עץ הדעת: הבדלים בין גרסאות בדף
(שימוש בתבנית מקור) |
|||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
*לפי [[רבי יהודה]] - חיטה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן. | *לפי [[רבי יהודה]] - חיטה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן. | ||
*לפי [[רבי נחמיה]] - תאנה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ({{מקור|תנ"ך:בראשית ג ז$בראשית ג, ז}}) "ויתפרו עלה תאנה". | *לפי [[רבי נחמיה]] - תאנה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר ({{מקור|תנ"ך:בראשית ג ז$בראשית ג, ז}}) "ויתפרו עלה תאנה". | ||
[[הרב קוק]]{{הערה|עין איה על הגמרא בברכות מ א}} מפרש את מחלוקת התנאים כמחלוקת לגבי הגורם העיקרי לחטאי האדם כאשר הוא מסביר כי ישנם שלוש סיבות המובילות את האדם לחטוא ושלושתם רמוזות בדברי התנאים. הסיבה הראשונה הינה הגפן- מי שחוטא מאחר שנוטה לכיוון התאווה כגון שתיית היין ומגיע מזה לבסוף להשחתה. הסיבה השנייה הינה התאנה- הנטייה לרדוף אחר ההנאות המותרות שמובילה לאחר מכן להטיית הלב לחיפוש העונג הזמני ולא את המטרה הרוחנית. הסוג השלישי הינו החיטה- הנטייה לאכילה גסה, כאשר האדם לא רוצה רק לרדוף אחרי ההנאות המותרות כמו הסוג השני, אלא מנסה לשבוע יותר מכדי יכולתו ונטייה זו עלולה להוביל אותו לבסוף להשפיל את עצמו לכל דבר שימלא את תאוותיו. | |||
==מהות העץ== | ==מהות העץ== | ||
מסביר בית הלוי על בראשית פרק ב: "ואפשר דזהו ביאור עץ הדעת טוב ורע ופירושו דהדעת סובר שהוא טוב ובאמת הוא רע. ואפשר זה העץ היה טבעו שהאוכל ממנו תשיגנו מדה זו ויבלבל שכלו בזה" | מסביר בית הלוי על בראשית פרק ב: "ואפשר דזהו ביאור עץ הדעת טוב ורע ופירושו דהדעת סובר שהוא טוב ובאמת הוא רע. ואפשר זה העץ היה טבעו שהאוכל ממנו תשיגנו מדה זו ויבלבל שכלו בזה" | ||
גרסה מ־22:07, 5 באוקטובר 2021
|
|
עץ הדעת הנקרא גם עץ הדעת טוב ורע הוא עץ שלפי ציווי ה' נאסר לאכול ממנו, העץ ממוקם בגן עדן.
מהו פרי עץ הדעת
בשאלה מה פריו של עץ הדעת נחלקו תנאים (בבלי ברכות מ, א, בבלי סנהדרין ע, א):
- לפי רבי מאיר - גפן, שהיין מביא יללה על האדם.
- לפי רבי יהודה - חיטה, שאין התינוק יודע לקרות אבא ואמא עד שיטעום טעם דגן.
- לפי רבי נחמיה - תאנה, שבדבר שנתקלקלו בו נתקנו, שנאמר (בראשית ג, ז) "ויתפרו עלה תאנה".
הרב קוק[1] מפרש את מחלוקת התנאים כמחלוקת לגבי הגורם העיקרי לחטאי האדם כאשר הוא מסביר כי ישנם שלוש סיבות המובילות את האדם לחטוא ושלושתם רמוזות בדברי התנאים. הסיבה הראשונה הינה הגפן- מי שחוטא מאחר שנוטה לכיוון התאווה כגון שתיית היין ומגיע מזה לבסוף להשחתה. הסיבה השנייה הינה התאנה- הנטייה לרדוף אחר ההנאות המותרות שמובילה לאחר מכן להטיית הלב לחיפוש העונג הזמני ולא את המטרה הרוחנית. הסוג השלישי הינו החיטה- הנטייה לאכילה גסה, כאשר האדם לא רוצה רק לרדוף אחרי ההנאות המותרות כמו הסוג השני, אלא מנסה לשבוע יותר מכדי יכולתו ונטייה זו עלולה להוביל אותו לבסוף להשפיל את עצמו לכל דבר שימלא את תאוותיו.
מהות העץ
מסביר בית הלוי על בראשית פרק ב: "ואפשר דזהו ביאור עץ הדעת טוב ורע ופירושו דהדעת סובר שהוא טוב ובאמת הוא רע. ואפשר זה העץ היה טבעו שהאוכל ממנו תשיגנו מדה זו ויבלבל שכלו בזה"
- ↑ עין איה על הגמרא בברכות מ א