ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ך"ח אייר תרס"ח. לכבוד ידידי חביבי הרב המאוה"ג אוצר תורה ויראת שמים מו"ה צבי פסח פרנק שליט"א, חד מביד"צ בעי"ק ירושת"ו. ע"ד הרב מוהרי"י הלוי נ"י, שהציע כת"ר למנותו בעקרון ת"ו, הנני סומך בזה על כת"ר, דקים לי בגוי' טובא, ועדותו נאמנת לי, שראוי והגון הוא האיש לאותה איצטלא. אמנם בשכבר הימים הציע לפני הגר"ז בראווערמאן שליט"א את הרב ר' דוד טיקטין נ"י, ועד כה לא ידעתי למה נשתקע הדבר. ע"כ אם הרד"ט הנ"ל כבר משך ידו מענין זה, מאיזה טעם שיהי', אז אין מצדי מניעה, ואקוה לעזור על ידו בע"ה בכל היכולת. כי מאד עגמה נפשי על ביטול הרבנות בעקרון, אחרי שכבר דף 179 נתכוננה. ואולי יחונן ד' ית"ש, ונוכל לקבע רבנות גם ביתר המושבות, למען ישוב להן תואר מלא של ערי ישראל עם קדוש. וע"ד הערתו בד' תוס'^[1] דהדביק פת, למה יפטר באנוס ע"פ תק"ח בסוף המעשה. ההסבר הוא לע"ד, משום די"ל שזה הכח שנתנה תורה לחכמים, להעמיד דבריהם בשוא"ת אף נגד ד"ת, הכונה היא שמסרה תורה ליד חכמים לבטל את כח המצוה, וה"ה כשהוא נוגע לאיסור לבטל את כח האיסור, כיון שהענין הוא עכשיו שוא"ת. וניחא בזה שיטת הר"י, בפ"ק דברכות, בק"ש לאחר חצות, שתמהו ע"ז, דאיזה שייכות יש כאן ליש כח ביד חכמים לעקור דבר מה"ת, ולפ"ד עיקר ענין זה הוא מה שיש בידם לבטל צד המצוה או צד האיסור שיש בזה, וממילא אין זה דומה כלל לשאר אונסין, שלא נסתלק שם האיסור ממקומו, אבל כשחכמים ציוו שלא ירדה נסתלק האיסור מהאפי' ההולכת ונגמרת, ונשארה רק פעולת הדיבוק, שאין בה מצד עצמה סקילה וכרת. וגוף סברא זו שנוי' היא במחלוקת. דלד' תוס' יבמות צ', דנקטו דסדין בציצית חשוב שוא"ת דוקא מטעם דחיוב ציצית בא אחר העיטוף, אבל מצד עצמו הי' זה קו"ע, נראה דלא הופקעה המצוה, שאם הופקעה המצוה הרי אין כאן קו"ע כלל, כיון שפטרוהו איננו עושה שום איסור בלבישת הבגד. אמנם השא"ר^[2] באמת כ', דהעיקר הוא דהוי הענין מצד עצמו שוא"ת, וזה נוטה לסברתנו, שעשו את המצוה כאילו אינה מצוה, וה"נ עשו את האיסור, הבא בשוא"ת, כאילו הוא היתר. הנני מוכרח לקצר מפני הטרדא. אחתום בברכה ואה"ר כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת, הק' אברהם יצחק ה"ק הנ"ל באה"ר אדר"ש כ' ח"ז דכת"ר הרב הגאון רח"י שפירא שליט"א. הנ"ל

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים