ספר הזוהר: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
(דרוש מקור לדברי היעבץ) תגית: ביטול |
||
| (13 גרסאות ביניים של 8 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Zohar.png|250px| | [[תמונה:Zohar.png|250px|שמאל|ממוזער|שער ספר הזוהר בדפוס מנטובה]]. | ||
חיבור המיוחס לר' שמעון בר יוחאי. בספר נמצאים אמרותיהם של בני החבורה הקדושה, שמונהגת בידי רשב"י ([[רבי שמעון בר יוחאי]]), ובה ר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי חייא, רבי יובא סבא, [[רבי פנחס בן יאיר]], רבי יהודה בר אילעאי, ועוד. הספר עוסק בדרשת פסוקי ה[[תורה]] ועניינה ע"פ ה[[קבלה]], ולפי [[עשר ספירות]] שמובאות בזוהר. | |||
בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם ב[[ברית יצחק]] נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני ה[[תפילה]] גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים [[בריך שמיה]] - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת [[ערבית]] בליל [[שבת]] - [[כגוונא]], הלקוח מהזוהר. | בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם ב[[ברית יצחק]] נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני ה[[תפילה]] גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים [[בריך שמיה]] - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת [[ערבית]] בליל [[שבת]] - [[כגוונא]], הלקוח מהזוהר. | ||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
פעמים שדברי הזוהר הקדוש חלוקים עם דברי הש"ס והפוסקים. הכלל בזה הוא כי כאשר הזוהר חולק עם הש"ס שלנו, אנו הולכים לפי דברי הגמרא. וכאשר הזוהר חולק עם דברי הפוסקים, והש"ס שלנו לא נמצא הדבר - נקטינן כדברי הזוה"ק. | פעמים שדברי הזוהר הקדוש חלוקים עם דברי הש"ס והפוסקים. הכלל בזה הוא כי כאשר הזוהר חולק עם הש"ס שלנו, אנו הולכים לפי דברי הגמרא. וכאשר הזוהר חולק עם דברי הפוסקים, והש"ס שלנו לא נמצא הדבר - נקטינן כדברי הזוה"ק. | ||
== | ==פירושים על הזוהר== | ||
*"פירוש הסולם"- מאת [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]] | *"פירוש הסולם"- מאת [[הרב יהודה לייב הלוי אשלג]] | ||
*"מתוק מדבש"- מאת [[הרב דניאל פריש]] | *"מתוק מדבש"- מאת [[הרב דניאל פריש]] | ||
[[ | *'''זהר חי''' מאת [[רבי יצחק אייזיק סאפרין]] מ[[חסידות קומרנא|קומרנא]]. | ||
[[קטגוריה: ספרי קבלה]] | [[קטגוריה: ספרי קבלה]] | ||
[[קטגוריה:קבלה]] | [[קטגוריה:קבלה]] | ||
[[קטגוריה:ספרות חז"ל]] | |||
גרסה אחרונה מ־15:00, 11 במאי 2021
|
|
.
חיבור המיוחס לר' שמעון בר יוחאי. בספר נמצאים אמרותיהם של בני החבורה הקדושה, שמונהגת בידי רשב"י (רבי שמעון בר יוחאי), ובה ר' אלעזר בנו, רבי אבא, רבי חייא, רבי יובא סבא, רבי פנחס בן יאיר, רבי יהודה בר אילעאי, ועוד. הספר עוסק בדרשת פסוקי התורה ועניינה ע"פ הקבלה, ולפי עשר ספירות שמובאות בזוהר.
בעיקר אצל בני עדות המזרח נהגו לקרוא באירועים רבים זוהר גם בלי הבנה (לגרוס זוהר), כפי שמופיע ב"חוק לישראל". גם בברית יצחק נוהגים לקרוא את הזוהר על פרשת לך-לך העוסק בסגולת ומעלת ברית מילה ועניינה. "פתח אליהו" שאומרים לפני התפילה גם הוא לקוח מהזוהר. בשעה שפותחים את הארון אומרים בריך שמיה - שמקורו מהזוהר, וכן לפני כל סעודה בשבת יש נוהגים לקרוא קטע מהזוהר במדבר בשבח השבת. לפי מנהג ספרד אומרים לפני תפילת ערבית בליל שבת - כגוונא, הלקוח מהזוהר.
הספר בנוי לפי סדר התורה, ומחולק לפרשות. מצורף אליו גם ספר "תיקוני זוהר". חלקים נוספים בזוהר הם ה"זוהר חדש", "רעיא מהימנא", "האידרא רבא" וה"אידרא זוטא", "ספרא דצניעותא".
פעמים שדברי הזוהר הקדוש חלוקים עם דברי הש"ס והפוסקים. הכלל בזה הוא כי כאשר הזוהר חולק עם הש"ס שלנו, אנו הולכים לפי דברי הגמרא. וכאשר הזוהר חולק עם דברי הפוסקים, והש"ס שלנו לא נמצא הדבר - נקטינן כדברי הזוה"ק.
פירושים על הזוהר[עריכה]
- "פירוש הסולם"- מאת הרב יהודה לייב הלוי אשלג
- "מתוק מדבש"- מאת הרב דניאל פריש
- זהר חי מאת רבי יצחק אייזיק סאפרין מקומרנא.