רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף): הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| (83 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Scheif.jpg|ישמאל|ממוזער|200px| שער חידושי מהר"ם שיף דפוס | [[תמונה:Scheif.jpg|ישמאל|ממוזער|200px| שער ספר '''חידושי הלכות''' מאת רבי '''מאיר הכהן שיף''' המכונה '''מהר"ם שיף''' דפוס הומבורג{{הערה| שנת ה'תצ"ז}} הודפס בבית '''אהרן דעסא''']] | ||
ה' | |||
הרב מאיר | הרב מאיר שיף הכהן, הנקרא '''מהר"מ שיף'''. נולד בשנת [[ה'שס"ה]]. בעיר [[פרנקפורט]] במדינת [[הסן]] ב[[גרמניה]]. ונפטר, במוצאי [[שבת]] קודש [[כ"א באדר]] שנת [[ה'ת"א]] ויש אומרים [[ו' ניסן]]. מקום פעילותו הייתה ב[[גרמניה]]. תחומי עיסוקו, [[רב]], ו[[ראש ישיבה]], [[מקובל]], ו[[פרשן התלמוד]]. | ||
רבותיו הם, אביו [[רבי יעקב הכהן]], [[רבי חיים הכהן כ"ץ]], [[רבי ישעיה הלוי איש הורביץ]], [[השל"ה]]{{הערה|דרושים נחמדים (במבוא ותולדות עמ' 33)}}. | |||
תלמידיו רבים מאד מכללם, [[רבי יהודה מילר רויטליגן]] מחבר ספר [[שבות יהודה]]{{הערה|עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו}}. | |||
בני דורו היו [[מהר"ם מלובלין]], [[מהרש"א]] מ[[אוסטרהא]]{{הערה|מהר"מ שיף מזכירו בחידושיו כמה פעמים בשם ושמעתי ממוהר"ש}}. | |||
חיבוריו, חידושי הלכות, דרושים נחמדים. | |||
==רבי מאיר שיף== | |||
הרב '''מאיר בן יעקב (יאקב) וגוטלה (גוטלן) שיף'''{{הערה|ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא}} נודע בכינויו '''מהר"ם שיף'''{{הערה|ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש}} היה [[רב]], [[ראש ישיבה]], ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים ב[[פרנקפורט]]{{הערה|שבעים שנה לאחר פטירתו}} ביום כ"ד בטבת ה'תע"א{{הערה|בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה}} חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי ב[[ווילנא]] שבמדינת [[ליטא]] ב[[דפוס האלמנה והאחים ראם]]. | |||
==ראשית חייו== | |||
נולד ב[[פרנקפורט]] שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605{{הערה|מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241}} בשנת [[1622]] התמנה לרב וראש ישיבה ב[[פולדא]], שם יצא שמו ברחבי [[אירופה]] ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את '''שפרינץ'''{{הערה|בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג-גינזבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)}} לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של [[פראג]], אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, ב[[כ' באדר]] [[ה'ת"א]]{{הערה|בספר '''דרושים נחמדים''' למהר"מ שיף נדפס ב[[מודיעין עלית]] [[ה'תשס"ט]] הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי [[שבת]] אור לכ"א אדר ולא כ' אדר}}. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל{{הערה|קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר [[ג' בתמוז]] [[ה'תי"ב]] (שם במבוא עמ' 39)}} שנפטר בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן{{הערה|אשת רבי מיכל בון, נפטרה [[י"ט בסיון]] [[ה'תכ"ט]] (שם במבוא עמ' 39)}}, כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ ב[[פיורדא]]{{הערה|כן כתב בהגהות מראה כהן לספר '''דרך הנשר'''}}. | |||
על | תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות ה[[תלמוד בבלי]] הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות{{הערה| בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש}}. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש{{הערה|בן רבי יהודה ראב"ד פאריצק}} | ||
