בגתן ותרש: הבדלים בין גרסאות בדף

בגתן ותרש הינם שומרי הסף של המלך אחשורוש המוזכרים במגילת אסתר. לאחר כניסת אסתר לארמון, בגתן ותרש קוצפים על המלך ומחליטים לשלוח בו יד ולהורגו. דבר מזימתם נודע למרדכי והוא מעביר את המידע על המרד לאסתר בשביל שתעבירו לאחשוורוש. בהמשך המגילה, אחשוורוש גומל חסד למרדכי על הצלה זו, ופעולה זו הופכת לתחילת גאולתם של ישראל מגזירת השמד של המן.

המאורע במגילה[עריכה]

במגילת אסתר‏^[1] מסופר שבגתן ותרש ניסו להרוג את המלך אחשורוש אך מרדכי מנע זאת ואמר לאסתר להגיד לאחשוורוש שבגתן ותרש רוצים להרעיל אותו. אסתר מעבירה את הדברים לאחשוורוש בשם מרדכי, והדבר נכתב בספר דברי הימים של המלך:

	בַּיָּמִים הָהֵם ומָרְדֳּכַי יֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ קָצַף בִּגְתָן וָתֶרֶשׁ שְׁנֵי סָרִיסֵי הַמֶּלֶךְ מִשֹּׁמְרֵי הַסַּף וַיְבַקְשׁוּ לִשְׁלֹחַ יָד בַּמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ: וַיִּוָּדַע הַדָּבָר לְמָרְדֳּכַי וַיַּגֵּד לְאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וַתֹּאמֶר אֶסְתֵּר לַמֶּלֶךְ בְּשֵׁם מָרְדֳּכָי: וַיְבֻקַּשׁ הַדָּבָר וַיִּמָּצֵא וַיִּתָּלוּ שְׁנֵיהֶם עַל עֵץ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר דִּבְרֵי הַיָּמִים לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ

.

תפקידם[עריכה]

במגילה נאמר כי בגתן ותרש היו "שני סריסי המלך משומרי הסף. רשב"ם פירש כי "סף" פירושו כלים ‏^[2]- וממילא פירש כי בגתן ותרש היו שומרי הכלים של המלך. חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא גם בדברי הגמרא מגילה יג ב שאמרה כי בגתן ותרש ניסו להכניס רעל לכוסו של אחשוורוש.

מנגד, האבן עזרא פירש כי "הסף" פירושו מפתן הדלת וממילא שהיו בגתן ותרש שומרי שער החצר הפנימית של הארמון.

אמנם, במקומות אחרים בתנ"ך (כגון ירמיהו נב כד או מלכים ב יב י) שומרי הסף מתוארים בפסוקים כגזברים האחראים על ממון בית המקדש. ייתכן לפי זה כי גם בגתן ותרש היו אחראים על ממון הארמון וכעסו על בזבזנותו של אחשוורוש בתחילת המגילה במשתאות הרבים שערך‏^[3].

המניע למרד[עריכה]

במגילה נאמר כי בעקבות קצף, בגתן ותרש החליטו לשלוח יד במלך אחשוורוש. הילקוט שמעוני ‏^[4] מקשר את קצפם של בגתן ותרש לכניסתה של אסתר לארמון וקבע כי בעקבות בקשתה הם הועברו מתפקידם והוחלפו במרדכי: "אמר רבי לוי למה קצף בגתן ותרש? אלא כשנכנסה אסתר למלכות אמרה לאחשורוש למה אין אתה עושה כשם שהיו המלכים הראשונים עושים, שהיו מושיבים אדם צדיק יהודי יושב בשער המלך?... בגתן ותרש היו עומדים בשער, כיון שהעבירם המלך והעמיד מרדכי תחתיהם קצפו ואמרו, הואיל והעבירנו המלך נלך ונהרגהו בצינעא, ויהו הכל אומרים, בגתן ותרש כששמרו את המלך היו משמרים יפה, עכשיו שהעמיד שם יהודי נהרג".

הגמרא מגילה יג ב קישרה את בואה של אסתר לקצפם של בגתן ותרש: "אמר רבי יוחנן בגתן ותרש שני טרסיים הוו והיו מספרין בלשון טורסי ואומרים מיום שבאת זו לא ראינו שינה בעינינו‏^[5] בא ונטיל ארס בספל כדי שימות והן לא היו יודעין כי מרדכי מיושבי לשכת הגזית היה והיה יודע בשבעים לשון". לדברי הגמרא, מרדכי שמע את דבריהם והבין אותם משום שהיה מיושבי לשכת הגזית וידע בשבעים לשון. פירוש זה מסביר גם מדוע לא חששו בגתן ותרש לדבר אחד עם השני על מרד במלך בצורה פומבית- משום שחשבו שאין אדם שמבין את שפתם.

חשיפת המרד[עריכה]

לאחר שמרדכי שומע על רצונם של בגתן ותרש להרוג את אחשוורוש, הוא מספר דברים אלו לאסתר, והיא מגלה אותן למלך בשם מרדכי. ייתכן ומרדכי העדיף לספר את הדברים לאסתר ולא לנסות להגיע אל המלך עצמו מכיוון שחשש שאם יעביר את המסר דרך אחד השרים, הדבר לא יגיע ישירות אל המלך אלא דווקא למורדים, או שהדברים לא יימסרו בשמו. לאחר שהמרד נחשף מתואר כי "ויבוקש הדבר ויימצא". הגמרא מסבירה כי בגתן ותרש שינו את משמרתם על מנת שיוכלו להרעיל את המלך, וכאשר בדקו גילו שלא היו במשמרתם ולכן נתפסו ונתלו על העץ.

הקדמת רפואה למכה[עריכה]

הגמרא לומדת ממעשה בגתן ותרש כי "אין הקדוש ברוך הוא מכה את ישראל, אלא אם כן בורא להם רפואה תחילה". רק לאחר שמרדכי מציל את המלך ובכך נזרעת גאולתם העתידית של ישראל בסוף המגילה, מגיעה עליית גדולתו של המן וחשש השמדת ישראל.

קישורים חיצוניים[עריכה]

• תוכן אסתר פרק ב' באתר ישיבה

הערות שוליים