אושפיזין: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
|||
| (4 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מנהג ה[[אושפיזין]] ("אורחים" בארמית) הוא מנהג | מנהג ה[[אושפיזין]] ("אורחים" בארמית) הוא מנהג מ[[הזוהר]] במהלכו מארחים את שבעת רועי האומה בכל אחד מימי [[חג הסוכות]] כאשר כל יום בחג הסוכות מתייחס במיוחד אל אחד הרועים. | ||
==מקור המנהג== | ==מקור המנהג== | ||
הציווי לשמוח בחג הסוכות מובא בתורה לא רק כשמחה פרטית אלא כשמחה הכוללת גם אורחים שעשויים להתקשות לשמוח בחג בעצמם {{ציטוטון|וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם}}. ציווי זה אף נפסק ברמב"ם {{#makor-new:הלכות יום טוב ו יח|רמב"ם-יום-טוב|ו|יח}} שקבע כי אי הכנסת האורחים עשוי להוכיח כי שמחת החג לא נובעת משמחה רוחנית אלא דווקא משמחה גשמית {{ציטוטון|חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו}}. | |||
{{ציטוטון|בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה | יחד עם ציווי זה, ה[[זוהר]] (אמור ח"ג קג, ב – קד, א) מביא את דבריו של רבי אבא שסיפר על מנהגו של רב המנונא סבא לארח יחד עם האורחים הגשמיים גם "אושפיזין עילאין" (אורחים עליונים){{הערה|מנהגו של רב המנונא מובא כתירוץ לקושיית הזוהר מדוע בתחילה נאמר בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים", ואילו לאחר מכן הציווי מובא בלשון נסתר "ישבו בסוכות"? רבי אבא מתרץ את הקושיא כי מדובר בשני שלבים שונים- בתחילה ישנו הציווי בסוכות תשבו המיועד לבני העולם הזה, ולאחר מכן האושפיזין בני העולם הבא ישבו עימם בסוכה. הזוהר אף מסמיך עניין זה לפסוק "כי חלק ה' עמו" המבטא את החיבור העמוק שקיים בין הקב"ה לעם ישראל}}. | ||
בזוהר לא מבואר מי הם האושפיזין שאותם הזמין רב המנונא, אך בקטע הקודם בזוהר מובא כי כאשר האדם יושב בצל הסוכה ("צל האמונה") השכינה פורסת כנפיה עליו ו[[אברהם]] וכן חמישה צדיקים אחרים מתגוררים עימו, כאשר בנוסח אחר המובא בזוהר מבואר כי מדובר באברהם ודוד ועוד חמישה צדיקים {{ציטוטון|בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה}}. | |||
במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]], [[דוד]]. | במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: [[אברהם]], [[יצחק]], [[יעקב]], [[יוסף]], [[משה]], [[אהרן]], [[דוד]]. | ||
==סדר האושפיזין== | ==סדר האושפיזין== | ||
המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור ה[[של"ה]]. מנגד, [[האר"י]] הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר ה[[ספירות]] הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים {{הערה| כף החיים תרלט,ח}}. | המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור ה[[של"ה]]. מנגד, [[האר"י]] הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר ה[[ספירות]] הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים {{הערה| כף החיים תרלט,ח}}. | ||
| שורה 26: | שורה 30: | ||
* '''ביום השביעי''' - דוד | * '''ביום השביעי''' - דוד | ||
==נוסח קבלת האושפיזין== | ==נוסח קבלת האושפיזין== | ||
ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין: | ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין, כאשר בשניהם אנו מזמנים את כלל האושפיזין להיכנס לסוכה ומזמינים במיוחד את האורח של אותו היום: | ||