בהוספות לספר '''צמח דוד'''{{הערה| לרבי דויד גינז, אות שצ"ג}} נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו [[אליהו הנביא]] זכור לטוב". | |||
==רבנותו== | |||
המהר"ם שיף נהג את רבנותו ביד רמה. הוא הלך בדרכי ה[[תורה]] ולא נטה מן האמת הצרופה ימין או שמאל. כאשר בעלי הבתים העשירים של העיר לא תמכו בישיבה ולא החזיקו בידי לומדי התורה, במדה שהוא ציפה מהם, גער בהם המהר"ם שיף ותבע מהם למלא את החוב המוטל עליהם. | |||
בעת ובעונה אחת הוא תיקן תקנות חשובות בחיי הקהילה, כדי לחזק את לימוד התורה וקיום המצוות בחיי היום-יום. | |||
==איש מופת ובעל גילויים== | |||
[[רבי חיים פלאג'י (השני)]] ב'''ספר חיים'''{{הערה|על הלכות קריאת התורה סימן ט"ז- ג'}} כתב: {{ציטוטון|ובאזני שמעתי חלום נורא על הגאון מוהר"ם שיף ז"ל עם חברו הטוב דהיה לו בבית דין של מעלה מקטרגים על פעם אחת דאשתמיטיה לקרות פסוק כהלכתו}}... | |||
ובספרו '''עיני כל חי'''{{הערה| סנהדרין דף סה, ב}} כתב: {{ציטוטון|"אבל להשביע לחולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו אשר ישאל, אין זה דורש אל המתים כי אם אל הרוח, והרוח אינו נחשב מת ... ומזקנים אתבונן, מעשה רב של מוהר"ם שיף ז"ל עם חבירו, וכלתיה דרב כמהר"ר בנימין הלוי ז"ל נר בן נר הרב הגדול לב שלמה זצוק"ל, דעבדו עובדא כזאת ויצא לפועל ונתוודע לכל"}}... | |||
וכן נוסח דומה מצינו לבנו [[רבי אברהם פלאג'י]] בספרו '''וימהר אברהם'''{{הערה|מערכת ת' אות תר"ה}} כתב, "אם יבקש אדם מהצדיק בעת שנוטה למות שכשילך לעולם הבא שיתפלל עליו עושה פעולה טובה{{הערה|ספר חסידים תמ"ז}} וכמעשה הזה שמעתי מפי הרב ... על מוה"ר הגדול בנימין הלוי בן מורינו הרב לב שלמה ז"ל בכלתו שהתחננה לפניו שיתפלל להקב"ה שיתן לה הריון, ועוד שמעתי מעשה נורא מחבירו של הרב מהר"ם שיף ז"ל.. | |||
==משפחתו שיף שתרגומו ספינה ואוניית מפרשים== | |||
כך למשל כותב נכד המחבר רבי '''מיכל''' בן רבי '''וואלף שטערן כ"ץ''' (בחידושי מהר"מ שיף, חלק א, המבורג תצ"ז): "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה (=שיף תרגומו ספינה) ההולכת בים הגדול ים התלמוד...". | |||
"זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כ'''אניה בלב ים התלמוד''', להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו"...{{הערה| מהסכמת רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברעסלא (במהדורת דיהרנפורט ה'תקכ"ו)}} | |||
וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד [[בריסק]] (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... '''ספינ"ה שהיא טהורה''', הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...". | |||
בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד ב[[פרנקפורט דמיין]], נפטר [[ה'תקס"ז]]), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם '''דרך אוניה בלב ים התלמוד'''{{הערה|[[פיורדא]] ה'תקנ"ח}}, ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי". | |||
==מצבתו== | ==מצבתו== | ||
על מצבתו נכתב: | על מצבתו נכתב: "הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו{{הערה| שיר השירים ו, ב}}/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו{{הערה| ע"פ הפסוק ויקרא (א, ג)}}, הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה{{הערה| לשון הפסוק באיכה (איכה ד, א) אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב}} {{הערה|כאן רמזו שנת פטירתו וגיל פטירתו שכן 'איכה ישנה' גימטריה ת"א היא שנת פטירתו, איכ"ה - גימטריה ל"ו הוא גיל פטירתו, ישנה - שישן למנוחת עולמים עד עת תחייתו בקרוב ממש ממש}} כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"{{הערה| ספר אבני זיכרון (ר' אהרון שפירא מפרדס כץ מחסידות נארול)}} | ||
