פרשני:אגרות הראיה: אגרת שכו: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (Try fix category tree) תגית: ריקון |
(Added igrut reaya.) |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת שכו |אגרות הראיה-|אגרת|שכו|}} | |||
= רקע לאגרת = | |||
= הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים = | |||
= נמען האגרת = | |||
=האגרת= | |||
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ח' אלול תרעי"ן. | |||
לכבוד הרה"ג היקר אוהב שערי ציון בכל לב ונפש מו"ה אפרים | |||
קונין שי'. כוח"ט וכט"ס. | |||
מכתבו היקר הגיעני, ודבריו טובים ונכוחים בעיקר הדין, אמנם כבר פשט | |||
המנהג באה"ק מימי מרן הב"י ז"ל, שבקרקע של גוי אין קדושת שביעית נוהגת, | |||
ואיסור סחורה וחיבת ביעור נפקע ממנה גם לכמה דעות מהמחמירים, אשר ע"כ | |||
הנהיגו גאוני הדור מתחלת הישוב להפקיע חובת שביעית מהקרקעות ע"י מכירה | |||
לנכרי, שהיא מותרת, במקום שהדבר נוגע להפסד גדול לישראל, ע"פ דעת גדולי | |||
הראשונים. וע"ז סומכים רוב אחב"י העובדים את אדמת הקודש, וכבר קבלו זה | |||
ההיתר כל ישראל ע"י מה שקונים מכל גידולי אה"ק גם בשנה השביעית, ובפרט | |||
במקום מצוה כהא דאתרוגים, שאם לא נמצא ע"ז עצה תתבטל המצוה לגמרי ח"ו | |||
ע"י המורכבים של הגוים. מיהו כל מה דאפשר מתקנים אנו להתנות, שכל המחיר | |||
הוא רק בעד המכשירים והטורח, לא בעד גוף הפרי, אבל בכל מה שאי אפשר | |||
בתיקון סומכין על היתר ההפקעה בשביעית בזה"ז, שיש עליה צדדים רבים | |||
דף 365 | |||
להקל. ומפני שכבר בארתי הדברים לאשורו בס' שבת הארץ במבוא, ובפנים | |||
בקצרה בס"ד, ע"כ איני מוצא צורך להאריך כעת בכ"ז. | |||
ואחתום בברכת השנים כנה"ר, ונפש ידידו דוש"ת מברכו מקודש, | |||
הק' אברהם יצחק ה"ק | |||
= אזכורים בספרים ובמאמרים = | |||
= קישורים חיצוניים = | |||
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]] |
גרסה מ־15:51, 1 ביוני 2021
|
ערך זה הוא מתוך פרויקט פרשני - הפירוש השיתופי לכתבים תורניים.
מטרת פרויקט פרשני היא יצירת פירוש שיתופי על כל הכתבים התורניים, החל מהמשנה ועד ספרי השו"ת האחרונים הנכם מוזמנים להשתתף בעריכת הפירוש באמצעות דף העריכה או יצירת פירושים לערכים חדשים. |
No result
רקע לאגרת
הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים
נמען האגרת
האגרת
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, ח' אלול תרעי"ן. לכבוד הרה"ג היקר אוהב שערי ציון בכל לב ונפש מו"ה אפרים קונין שי'. כוח"ט וכט"ס. מכתבו היקר הגיעני, ודבריו טובים ונכוחים בעיקר הדין, אמנם כבר פשט המנהג באה"ק מימי מרן הב"י ז"ל, שבקרקע של גוי אין קדושת שביעית נוהגת, ואיסור סחורה וחיבת ביעור נפקע ממנה גם לכמה דעות מהמחמירים, אשר ע"כ הנהיגו גאוני הדור מתחלת הישוב להפקיע חובת שביעית מהקרקעות ע"י מכירה לנכרי, שהיא מותרת, במקום שהדבר נוגע להפסד גדול לישראל, ע"פ דעת גדולי הראשונים. וע"ז סומכים רוב אחב"י העובדים את אדמת הקודש, וכבר קבלו זה ההיתר כל ישראל ע"י מה שקונים מכל גידולי אה"ק גם בשנה השביעית, ובפרט במקום מצוה כהא דאתרוגים, שאם לא נמצא ע"ז עצה תתבטל המצוה לגמרי ח"ו ע"י המורכבים של הגוים. מיהו כל מה דאפשר מתקנים אנו להתנות, שכל המחיר הוא רק בעד המכשירים והטורח, לא בעד גוף הפרי, אבל בכל מה שאי אפשר בתיקון סומכין על היתר ההפקעה בשביעית בזה"ז, שיש עליה צדדים רבים דף 365 להקל. ומפני שכבר בארתי הדברים לאשורו בס' שבת הארץ במבוא, ובפנים בקצרה בס"ד, ע"כ איני מוצא צורך להאריך כעת בכ"ז. ואחתום בברכת השנים כנה"ר, ונפש ידידו דוש"ת מברכו מקודש, הק' אברהם יצחק ה"ק