* על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים. | * על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים. | ||
* קיים גם נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא | * קיים גם נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא הכינוי שנתן הזוהר לסוכה). ולאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים. | ||
==מנהגים== | |||
יש שנהגו בכל יום לדרוש במעלה המיוחדת של האושפיזין של אותו היום. | |||
בשבת חול המועד סוכות ישנן מנהגים חלוקים לגבי סדר האמירה- האם לומר קודם את נוסח קבלת האושפיזין או דווקא להתחיל באמירת [[שלום עליכם]] כבכל שבת. המנהג הנפוץ הוא ש[[תדיר ושאינו תדיר תדיר קודם]] ולכן אומרים קודם שלום עליכם. אמנם היו שנהגו לומר קודם סדר אושפיזין כיוון שאין תדירות במלאכים כי כל שבוע באים מלאכים אחרים לפי המעשים של האדם כל השבוע, וממילא בשבוע של סוכות אפשר שהאושפיזין הקדושים יוקדמו כי יש בהם צד שהוא גדול יותר מן המלאכים שהרי נאמר בגמרא {{#makor-new:סנהדרין צג א|בבלי-סנהדרין|צג|א}} כי "גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת". | |||
==קישורים חיצוניים== | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/36096 ביאור דברי הזוהר על האושפיזין] הרב אייל עין דור | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:סוכות]] | [[קטגוריה:סוכות]] | ||
[[קטגוריה: האושפיזין]] | [[קטגוריה: האושפיזין]] | ||
גרסה אחרונה מ־21:39, 22 בספטמבר 2021
|
|
מנהג האושפיזין ("אורחים" בארמית) הוא מנהג מהזוהר במהלכו מארחים את שבעת רועי האומה בכל אחד מימי חג הסוכות כאשר כל יום בחג הסוכות מתייחס במיוחד אל אחד הרועים.
מקור המנהג[עריכה]
הציווי לשמוח בחג הסוכות מובא בתורה לא רק כשמחה פרטית אלא כשמחה הכוללת גם אורחים שעשויים להתקשות לשמוח בחג בעצמם "וְשָׂמַחְתָּ בְּחַגֶּךָ, אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם". ציווי זה אף נפסק ברמב"ם הלכות יום טוב ו יח שקבע כי אי הכנסת האורחים עשוי להוכיח כי שמחת החג לא נובעת משמחה רוחנית אלא דווקא משמחה גשמית "חייב להאכיל (דברים ט"ז) לגר ליתום ולאלמנה עם שאר העניים האמללים, אבל מי שנועל דלתות חצרו ואוכל ושותה הוא ובניו ואשתו ואינו מאכיל ומשקה לעניים ולמרי נפש אין זו שמחת מצוה אלא שמחת כריסו".
יחד עם ציווי זה, הזוהר (אמור ח"ג קג, ב – קד, א) מביא את דבריו של רבי אבא שסיפר על מנהגו של רב המנונא סבא לארח יחד עם האורחים הגשמיים גם "אושפיזין עילאין" (אורחים עליונים)[1].
בזוהר לא מבואר מי הם האושפיזין שאותם הזמין רב המנונא, אך בקטע הקודם בזוהר מובא כי כאשר האדם יושב בצל הסוכה ("צל האמונה") השכינה פורסת כנפיה עליו ואברהם וכן חמישה צדיקים אחרים מתגוררים עימו, כאשר בנוסח אחר המובא בזוהר מבואר כי מדובר באברהם ודוד ועוד חמישה צדיקים "בשעתא דבר נש יתיב במדורא דא, צלא דמהימנותא שכינתא פרסא גדפהא עליה מלעילא ואברהם וחמשא צדיקייא אחרנין שויין מדוריהון עמיה. אמר ר' אבא אברהם וחמשא צדיקייא ודוד מלכא שוין מדוריהון עמיה".
במהלך הדורות נקבעו האושפיזין, וכיום מקובלים האושפיזין הבאים: אברהם, יצחק, יעקב, יוסף, משה, אהרן, דוד.
