פרשני:אגרות הראיה: אגרת נב: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ (Try fix category tree)
תגית: ריקון
(Added igrut reaya.)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת נב  |אגרות הראיה-|אגרת|נב||}}


= רקע לאגרת =
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים =
= נמען האגרת =
=האגרת=
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט' שבט תרס"ז.
שלו' וברכה לכבוד אחי יקירי ואהובי הרב הג' המפורסם לשו"ת מו"ה דובער
הכהן קוק שליט"א, ורעיתו הרבנית תחי' וזרעם זרע ברך ד' לאוי"ט.
הגיעני מכתבך היקר, אשר שמחת בו את נפשנו משלומכם הטוב, ואנכי,
מרוב טרדא ופיזור נפש באלו הימים מענינים שונים, נתעכבתי יותר מדאי, ואת
כת"ר הסליחה. כתוב נא יקירי מכל אשר אתך לטובה ולברכה, בקודש ובחול.
מגיסנו הר&quot;י<ref>הגאון ר' יוסף רבי ז&quot;ל.</ref> שי' קבלתי מכתב זה לא כבר הוא מציע שאשלח משולחים ביחוד
על החזקת ישיבה, ועל סמך זה להביאו הנה לאה&quot;ק. והאמת אגיד, שמחשבה זו,
להביאו לפה למגיד איזה שיעור בשע&quot;ת<ref>ב&quot;שערי תורה&quot;.</ref> , היתה לפני במחשבה מאז. אך לפי המצב
פה קשה לכונן בזה ישיבה חשובה של בחורים, כי עיקר השע&quot;ת היא ת&quot;ת דתשב&quot;ר,
ורק מלמדים אחדים נמצאו לגמ', ואחד אברך מופלג מצויין מפולין למד עם איזה
נערים גפ&quot;ת, ג&quot;כ לא בדרך הגדלות. כי הילדים המתגדלים, אותם שהם ראויים
להשאר בני תורה, נמשכים הם לירושת&quot;ו להישיבות והקיבוצים הרבים אשר שמה,
כן ירבו, וכבר ט&quot;ז וי&quot;ז כבר הם באים בנשואים ורחיים על צוארם, ואז ודאי א&quot;א
להחזיקם כ&quot;א בכוחות גדולים של הישיבות המיוחדות לכך, שנמצאו להן, עסקנים
חרוצים בארץ ובחו&quot;ל. ע&quot;כ נמנעתי מזה עד כה. אבל עכשיו נכנס הדבר בלבבי.
אבל מסופקני אם יעשו חיל משולחים עתה ברוסיא על ענין חדש, וא&quot;כ יהי' צורך
תחילה לנסות הענין לשלחם בתור משולחים לת&quot;ת שע&quot;ת, במקומות שלא נמצאו
משולחים, שהוא כמעט כל מדינת רוסיא, זולת הר&quot;י ראווין בן הרב מראצק ז&quot;ל,
שנוסע לקוקאז וסיביר, ומעט בפולין ובפט&quot;ב<ref>ובפטרבורג.</ref> וסביבותיה. ואם יהי' אפשר להנהיג
חשבון מיוחד מענין המשולחים החדשים, לדעת כמה הם מכניסים, ואם תספיק
הכנסתם ליסד איזה ישיבה, דהיינו להחזיק לכה&quot;פ איזה מספר של בחורים גדולים,
שיהיו ראויים לברכה. ואולי עוד אוכל להוסיף ע&quot;ז את ההתרגלות שע&quot;פ דרכי,
דהיינו שיהי' הלימוד של המוסר והיראה קבוע מדי יום ביומו בשעה הגונה, לא
בדרך ארעי, ולא בדרך התפעליות לבד, כ&quot;א בדרך לימוד למען השגת תכלית ידיעה
ככל הלימודים שבקודש ובחול, אולי יהי' אפשר אז לכונן ג&quot;כ אופן שיבא הוא שי',
וליסד עבורו ג&quot;כ לכה&quot;פ איזה מצב מצער לפי ההכרח. אבל דבר זה דורש הכנה
גדולה וסבלנות מרובה, ינחנו השי&quot;ת בעצה טובה, ואנכי הנני מוקף טרדות ודאגות,
כלליות ופרטיות, ממצב הבית והסביבה, מצורף לחפצי להיות מעיין ומתהלך
בגדולות, מה שהטרדא מונעת מזה הרבה מאד. אמנם תוחלתי לד' היא, שיושיענו
ע&quot;ד כבוד שמו ויראנו בישועתו.