==ספריו== | |||
*חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks | |||
*דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, מ[[מודיעין עלית]] נדפס ה'תשס"ט | |||
==ממשפחתו== | |||
קרובו של המהר"ם שיף, [[רבי מאיר הכהן שיף (פרנקפורט)]] ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד ב[[פרנקפורט דמיין]], נפטר [[ה'תקס"ז]]), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם '''דרך אוניה בלב ים התלמוד''' (פיורדא [[ה'תקנ"ח]]), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי". | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 65: | שורה 55: | ||
*חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks | *חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks | ||
==הערות | ==הערות== | ||
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5365|מספר שנים=36}} | {{ציר זמן לרבנים|התחלה=5365|מספר שנים=36}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:13, 10 באוקטובר 2021
|
|
הרב מאיר שיף הכהן, הנקרא מהר"מ שיף. נולד בשנת ה'שס"ה. בעיר פרנקפורט במדינת הסן בגרמניה. ונפטר, במוצאי שבת קודש כ"א באדר שנת ה'ת"א ויש אומרים ו' ניסן. מקום פעילותו הייתה בגרמניה. תחומי עיסוקו, רב, וראש ישיבה, מקובל, ופרשן התלמוד. רבותיו הם, אביו רבי יעקב הכהן, רבי חיים הכהן כ"ץ, רבי ישעיה הלוי איש הורביץ, השל"ה[2]. תלמידיו רבים מאד מכללם, רבי יהודה מילר רויטליגן מחבר ספר שבות יהודה[3]. בני דורו היו מהר"ם מלובלין, מהרש"א מאוסטרהא[4]. חיבוריו, חידושי הלכות, דרושים נחמדים.
רבי מאיר שיף[עריכה]
הרב מאיר בן יעקב (יאקב) וגוטלה (גוטלן) שיף[5] נודע בכינויו מהר"ם שיף[6] היה רב, ראש ישיבה, ופרשן תלמוד בגרמניה. הוא התפרסם בחריפותו הרבה, ולימודו הוא לימוד קלאסי בשיטת הפלפול. כתב חיבורים רבים בתלמוד, בהלכה, ובקבלה, אך רובם נשרפו או אבדו. רוב כתביו נשרפו בשריפה הגדולה שאירעה ברחוב היהודים בפרנקפורט[7] ביום כ"ד בטבת ה'תע"א[8] חיבורו הידוע ביותר הוא "חידושי הלכות מהר"ם שיף", והוא מודפס בסוף כל מסכת מהתלמוד הבבלי בווילנא שבמדינת ליטא בדפוס האלמנה והאחים ראם.
ראשית חייו[עריכה]
נולד בפרנקפורט שעל המיין למשפחה נודעת ומיוחסת. על תאריך לידתו יש מסורות חולקות, אך נראה שנולד בשנת 1605[9] בשנת 1622 התמנה לרב וראש ישיבה בפולדא, שם יצא שמו ברחבי אירופה ומאות תלמידים למדו בישיבתו. נשא לאשה את שפרינץ[10] לפני פטירתו נתמנה לכהן כרבה של פראג, אך נפטר בפתאומיות בגיל צעיר, בכ' באדר ה'ת"א[11]. הותיר אחריו בן ובת יחידה, בנו הוא ר' שמואל זנוויל[12] שנפטר בלא זרע של קיימא, ובתו הינלה הינדלן[13], כמו כן היה מחותנו של רבי שמואל בן רבי דוד שטרויס, דיין ומו"ץ בפיורדא[14].
תמצית משיעוריו על כל התלמוד שמסר לבני תלמידי הישיבה כתב, ושרידיהם הם חידושיו שנדפסו על חלק מ-11 מסכתות בתלמוד בבלי בתוך מהדורות התלמוד בבלי הנפוצות בשם חידושי מהר"ם שיף, ונחשבים בין ספרי היסוד של עולם הישיבות[15]. ספרו אף מתכבד בפירוש שנכתב עליו על ידי רבי מרדכי ממארדוש[16] בהוספות לספר צמח דוד[17] נכתב עליו: "..מאיר עיני חכמים בחריפותו ובקיאותו בים התלמוד ופוסקים.. ונגלה אליו אליהו הנביא זכור לטוב".