סדר האושפיזין[עריכה]
המנהג הרווח בקהילות אשכנז הוא להזמין את האושפיזין לפי הסדר הכרונולוגי שלהם, כך שאברהם הוא הראשון ודוד הוא האחרון וכן כתב בסידור השל"ה. מנגד, האר"י הנהיג את סדר האושפיזין לפי הקבלה בו כל מסודרים האורחים לפי סדר הספירות הקשורות אליהם. כך שאברהם הוא מידת חסד, יצחק הגבורה, יעקב - תפארת, משה - נצח, אהרן - הוד, יוסף – יסוד ודוד - מלכות. מנהג זה רווח בקרב החסידים ורוב הספרדים [2].
סדר האושפיזין לפי המנהג האשכנזי:
- ביום הראשון - אברהם
- ביום השני - יצחק
- ביום שלישי - יעקב
- ביום הרביעי - יוסף
- ביום החמישי - משה[3]
- ביום השישי - אהרן
- ביום השביעי – דוד
סדר האושיפיזין לפי המנהג הספרדי והחסידי:
- ביום הראשון - אברהם
- ביום השני - יצחק
- ביום שלישי - יעקב
- ביום הרביעי - משה
- ביום החמישי - אהרן
- ביום השישי - יוסף
- ביום השביעי - דוד
נוסח קבלת האושפיזין[עריכה]
ישנם שני נוסחים להזמנת האושפיזין, כאשר בשניהם אנו מזמנים את כלל האושפיזין להיכנס לסוכה ומזמינים במיוחד את האורח של אותו היום:
- על פי נוסח האר"י: "אזמין לסעודתי אושפיזין עילאין" ולאחר מכן מונים את שמות האורחים. ולאחר מכן: "במטו מינך (שם האורח) אושפזי עילאי דיתבי עמי ועמך כל אושפיזי עילאי (שמות שאר האורחים)", כלומר- "בבקשה ממך, אורח קדוש, שישבו עמי ועמך כל האורחים הקדושים.
- קיים גם נוסח אחר: "עולו אושפיזין עלאין קדישין, עולו אבהן עלאין קדישין, למיתב בצלא דהימנותא עילאה", כלומר- "היכנסו אורחים עליונים וקדושים, היכנסו אבותינו העליונים הקדושים, לישב בצל האמונה" (צל האמונה הוא הכינוי שנתן הזוהר לסוכה). ולאחר מכן מזמינים את האורח של אותו היום, ועמו את כל שאר האורחים.
מנהגים[עריכה]
יש שנהגו בכל יום לדרוש במעלה המיוחדת של האושפיזין של אותו היום.
בשבת חול המועד סוכות ישנן מנהגים חלוקים לגבי סדר האמירה- האם לומר קודם את נוסח קבלת האושפיזין או דווקא להתחיל באמירת שלום עליכם כבכל שבת. המנהג הנפוץ הוא שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם ולכן אומרים קודם שלום עליכם. אמנם היו שנהגו לומר קודם סדר אושפיזין כיוון שאין תדירות במלאכים כי כל שבוע באים מלאכים אחרים לפי המעשים של האדם כל השבוע, וממילא בשבוע של סוכות אפשר שהאושפיזין הקדושים יוקדמו כי יש בהם צד שהוא גדול יותר מן המלאכים שהרי נאמר בגמרא סנהדרין צג א כי "גדולים צדיקים יותר ממלאכי השרת".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- ביאור דברי הזוהר על האושפיזין הרב אייל עין דור
הערות שוליים
- ↑ מנהגו של רב המנונא מובא כתירוץ לקושיית הזוהר מדוע בתחילה נאמר בפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים", ואילו לאחר מכן הציווי מובא בלשון נסתר "ישבו בסוכות"? רבי אבא מתרץ את הקושיא כי מדובר בשני שלבים שונים- בתחילה ישנו הציווי בסוכות תשבו המיועד לבני העולם הזה, ולאחר מכן האושפיזין בני העולם הבא ישבו עימם בסוכה. הזוהר אף מסמיך עניין זה לפסוק "כי חלק ה' עמו" המבטא את החיבור העמוק שקיים בין הקב"ה לעם ישראל
- ↑ כף החיים תרלט,ח
- ↑ על אף שאהרון היה מבוגר ממשה, ככל הנראה הקדימו את משה עקב גדולתו.