באלו הימים כתבתי מעט בענין האתרוגים המורכבים, וזה זמן רב שלא
עלתה בידי לכתב ענין בקצת אריכות בדבר הלכה. ונתעוררתי שחוץ ליתר החששות
שיש במורכבים, הלא ראוי לחוש לחלק הלימון שיש בו ע&quot;י תערובת ההרכבה
משום ב&quot;ת, דזהו מינא אחרינא, דלכו&quot;ע יש בל תוסיף. ואפי' להסוברים, דכיון
דלולב א&quot;צ אגד אין כאן ב&quot;ת, ואפי' אם אגדו ג&quot;כ האגד לא מעלה ולא מוריד,
דף 61
דהאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי, אבל כאן, כיון שבאמת העירו רבים, ובראשם
בתשו' מוהר&quot;מ אלשיך, משום חסר, אלא שהמליצו ע&quot;ז, די&quot;ל כיון דמחובר הוא
בתולדה ביחד א&quot;ז חסר, אבל אם היו חותכים את החלק של הלימון, בכל מקום
שהוא נמצא, ומפרידים אותן אז הי' באמת חסר. וכה&quot;ג יש בירושלמי פ&quot;ק דערלה<ref>הלכה ג'.</ref> ,
דבעי על הרכבת היתר בערלה, איך הוא לוקה על כזית, הרי צריך לחשוב רק
לפי חשבון היניקות, וכהא דאילן שנוטה לחו&quot;'ל בגיטין כ&quot;ב, דטבל וחולין מעורבים
זה בזה. א&quot;כ עיקר הכשירו בא מצד החיבור הטבעי, שהוא מחובר עם כל האתרוג,
וא&quot;כ הרי האגד נצרך לו, ודומה ממש לכמו שהי' הדין למ&quot;ד לולב צריך אגד,
וכמו בתפילין, דחשיב ב&quot;ת בפ' הנחנקין, משום דבעי זכרון אחד. והארכתי בזה
בעה&quot;י היום ברשימה אפינקסי, ופלפלתי ג&quot;כ בענין איסור ב&quot;ת בשאר ימות החג.
ולחכם שכמי&quot;ב יספיק הקיצור.
אפשר הדבר, שידפיס שמואל שי', או האגודה &quot;פרי עץ הדר&quot;, איזה קונט'
ממני בזה. ובאמת יהמה לבי מאד, כי לא הייתי יכול לשער בחו&quot;ל, שלא ידעתי את
טיב מטע האתרוגים בזמנינו, איך שכל האתרוגים, שאין עליהם השגחה, הם כמעט
בודאי מורכבים. כי סדר הנטיעה ע&quot;פ לימודי הבוטאניק הוא להרכיב אתרוג בלימון
דוקא. והאם יש מקום להסתפק שיעשו כן כל הגננים הנכרים, שאין מי שימחה
בידם כלל, ואינם נכנעים כלל מהסוחרים שלהם אם ירצו להחמיר עליהם, שהם
יודעים שסחורתם היא עוברת לסוחר, אפי' ע&quot;י הרכבה, ועוד יותר כי' לענין קיום
האילן וחיזוקו הוא מועיל הרבה, וכן לענין שמירת הפרי ויפיו החיצוני. והפוסקים
שדברו בזה כולם כמעט, ביחוד האחרונים, מפלפלים רק על '''חשש''' מורכב, וע&quot;ז
הם בונים דיק איך לסמוך על הרוב והחזקה וכיו&quot;ב, מה שעתה הכל נשתנה, שאין
כאן שום חזקה כלל, כי אילן אתרוג טהור איננו עומד בקיומו כ&quot;א לערך היותר
גדול מעשר עד י&quot;ב וי&quot;ג שנה, ומה שייך חזקה ממקומות שקנו שם לפני מאות
בשנים. ובאמת נמצאים מיעוטא דמיעוטא אתרוגים בלתי מורכבים, בשכם, ועוד
באיזה כפרים ערביים, אבל הם גדלים פרא, ואין להם שום תואר הידור, ובשנים
הקודמות היו באמת שולחים מכאלה, ועתה שהורגלו ביופי אתרוגים כאלה אין להם
שום ערך בשוק, רק מהדרים אחדים נמצאים שדורשים אותם, והעולם משתמש