רבנותו[עריכה]
המהר"ם שיף נהג את רבנותו ביד רמה. הוא הלך בדרכי התורה ולא נטה מן האמת הצרופה ימין או שמאל. כאשר בעלי הבתים העשירים של העיר לא תמכו בישיבה ולא החזיקו בידי לומדי התורה, במדה שהוא ציפה מהם, גער בהם המהר"ם שיף ותבע מהם למלא את החוב המוטל עליהם.
בעת ובעונה אחת הוא תיקן תקנות חשובות בחיי הקהילה, כדי לחזק את לימוד התורה וקיום המצוות בחיי היום-יום.
איש מופת ובעל גילויים[עריכה]
רבי חיים פלאג'י (השני) בספר חיים[18] כתב: "ובאזני שמעתי חלום נורא על הגאון מוהר"ם שיף ז"ל עם חברו הטוב דהיה לו בבית דין של מעלה מקטרגים על פעם אחת דאשתמיטיה לקרות פסוק כהלכתו"...
ובספרו עיני כל חי[19] כתב: ""אבל להשביע לחולה לשוב אליו לאחר מיתה להגיד לו אשר ישאל, אין זה דורש אל המתים כי אם אל הרוח, והרוח אינו נחשב מת ... ומזקנים אתבונן, מעשה רב של מוהר"ם שיף ז"ל עם חבירו, וכלתיה דרב כמהר"ר בנימין הלוי ז"ל נר בן נר הרב הגדול לב שלמה זצוק"ל, דעבדו עובדא כזאת ויצא לפועל ונתוודע לכל""...
וכן נוסח דומה מצינו לבנו רבי אברהם פלאג'י בספרו וימהר אברהם[20] כתב, "אם יבקש אדם מהצדיק בעת שנוטה למות שכשילך לעולם הבא שיתפלל עליו עושה פעולה טובה[21] וכמעשה הזה שמעתי מפי הרב ... על מוה"ר הגדול בנימין הלוי בן מורינו הרב לב שלמה ז"ל בכלתו שהתחננה לפניו שיתפלל להקב"ה שיתן לה הריון, ועוד שמעתי מעשה נורא מחבירו של הרב מהר"ם שיף ז"ל..
משפחתו שיף שתרגומו ספינה ואוניית מפרשים[עריכה]
כך למשל כותב נכד המחבר רבי מיכל בן רבי וואלף שטערן כ"ץ (בחידושי מהר"מ שיף, חלק א, המבורג תצ"ז): "כמהור"ר מאיר שיף... מקברנתא (=קברניט) דספינה (=שיף תרגומו ספינה) ההולכת בים הגדול ים התלמוד...".
"זה הספר של הגאון מהר"ם שיף, היתה כאניה בלב ים התלמוד, להוציא יקר ממעמקי מים, מיא דעמיקי, עמוק עמוק מי ימצאנו"...[22] וכן בהסכמת רבי אריה ליב קצנלבויגן אב"ד בריסק (במהדורת פאריצק תק"ע): כבוד הרב הגאון הגדול... ספינ"ה שהיא טהורה, הוא המנוח הגאון החסיד זצ"ל המהר"ם שי"ף...".
בדומה לכך, קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד[23], ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".
מצבתו[עריכה]
על מצבתו נכתב: "הכהן הגדול מוהר"ר מאיר שיף/ דודי ירד לגנו[24]/ כשמש בלא זמנו/ נשבה ארונו/ צדיק לבית מלונו/ לפני יהו"ה לרצונו[25], הגאון המופלג בחריפות ובקיאות כמוהר"ר מאיר במהר"ר יעקב יצ"ו הכהן ונקבר יום א' א"ך אדר לפ"ק, איכה ישנה[26] [27] כת"ם, כ'הונה ת'ורה ומ'לכות, תנצב"ה אמן"[28]
ספריו[עריכה]
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
- דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, ממודיעין עלית נדפס ה'תשס"ט
ממשפחתו[עריכה]
קרובו של המהר"ם שיף, רבי מאיר הכהן שיף (פרנקפורט) ב"ר שלמה זלמן שיף (ראב"ד בפרנקפורט דמיין, נפטר ה'תקס"ז), שכונה גם "המהר"ם שיף השני", הוציא לאור את חידושיו תחת השם דרך אוניה בלב ים התלמוד (פיורדא ה'תקנ"ח), ובהקדמתו מונה את אחת הסיבות לשם הספר: "כי הוא זה כינוי משפחתי ובית אבי".
