בעקבות חטאיו "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת" ({{#makor-new:הושע י א|תנ"ך-הושע|י|א}}). בדומה לכך, גם [[ישעיהו]] ב[[משל הכרם]] המשיל את ישראל לכרם גפנים שנטעו הקב"ה ולבסוף הכזיב והעלה פירות באושים בחטאיו. | |||
במדרש הובאו מספר הסברים לקשר זה בין ישראל לגפן: | |||
{{ציטוטון|פתח ר' תנחומא בר אבא: (תהלים פ): גפן ממצרים תסיע. | |||
למה נמשלו ישראל לגפן? | |||
אלא, מה הגפן כשבעליה מבקשין שתשביח מה הם עושין, עוקרין אותה ממקומה, ושותלין אותה במקום אחר והיא משבחת. | |||
כך, כיון שבקש הקב"ה להודיע ישראל בעולם, מה עשה? | |||
עקרן ממצרים והביאן למדבר והתחילו מצליחים שם, והתחילו מקבלין התורה... | |||
דבר אחר: | |||
מה הגפן, היא חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים, אלו האבות... | |||
וינחם ה' על הרעה. הוי, כשם שהגפן הזאת חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל חיים ונשענים על האבות כשהם מתים}}. | |||
[[קטגוריה: צומח וחי בארץ ישראל]] | [[קטגוריה: צומח וחי בארץ ישראל]] | ||
[[קטגוריה: סביבה]] | [[קטגוריה: סביבה]] | ||
[[קטגוריה:יין]] |
גרסה אחרונה מ־21:07, 21 באפריל 2021
|
שיח מטפס. בסוגו כמה מאות זנים. פרי הגפן נקרא ענב. השלישי מבין שבעת המינים. קטיף הענבים נקרא בציר.
במקורות[עריכה]
נח הוא הראשון שנטע כרם: "וַיָּחֶל נֹחַ, אִישׁ הָאֲדָמָה; וַיִּטַּע, כָּרֶם" (בראשית ט', כ'). עם ישראל נמשל לגפן: "גפן בוקק ישראל" (הושע י', א').
הלכות רבות נתייחדו לגפן במצוות התלויות בארץ, בענייני כרמים ובהלכות נזקי שכנים.
היין היוצא מהגפן זכה לברכה מיוחדת: "בורא פרי הגפן".
ישראל נמשלו לגפן[עריכה]
במקומות רבים הנביאים המשילו את עם ישראל לגפן, לרוב בהקשר של תוכחה. כך למשל ירמיהו ממשיל את ישראל לגפן שנטעו הקב"ה שבעקבות חטאי העם צמח בצורה שלילית: "וְאָנֹכִי נְטַעְתִּיךְ שֹׂרֵק כֻּלֹּה זֶרַע אֱמֶת וְאֵיךְ נֶהְפַּכְתְּ לִי סוּרֵי הַגֶּפֶן נָכְרִיָּה" (ירמיהו ב כא). באותו האופן התנבא גם הושע על ישראל כגפן ריק שה' לא ייתן בו פרי בעקבות חטאיו "גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת" (הושע י א). בדומה לכך, גם ישעיהו במשל הכרם המשיל את ישראל לכרם גפנים שנטעו הקב"ה ולבסוף הכזיב והעלה פירות באושים בחטאיו.
במדרש הובאו מספר הסברים לקשר זה בין ישראל לגפן:
"פתח ר' תנחומא בר אבא: (תהלים פ): גפן ממצרים תסיע. למה נמשלו ישראל לגפן? אלא, מה הגפן כשבעליה מבקשין שתשביח מה הם עושין, עוקרין אותה ממקומה, ושותלין אותה במקום אחר והיא משבחת. כך, כיון שבקש הקב"ה להודיע ישראל בעולם, מה עשה? עקרן ממצרים והביאן למדבר והתחילו מצליחים שם, והתחילו מקבלין התורה... דבר אחר: מה הגפן, היא חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל הם חיים וקיימים ונשענין על המתים, אלו האבות... וינחם ה' על הרעה. הוי, כשם שהגפן הזאת חיה ונשענת על עצים מתים, כך ישראל חיים ונשענים על האבות כשהם מתים".