דוקא במורכבים, ובאמה גם הכשרים בבירור הם ג&quot;כ מורכבים, אבל ההרכבה
נעשית בהם מב' מיני אתרוג, שנמצאים עם פטמות ובלא פטמות וכיו&quot;ב, ועי&quot;ז
יכולים הם לצאת ג&quot;כ בהידור לא כמו ההידור של ההרכבה הפסולה ממש, אבל
מ&quot;מ ג&quot;כ באופן הגון, אלא שצריך ע&quot;ז טיפול מרובה לשמירה ולחידוש נטיעות
תמיד. ומאד אחפץ שיזכנו השי&quot;ת שיתפשטו יותר ויותר אתרוגי המושבות, שיש
תקוה שע&quot;י הרחבתם יתרבו הנוטעים, ויבואו שנים שתוכל אה&quot;ק ע&quot;י אחב&quot;י לתן
אתרוגים בטוחים לכל ישראל, עד שיזכנו השי&quot;ת לשוב כולנו אל אדמת הקודש
לשמח פני ד' אלקינו לפני מקדשו בתנובת ארץ חמדה יכוננה עליון.
בנים חביבים ויקרים רפאל ונחום שמרי' שי' לאוי&quot;ט, בכל לבבי אודה אתכם
ואברככם עבור דבריכם היקרים, אשר היו לי לשמחת לב. החזיקו בדרככם הטובה
הזאת וכתבו לי תמיד, בכל מכתב ומכתב שיכתוב כבוד אביכם אחי הרב שי', מכל
דף 62
אשר עמכם לטובה, וביחוד מלימודכם הטוב, אשר אקוה שתהיו מתמידים כראוי
באהבת תורתנו הקדושה למען תצליחו. וכשנזכה להתראות יחד בשמחה על
אדמת קדשנו, ועם כל אחינו בני ישראל חברים, נוכל להשתעשע עמכם בדברי תורה,
בתנ&quot;ך ובגמרא, ובספרים קדושים רבים, ותהיו לתפארת ולנחת להוריכם היקרים
ולכולנו, בעהשי&quot;ת.
אחתום בברכה ובכל טוב באה&quot;ר, כנה&quot;ר ונפש אחיך דבק באהנ&quot;פ מצפה
לעזרת השי&quot;ת וישועתו, בכלל ובפרט,
הק' אברהם יצחק ה&quot;ק הנ&quot;ל
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
= קישורים חיצוניים =
==הערות שוליים==
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]

גרסה מ־12:05, 7 במאי 2021


ParsheiniLogo.png
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.

מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים.
יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result


רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ט' שבט תרס"ז. שלו' וברכה לכבוד אחי יקירי ואהובי הרב הג' המפורסם לשו"ת מו"ה דובער הכהן קוק שליט"א, ורעיתו הרבנית תחי' וזרעם זרע ברך ד' לאוי"ט. הגיעני מכתבך היקר, אשר שמחת בו את נפשנו משלומכם הטוב, ואנכי, מרוב טרדא ופיזור נפש באלו הימים מענינים שונים, נתעכבתי יותר מדאי, ואת כת"ר הסליחה. כתוב נא יקירי מכל אשר אתך לטובה ולברכה, בקודש ובחול. מגיסנו הר"י[1] שי' קבלתי מכתב זה לא כבר הוא מציע שאשלח משולחים ביחוד על החזקת ישיבה, ועל סמך זה להביאו הנה לאה"ק. והאמת אגיד, שמחשבה זו, להביאו לפה למגיד איזה שיעור בשע"ת[2] , היתה לפני במחשבה מאז. אך לפי המצב פה קשה לכונן בזה ישיבה חשובה של בחורים, כי עיקר השע"ת היא ת"ת דתשב"ר, ורק מלמדים אחדים נמצאו לגמ', ואחד אברך מופלג מצויין מפולין למד עם איזה נערים גפ"ת, ג"כ לא בדרך הגדלות. כי הילדים