כיבוש מלחמה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 18: | שורה 18: | ||
* [[חזקה (קניין)]] | * [[חזקה (קניין)]] | ||
[[קטגוריה:דיני ממונות]] | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
גרסה מ־21:38, 4 באוגוסט 2008
|
|
הגדרה
נכסים שנכבשו במלחמה נקנים לכובש (הסוגיא בגיטין לז:).
מקור וטעם
מקורו מפסוקים (גיטין לח.):
- עובד כוכבים קונה מעובד כוכבים - נלמד מכך שסיחון כבש את עמון ומואב.
- עובד כוכבים קונה מישראל - "וישמע הכנעני מלך ערד יושב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים, וילחם בישראל וישב ממנו שבי" (במדבר כא-א).
בטעמו נחלקו הראשונים האם הוא משום שהנכבש התייאש (רש"י ותוס' רי"ד גיטין לז:), או שהוא קניין (תוס' שם וריטב"א בשיטה מקובצת בבא מציעא עג. דנו בדבריהם המידות לחקר ההלכה יג-נד ופרי משה קניינים כג-א).
הנכס
הנכסים הנקנים הם קרקע ועבד (גיטין לח.).
פרטי הדין
בזמן הקניין חידש הדבר אברהם בדעת הרשב"א שהכיבוש מועיל רק כל זמן שהוא תחת ידו, אבל אחר שנפסק הכיבוש נפקעת בעלות של הכובש ממילא ואין צריך שהבעלים הקודם יחזור ויקנה ממנו, שקניין הכיבוש הוא קניין גמור (קניין הגוף) לזמן (ח"א יא-ח ד"ה ע"כ, והוסיף שכך משמע קצת גם מהראב"ד).