דררא דממונא: הבדלים בין גרסאות בדף
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
מאין תקציר עריכה |
||
| (8 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''תרגום מילולי''' - חסרון/שייכות ממונית. | |||
הגמרא בבא מציעא אומרת שיש מחלוקת [[סומכוס]] וחכמים האם אומרים [[ממון המוטל בספק חולקים]]- סומכוס, או [[המוציא מחבירו עליו הראיה]]- חכמים, מדברת במקרה שיש דררא דממונא לעומת משנת "[[שניים אוחזין]]" שמדברת כשאין דררא דממונא. | |||
===מחלוקת רש"י תוספות=== | |||
[[רש"י]] מפרש מושג זה כחסרון ממון. כך, במקרה של [[שור שנגח את הפרה ונמצא עוברה בצדה|שור שנגח את הפרה]] אם יפסקו לטובת הצד שלא צודק יגרמו הפסד ממון לצד השני (אם יפסקו לצד שבעל השור חייב כאשר הוא פטור הרי חייבו בכסף את מי שאינו חייב ואם יפסקו שבעל השור פטור, שלא כדין, הרי נמצא בעל הפרה מפסיד את עוברה), להבדיל מהספק שלגבי "שניים אוחזין" ששם כל אחד מהם טוען שהוא הגביה את הטלית תחילה - שגם אם יפסקו הדיינים שלא כדין, לא ייגרם חסרון והפסד ממון לאף אחד מן הצדדים, משום שאין להם הפסד, אלא רק מניעת זכייה. ואף במקרה של מקח וממכר המוכר יחזיר להם את מחצית הכסף ששילמו, רק שמנע זכייה בחפץ. | |||
[[תוספות]] לעומתו מפרשים שדררא דממונא הוא שייכות ממון כלומר ספק בדין המתעורר מאליו אף אם לא יטענו שני הצדדים את טענותיהם - במקרה של שור שנגח את הפרה אין ידוע אם קודם שנגחה השור ילדה, כלומר שהוולד מת שלא מחמת הנגיחה ואין בעל השור חייב בנזקי הוולד, או שמחמת הנגיחה הפילתו, כלומר שבעל השור חייב בנזקי הוולד. במקרה זה, הספק מתעורר מאליו, אפילו אם לא יטענו בעל השור ובעל הפרה את טענותיהם - להבדיל משניים אוחזים בטלית, שבלא טענותיהם של שני הצדדים לא היו הדיינים מסתפקים בדינם, שכן היו אומרים שמכיון ששניהם אוחזים בה - של שניהם היא. | |||
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | |||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:57, 22 ביוני 2021
|
|
תרגום מילולי - חסרון/שייכות ממונית.
הגמרא בבא מציעא אומרת שיש מחלוקת סומכוס וחכמים האם אומרים ממון המוטל בספק חולקים- סומכוס, או המוציא מחבירו עליו הראיה- חכמים, מדברת במקרה שיש דררא דממונא לעומת משנת "שניים אוחזין" שמדברת כשאין דררא דממונא.
מחלוקת רש"י תוספות[עריכה]
רש"י מפרש מושג זה כחסרון ממון. כך, במקרה של שור שנגח את הפרה אם יפסקו לטובת הצד שלא צודק יגרמו הפסד ממון לצד השני (אם יפסקו לצד שבעל השור חייב כאשר הוא פטור הרי חייבו בכסף את מי שאינו חייב ואם יפסקו שבעל השור פטור, שלא כדין, הרי נמצא בעל הפרה מפסיד את עוברה), להבדיל מהספק שלגבי "שניים אוחזין" ששם כל אחד מהם טוען שהוא הגביה את הטלית תחילה - שגם אם יפסקו הדיינים שלא כדין, לא ייגרם חסרון והפסד ממון לאף אחד מן הצדדים, משום שאין להם הפסד, אלא רק מניעת זכייה. ואף במקרה של מקח וממכר המוכר יחזיר להם את מחצית הכסף ששילמו, רק שמנע זכייה בחפץ.
תוספות לעומתו מפרשים שדררא דממונא הוא שייכות ממון כלומר ספק בדין המתעורר מאליו אף אם לא יטענו שני הצדדים את טענותיהם - במקרה של שור שנגח את הפרה אין ידוע אם קודם שנגחה השור ילדה, כלומר שהוולד מת שלא מחמת הנגיחה ואין בעל השור חייב בנזקי הוולד, או שמחמת הנגיחה הפילתו, כלומר שבעל השור חייב בנזקי הוולד. במקרה זה, הספק מתעורר מאליו, אפילו אם לא יטענו בעל השור ובעל הפרה את טענותיהם - להבדיל משניים אוחזים בטלית, שבלא טענותיהם של שני הצדדים לא היו הדיינים מסתפקים בדינם, שכן היו אומרים שמכיון ששניהם אוחזים בה - של שניהם היא.