המתגדלים, אותם שהם ראויים להשאר בני תורה, נמשכים הם לירושת"ו להישיבות והקיבוצים הרבים אשר שמה, כן ירבו, וכבר ט"ז וי"ז כבר הם באים בנשואים ורחיים על צוארם, ואז ודאי א"א להחזיקם כ"א בכוחות גדולים של הישיבות המיוחדות לכך, שנמצאו להן, עסקנים חרוצים בארץ ובחו"ל. ע"כ נמנעתי מזה עד כה. אבל עכשיו נכנס הדבר בלבבי. אבל מסופקני אם יעשו חיל משולחים עתה ברוסיא על ענין חדש, וא"כ יהי' צורך תחילה לנסות הענין לשלחם בתור משולחים לת"ת שע"ת, במקומות שלא נמצאו משולחים, שהוא כמעט כל מדינת רוסיא, זולת הר"י ראווין בן הרב מראצק ז"ל, שנוסע לקוקאז וסיביר, ומעט בפולין ובפט"ב[3] וסביבותיה. ואם יהי' אפשר להנהיג חשבון מיוחד מענין המשולחים החדשים, לדעת כמה הם מכניסים, ואם תספיק הכנסתם ליסד איזה ישיבה, דהיינו להחזיק לכה"פ איזה מספר של בחורים גדולים, שיהיו ראויים לברכה. ואולי עוד אוכל להוסיף ע"ז את ההתרגלות שע"פ דרכי, דהיינו שיהי' הלימוד של המוסר והיראה קבוע מדי יום ביומו בשעה הגונה, לא בדרך ארעי, ולא בדרך התפעליות לבד, כ"א בדרך לימוד למען השגת תכלית ידיעה ככל הלימודים שבקודש ובחול, אולי יהי' אפשר אז לכונן ג"כ אופן שיבא הוא שי', וליסד עבורו ג"כ לכה"פ איזה מצב מצער לפי ההכרח. אבל דבר זה דורש הכנה גדולה וסבלנות מרובה, ינחנו השי"ת בעצה טובה, ואנכי הנני מוקף טרדות ודאגות, כלליות ופרטיות, ממצב הבית והסביבה, מצורף לחפצי להיות מעיין ומתהלך בגדולות, מה שהטרדא מונעת מזה הרבה מאד. אמנם תוחלתי לד' היא, שיושיענו ע"ד כבוד שמו ויראנו בישועתו. באלו הימים כתבתי מעט בענין האתרוגים המורכבים, וזה זמן רב שלא עלתה בידי לכתב ענין בקצת אריכות בדבר הלכה. ונתעוררתי שחוץ ליתר החששות שיש במורכבים, הלא ראוי לחוש לחלק הלימון שיש בו ע"י תערובת ההרכבה משום ב"ת, דזהו מינא אחרינא, דלכו"ע יש בל תוסיף. ואפי' להסוברים, דכיון דלולב א"צ אגד אין כאן ב"ת, ואפי' אם אגדו ג"כ האגד לא מעלה ולא מוריד, דף 61 דהאי לחודי' קאי והאי לחודי' קאי, אבל כאן, כיון שבאמת העירו רבים, ובראשם בתשו' מוהר"מ אלשיך, משום חסר, אלא שהמליצו ע"ז, די"ל כיון דמחובר הוא בתולדה ביחד א"ז חסר, אבל אם היו חותכים את החלק של הלימון, בכל מקום שהוא נמצא, ומפרידים אותן אז הי' באמת חסר. וכה"ג יש בירושלמי פ"ק דערלה[4] , דבעי על הרכבת היתר בערלה, איך הוא לוקה על כזית, הרי צריך לחשוב רק לפי חשבון היניקות, וכהא דאילן שנוטה לחו"'ל בגיטין כ"ב, דטבל וחולין מעורבים זה בזה. א"כ עיקר הכשירו בא מצד החיבור הטבעי, שהוא מחובר עם כל האתרוג, וא"כ הרי האגד נצרך לו, ודומה ממש לכמו שהי' הדין למ"ד לולב צריך אגד, וכמו בתפילין, דחשיב ב"ת בפ' הנחנקין, משום דבעי זכרון אחד. והארכתי בזה בעה"י היום ברשימה אפינקסי, ופלפלתי ג"כ בענין איסור ב"ת בשאר ימות החג. ולחכם שכמי"ב יספיק הקיצור. אפשר הדבר, שידפיס