ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים. מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. יש לך שאלה על הפירוש? ניתן להשתמש בדף השיחה ובהוספת תבנית שאלה בראש הדף. מעוניין בהסבר למקור שלא קיים עדיין בפרשני? צור אותו כעת וכתוב את שאלתך בדף השיחה.

No result

רקע לאגרת

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים

נמען האגרת

האגרת

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ז' טבת תרס"ט. אח יקר ואהוב הר"ש שי', שלו' וברכה, זה ימים מספר ששמחתני בהערותיך על מגילת תענית. חשבתי כמה פעמים למלא חפצך לדבר עליהן עמך, ולא עלתה בידי מפני הטרדות המעשיות והעיוניות. אמנם רגשי האחוה תבעוני זה כמה לכתב אליך, כי יותר מדאי עצרתים בחבי. אבל לא אלה המה הרגשות הטובים הראשונים, שהמצב גורם לעצור אותם בלב פנימה, ועינינו צפויות תמיד לימים הטובים אשר יאמר לאסורים צאו. דף 234 בהערה הראשונה ע"ד הגימ'^[1], תמהתי על ישר לב כמוך שתדקדק בכמו אלה. הנח להם לבעלי הרשומות, ידרשו כחפצם. אם יש אדם אחד שמוצא טעם בכמו אלה, כבר הדיו והנייר שוים ע"ז. וכבר אמרתי וכתבתי, שבמחשבה הגבוהה לא נמצא שום פגישה מקרית, ע"כ מחשבה של מספר גימ', באיזה צורה ודוחק שיהי', עם מחשבה של מחבר, אמיתי או מוסכם, יש להן תמיד איזה יחש מסודר, ויחש זה נותן הוא את ערכו לגרגרים כאלה. אבל כמובן אין מקום לכל דקדוק ופלפול בזה, ואם אחד רוצה לומר רבי חנני', מפני שבדורות המאוחרים כבר הורגלו בכך, ולכוין ע"ז גימ', אין מזחיחין אותו. ולעולם אין רמזים תלויים בכונת המחברים, כ"א ביחש של השכל הכללי הפועל את הדבריות וסולל לה את מסילתה. ועי' אדר"נ^[2] שאין חוה קוראה לאדה"ר אלא רבי, ואם אדם קדמאה יכול להיות רבי באגדה ק"ו שחנני' בן חזקי' ב"ג יכול להיות רבי בגימ', שהיא באמת אחת מדרכי האגדה, שהם מאירים את העינים למי שמשכיל את מהלכם ומחשיכים את האור למי שאינו יודע את דרך רוחם. וכן כשיש איזה צד של מוסר לכתב לפעמים חזקי' מפני כבוד השם, רשאים כבר לרמוז גם זה בגימ'. וע"ד טעם לתרומת הלשכה^[3], אין צריך ע"ז שום פלפול כי הלא צריך חלק מן הלשכה לצורך הוצאה, ובאיזה אופן שילקח זהו הרמתם. ואם באנו לתן טעמים למה ישנם דברים הבאים מתרומת הלשכה ודברים הבאים משירי הלשכה^[4], זהו ענין אחר, ופשוט שמה שהוא שייך יותר למקדש נתנו ע"ז מעיקר התרומה, וישנם דברים שאין קפידא כלל אם היו באים מיחידים ומ"מ היו באים מתרומת הלשכה כפי חבתם, כמו מגיהי ספרים^[5]. ויסוד שם תרומה נראה שבא להשוות עם תרומת דגן, שכמו שהטבל מעורב בו התרומה, ונקרא עשה"כ "דמעך"^[6] מלשון דמוע ועירוב, וע"י ההרמה נחשב כאילו מכל חלק וחלק לוקח חלק הקדושה וע"כ נעשה הוא כולו חול ושיריים, כמו-כן התרומה עושה כאילו נלקח מכאו"א מהשקלים לצרכים היותר מקודשים, והעיקר לקרבנות הציבור. ובענין מסירה