קישורים חיצוניים[עריכה]
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "ר׳ מאיר (בר׳ יעקב הכהן) שיף (מהר"ם שיף)", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1029-1028, באתר HebrewBooks
- דוד הלחמי, רבי מאיר שיף מפרנקפורט („מהר"ם שיף”), ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה (הצפייה בעמוד זה מוגבלת למנויים בתשלום בלבד)
- דרושים נחמדים, חידושי מהר"מ שיף על מגילות ונ"ך, המהדיר: מרדכי אליעזר ליסטוקין, נדפס ה'תשס"ט, תולדותיו בהרחבה רבה במבוא
ספרו
- חידושי הלכות מהר"ם שיף, מהדורת זולקווא, תפ"ד, באתר HebrewBooks
הערות[עריכה]
| תקופת חייו של רבי מאיר הכהן שיף (מהר"ם שיף) על ציר הזמן |
|---|
 |
- ↑ שנת ה'תצ"ז
- ↑ דרושים נחמדים (במבוא ותולדות עמ' 33)
- ↑ עה"ת כת"י. ושם מביא דרוש ממנו
- ↑ מהר"מ שיף מזכירו בחידושיו כמה פעמים בשם ושמעתי ממוהר"ש
- ↑ ראה בחיבורו דרושים נחמדים (על הנ"ך ומגילות) עמ' 32 במבוא
- ↑ ובכתבי האחרונים בשם מהרמ"ש
- ↑ שבעים שנה לאחר פטירתו
- ↑ בפרנקפורט דמיין התענו בתאריך זה והודפסו סליחות מיוחדים לאומרם ביום הזה
- ↑ מאיר וונדר, מאורי גליציה: אנציקלופדיה לחכמי גליציה, חלק ה', עמ' 241
- ↑ בת הנכבד והקצין ר' שמואל זנוויל גינצבורג-גינזבורג, נפטרה י"ט מרחשוון ה'תל"ד (דרושים נחמדים במבוא תולדות עמ' 39)
- ↑ בספר דרושים נחמדים למהר"מ שיף נדפס במודיעין עלית ה'תשס"ט הביא נוסח מצבתו שכתוב בה שנפטר במוצאי שבת אור לכ"א אדר ולא כ' אדר
- ↑ קרוי על שם זקינו מצד אמו, נפטר ג' בתמוז ה'תי"ב (שם במבוא עמ' 39)
- ↑ אשת רבי מיכל בון, נפטרה י"ט בסיון ה'תכ"ט (שם במבוא עמ' 39)
- ↑ כן כתב בהגהות מראה כהן לספר דרך הנשר
- ↑ בסוף כל מסכת מופיע דרוש המקשר בין המסכת למסכת שלמדו אחריה בישיבתו של מהר"מ שיף הספר נכתב בסגנון קשה ומלא שיבושים, ולכן נוסף לו בכל המהדורות פירושו של רבי מרדכי מארדוש
- ↑ בן רבי יהודה ראב"ד פאריצק
- ↑ לרבי דויד גינז, אות שצ"ג
- ↑ על הלכות קריאת התורה סימן ט"ז- ג'
- ↑ סנהדרין דף סה, ב
- ↑ מערכת ת' אות תר"ה
- ↑ ספר חסידים תמ"ז
- ↑ מהסכמת רבי יצחק יוסף תאומים אב"ד ברעסלא (במהדורת דיהרנפורט ה'תקכ"ו)
- ↑ פיורדא ה'תקנ"ח
- ↑ שיר השירים ו, ב
- ↑ ע"פ הפסוק ויקרא (א, ג)
- ↑ לשון הפסוק באיכה (איכה ד, א) אֵיכָה יוּעַם זָהָב יִשְׁנֶא הַכֶּתֶם הַטּוֹב
- ↑ כאן רמזו שנת פטירתו וגיל פטירתו שכן 'איכה ישנה' גימטריה ת"א היא שנת פטירתו, איכ"ה - גימטריה ל"ו הוא גיל פטירתו, ישנה - שישן למנוחת עולמים עד עת תחייתו בקרוב ממש ממש
- ↑ ספר אבני זיכרון (ר' אהרון שפירא מפרדס כץ מחסידות נארול)