שמואל שי', או האגודה "פרי עץ הדר", איזה קונט' ממני בזה. ובאמת יהמה לבי מאד, כי לא הייתי יכול לשער בחו"ל, שלא ידעתי את טיב מטע האתרוגים בזמנינו, איך שכל האתרוגים, שאין עליהם השגחה, הם כמעט בודאי מורכבים. כי סדר הנטיעה ע"פ לימודי הבוטאניק הוא להרכיב אתרוג בלימון דוקא. והאם יש מקום להסתפק שיעשו כן כל הגננים הנכרים, שאין מי שימחה בידם כלל, ואינם נכנעים כלל מהסוחרים שלהם אם ירצו להחמיר עליהם, שהם יודעים שסחורתם היא עוברת לסוחר, אפי' ע"י הרכבה, ועוד יותר כי' לענין קיום האילן וחיזוקו הוא מועיל הרבה, וכן לענין שמירת הפרי ויפיו החיצוני. והפוסקים שדברו בזה כולם כמעט, ביחוד האחרונים, מפלפלים רק על חשש מורכב, וע"ז הם בונים דיק איך לסמוך על הרוב והחזקה וכיו"ב, מה שעתה הכל נשתנה, שאין כאן שום חזקה כלל, כי אילן אתרוג טהור איננו עומד בקיומו כ"א לערך היותר גדול מעשר עד י"ב וי"ג שנה, ומה שייך חזקה ממקומות שקנו שם לפני מאות בשנים. ובאמת נמצאים מיעוטא דמיעוטא אתרוגים בלתי מורכבים, בשכם, ועוד באיזה כפרים ערביים, אבל הם גדלים פרא, ואין להם שום תואר הידור, ובשנים הקודמות היו באמת שולחים מכאלה, ועתה שהורגלו ביופי אתרוגים כאלה אין להם שום ערך בשוק, רק מהדרים אחדים נמצאים שדורשים אותם, והעולם משתמש דוקא במורכבים, ובאמה גם הכשרים בבירור הם ג"כ מורכבים, אבל ההרכבה נעשית בהם מב' מיני אתרוג, שנמצאים עם פטמות ובלא פטמות וכיו"ב, ועי"ז יכולים הם לצאת ג"כ בהידור לא כמו ההידור של ההרכבה הפסולה ממש, אבל מ"מ ג"כ באופן הגון, אלא שצריך ע"ז טיפול מרובה לשמירה ולחידוש נטיעות תמיד. ומאד אחפץ שיזכנו השי"ת שיתפשטו יותר ויותר אתרוגי המושבות, שיש תקוה שע"י הרחבתם יתרבו הנוטעים, ויבואו שנים שתוכל אה"ק ע"י אחב"י לתן אתרוגים בטוחים לכל ישראל, עד שיזכנו השי"ת לשוב כולנו אל אדמת הקודש לשמח פני ד' אלקינו לפני מקדשו בתנובת ארץ חמדה יכוננה עליון. בנים חביבים ויקרים רפאל ונחום שמרי' שי' לאוי"ט, בכל לבבי אודה אתכם ואברככם עבור דבריכם היקרים, אשר היו לי לשמחת לב. החזיקו בדרככם הטובה הזאת וכתבו לי תמיד, בכל מכתב ומכתב שיכתוב כבוד אביכם אחי הרב שי', מכל דף 62 אשר עמכם לטובה, וביחוד מלימודכם הטוב, אשר אקוה שתהיו מתמידים כראוי באהבת תורתנו הקדושה למען תצליחו. וכשנזכה להתראות יחד בשמחה על אדמת קדשנו, ועם כל אחינו בני ישראל חברים, נוכל להשתעשע עמכם בדברי תורה, בתנ"ך ובגמרא, ובספרים קדושים רבים, ותהיו לתפארת ולנחת להוריכם היקרים ולכולנו, בעהשי"ת. אחתום בברכה ובכל טוב באה"ר, כנה"ר ונפש אחיך דבק באהנ"פ מצפה לעזרת השי"ת וישועתו, בכלל ובפרט, הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל


אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. הגאון ר' יוסף רבי ז"ל.
  2. ב"שערי תורה".
  3. ובפטרבורג.
  4. הלכה ג'.