לציבור דנשים ועבו"ק הדברים יגעים, וכבר עמדו עליהן בעלי תריסין, עי' מל"מ בשקלים^[7] ובכלי המקדש^[8]. ולע"ד בדיעבד אין חוששין, אבל לכתחילה ראוי לחוש שמא לא ימסור יפה יפה. גם יש חילוק בין דבר המעורב כמו שקל אחד בשקלים הרבה, שמה"ת בטל ברוב, וכ"כ בשעה"מ^[9], אלא שמקשים ע"ז דקיי"ל ממונא לא בטל, ולא ק"מ דמ"מ יש לבעל הממון רק חלק קטן בקרבן זה, אלא שיש איסור מה שאינו של ציבור זה החלק, וזה האיסור איננו ממונא כ"א איסורא ובטל. אבל בשומרי ספיחין^[10], שהי' כולו שלהם, יש לחוש יותר. וכ"ז שייך רק לענין מי שאינו מחויב לשקול, וביחוד בקטנים יש אומרים שצריך עכ"פ שיגיע לעונת הפעוטות, שמתנתו מתנה במטלטלין^[11], וי"ל דף 235 ע"ז הפקר ב"ד, וכבר כתבו ע"ז האחרונים ואין לי אפשרות כעת להאריך בדבריהם, אבל מי שמחוייב ושוקל א"צ כלל מסירתו לציבור, שהתורה מסרה בע"כ ותדע שהרי ממשכנין אותו אפי' בע"כ^[12], וע"ז לא מצינו אפי' שיהי' צריך לומר רוצה אני, אע"פ שמצינו זה בחייבי קרבנות שכופין אותו^[13], משום שכיון שחייבה תורה לשקול היינו ענין הציבור שמתיחדים בחובתם הכללית, ע"כ לא שייך כלל לחלק בזה בין תרומת הלשכה לשירי'. ואתה ערבת יחד שני הענינים של חובה ושל שוקל מעצמו, והם מחולקים באמת, ולדינא החייבים א"צ כלל מסירתם והפטורים עיקר טעמא הוא משום שבטלים ברוב, ע"כ ל"ח כ"כ שמא לא ימסרו יפה יפה. ואולי יזכני ד' עוד לברר סוגיא זו בבירור מבאר, כי הדברים יגעים בה בקדמאי ובתראי. וענין מסירה יפה יפה הוא, שיש מוסר לציבור שכאו"א מהציבור יהי' לו בזה חלק וזכות, ונמצא שגם הוא יש לו זכות בה בתור יחידי מהציבור, אבל אין זה עיקר ענין הציבור, שיסוד דבר של ציבור וקרבנות ציבור הוא שיחיד בתור יחיד אין לו בזה כלום כ"א דוקא כלל הציבור, וע"ז צריך באמת דעה, ונאמר על קנין הצריך שכל: "שאני זקן דידע לאקנויי", בפ"ב דגיטין^[14], וכש"כ דבר דק ועיוני כזה. וי"ל לפ"ז, שלמסירה פשוטה, שמוסר ברשות הציבור בתור שכולם שותפים, לזה א"צ כ"כ דעה יתירה, ואין חוששין שלא ימסור בכה"ג, אלא עיקר הדבר שחוששין הוא שמא לא ימסור כעין המסירה המוחלטת, שהיחיד נתרוקן ממנה לגמרי. ולפ"ז אין כאן קושיא דממונא לא בטל, משום שכיון שמסר לציבור אפילו מסירה פשוטה ג"כ אזיל לו כח ממונו הפרטי, וחלקו היחידי הרי גם בכללות הציבור נמצא הוא, אלא שיש חילוק בצורת הקני', וזהו ענין של רוחניות של מצוה ושל איסור, ושייך בו ביטול ברוב. על יתר הערותיך אין לי פנאי, מפני קדושת הש"ק הקרוב, להעיר אפילו במקצת, ואת כבודך הסליחה. חזק ואמץ, אח יקר, והי' ד' בעזרך לקבע עתים, להגדיל תורה ולהאדירה, ונראה בישועת ד' על עמו ונחלתו ורוממות קרן ישראל על חבל נחלתנו במהרה בימינו בקרוב, כנה"י ונפש אחיך דוש"ה קשור באהבתך. אברהם יצחק הכהן קוק

אזכורים בספרים ובמאמרים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים