יחץ: הבדלים בין גרסאות בדף

יחץ הינו אחד מסימני ליל הסדר בו חוצים את אחת ממצות הסדר לשני חלקים כאשר חלק אחד נאכל כחלק מסעודת החג והחלק השני נשמר לאפיקומן. הסיבה לחציית המצה היא משום שעל המצה בפסח להיות "לחם עוני" ודרכו של עני לאכול רק חלק מהאוכל שלו ומשאיר חלק לאחר מכן.

עורך הסדר בוצע את המצה האמצעית מבין שלוש המצות לשני חלקים ומניח את החלק הגדול ל"אפיקומן".

יש טומנים את האפיקומן תחת הכר או הכסת שמסב עליו, על שם הכתוב (תהלים ל"א): "מה רב טובך אשר צפנת ליראיך" (שהאפיקומן הוא ה"צפון" הנזכר בסימני הסדר). טעם נוסף, כדי שיראו התינוקות וישאלו: מפני מה טומנים את המצה ועדיין לא אכלנו? ומתוך התשובה נבוא לספר ביציאת מצרים.

בגמרא מובא: "תניא, רבי אליעזר אומר: חוטפין מצות בלילי פסחים, בשביל התינוקות שלא יישנו". מכאן סמכו התינוקות לחטוף את האפיקומן ואינם משיבים אלא בפדיון...

בקהילות ספרד נהגו, שכשאומר "יחץ", אינו טומן את המצה לאפיקומן, אלא קושרה על כתפו של ילד, והילד יוצא מן הבית ודופק בדלת. לאחר כניסתו הוא נשאל: "מי אתה"? והוא עונה: "ישראל". - "מאין באת"? - "ממצרים". - "לאן אתה הולך"? - "לירושלים". - "ומה אתה נושא"? - "מצה". לאחר מכן הוא מביט על השולחן ושואל: "מה נשתנה" וכו'.