הרב אוריאל אליהו: הבדלים בין גרסאות בדף
אלחנן אליהו (שיחה | תרומות) |
|||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{רב | {{רב | ||
|שם=הרב אוריאל אליהו | |שם=הרב אוריאל אליהו | ||
|תמונה= | |תמונה=[[קובץ:Profiil.jpg|250px]] | ||
[[קובץ:Profiil.jpg| | |||
|תאריך לידה=ה'תשל"ו | |תאריך לידה=ה'תשל"ו | ||
|מקום לידה=ירושלים | |מקום לידה=ירושלים | ||
| שורה 43: | שורה 42: | ||
מאמרו העיקרי שהתפרסם בנושא הוא [https://drive.google.com/file/d/1Fx1ip6w0kzc51xn6ATc0Sqplna9bCM17/view "שיעור גובה המזונות הראוי"], במאמר זה טוען הרב כי דמי המזונות המקובלים נקבעו מתוך אומדן שאינו מבוסס על כלים פיננסיים וסטטיסטיים מקצועיים, אלא מבוסס על "ידיעה שיפוטית שאינה צריכה הוכחה". | מאמרו העיקרי שהתפרסם בנושא הוא [https://drive.google.com/file/d/1Fx1ip6w0kzc51xn6ATc0Sqplna9bCM17/view "שיעור גובה המזונות הראוי"], במאמר זה טוען הרב כי דמי המזונות המקובלים נקבעו מתוך אומדן שאינו מבוסס על כלים פיננסיים וסטטיסטיים מקצועיים, אלא מבוסס על "ידיעה שיפוטית שאינה צריכה הוכחה". | ||
בפרק ג' למאמר, נסקרו חוות דעת ועבודות של שישה גופים כלכליים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, בנק ישראל, פורום קהלת, פרופסור קומונור ועמותת פעמונים, ומהן עולה, כי הוצאות המזונות והמדור בפועל נמוכות משמעותית מהפסיקה המקובלת{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/news/273581/ יפרח יהודה, (כ״ח בתשרי ה׳תשפ״א, 16/10/2020), "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות", פורסם במקור ראשון.]}}. המאמר מבוסס על מקורות הלכתיים ומחקריים ופורסם ב[https://rotenberglaw.co.il/?pg=GetFile&CategoryID=445&ArticleID=2911&ID=2222 פד"ר 1128743/7]. החלק המעשי של מאמר זה התפרסם גם כמאמר נפרד תחת השם [https://drive.google.com/file/d/1BdXk138wsz8yChFoVJMysFb2Mn0IHhfA/view "דמי מזונות - מחקרים חדשים"]. | בפרק ג' למאמר, נסקרו חוות דעת ועבודות של שישה גופים כלכליים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, בנק ישראל, פורום קהלת, פרופסור קומונור ועמותת פעמונים, ומהן עולה, כי הוצאות המזונות והמדור בפועל נמוכות משמעותית מהפסיקה המקובלת{{הערה|[https://www.makorrishon.co.il/news/273581/ יפרח יהודה, (כ״ח בתשרי ה׳תשפ״א, 16/10/2020), "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות", פורסם במקור ראשון.]}}. המאמר מבוסס על מקורות הלכתיים ומחקריים ופורסם ב[https://rotenberglaw.co.il/?pg=GetFile&CategoryID=445&ArticleID=2911&ID=2222 פד"ר 1128743/7]. החלק המעשי של מאמר זה התפרסם גם כמאמר נפרד תחת השם [https://drive.google.com/file/d/1BdXk138wsz8yChFoVJMysFb2Mn0IHhfA/view "דמי מזונות - מחקרים חדשים"]. | ||
בחשון תשפ"ב התפרסם כי כי במציאות המודרנית בה אנו חיים תשלום המזונות צריך להתחלק בשווה בין שני בני הזוג{{הערה|https://www.inn.co.il/news/528047}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
גרסה אחרונה מ־23:02, 10 באוקטובר 2021
|
|
| הרב אוריאל אליהו | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | ה'תשל"ו |
| השתייכות | ציונות דתית |
| תפקידים נוספים | ראש כולל "כרמי המשפט" שבענב, אב בית הדין לממונות שעל ידו ונשיא מכון "רזי המשפט". |
| רבותיו | הרב זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל, הרב אלישע וישליצקי זצ"ל, הרב צבי ישראל טאו, הרב מרדכי והרב עמיאל שטרנברג. |
הרב אוריאל אליהו (נולד בשנת תשל"ו), בעל סמיכה לדיינות ומשמש כיום כראש כולל דיינות "כרמי המשפט" שבישוב ענב שבצפון השומרון[1] וּכאב בית הדין לממונות שע"י הכולל. כמו כן משמש כדיין בבית הדין הרבני נתניה. נמנה על הזרם החרדי לאומי (חרד"לי).
קורות חייו[עריכה]
נולד בי"ט בסיוון תשל"ו (17/6/76) בירושלים לרב שמעון ולטובה אליהו. בגיל שנתיים עברה משפחתו למבשרת ציון, משם לקרית ארבע ומשם לימית. לאחר פינוי סיני פונתה המשפחה לגוש קטיף לישוב מורג ומשם לעצמונה.בילדותו למד בת"ת בעצמונה ואח"כ בישיבת ירושלים לצעירים שעל ידי ישיבת מרכז הרב.
בשנים תשנ"ד-תשנ"ח למד בישיבת "מרכז הרב" בראשות הרב אברהם אלקנה שפירא ולאחר מכן עבר בפילוג לישיבת הר המור [2], בתקופה זו התחתן עם רוחמה (לבית גנץ) ועבר להתגורר בשכונת בית וגן שבירושלים ולאחר מכן בשכונת חומת שמואל.
תןך כדי תקופת לימודיו בָּישיבה שירת במסגרת הסדר מרכז כלוחם חי"ר ומפקד בגדוד "נצח יהודה" של הנח"ל החרדי. ואז החל בממסלול לימודי דיינות בכולל "ארץ חמדה" ירושלים[3], בתקופה זו עבר מספר קורסים והשתלמויות כגון, השתלמויות בחוק הבוררות, השתלמות על ידי מכון פועה בנושאי משפחה, פוריות, שלום בית וטהרה וכן שימש בבית הדין של ארץ חמדה ובבית הדין לממונות בשכונת "חומת שמואל" בירושלים והיה שותף בפרויקט השאלות העולמי של ה-OU שו"ת "במראה הבזק" ו"ASK THA RABI". בסוף מסלול הדיינות, עבר את המבחנים בהצלחה וקיבל הסמכת "ידין ידין" מהרבנות הראשית (בנוסף ל"יורה יורה וידין ידין" מהגאון הרב זלמן נחמיה גולדברג חבר ביה"ד הגדול לשעבר).
לאחר סיום מסלול הדיינות[4] עבר הרב אוריאל אליהו עם משפחתו להתגורר בישוב ענב אשר בצפון השומרון שם מכהן כראש כולל דיינות "כרמי המשפט" שבישוב. בהמשך כיהן למשך שנתיים גם כראש כולל "שעלי תורה" בבית שמש (בנוסף לראשות הכולל בענב). בנוסף מכהן הרב אוריאל אליהו גם כדיין (אב"ד) בבית הדין לממונות "כרמי המשפט" וכנשיא מכון "רזי המשפט" ע"ש הרב רזיאל שבח הי"ד.
בעל תואר "מגשר מוסמך"
באלול תשע"ח התמנה לכהן כדיין בבית הדין הרבני.
משפחתו[עריכה]
בנם של הרב שמעון וטובה אליהו [5], נשוי לרוחמה (לבית גנץ) בִיתו של הרב חיים גנץ ראש הישיבה הגבוהה "מעלה אליהו" בתל אביב ואחייניתו של הרב אליעזר איגרא שמכהן כדיין בבית הדין הגדול, אב ל8 ילדים ומתגורר בענב שבצפון השומרון.
פסקי דין ומאמרים[עריכה]
הרב אליהו מתעסק רבות בנושא מזונות ילדים ופרסם מספר פסקי דין תקדימיים[6] ומאמרים בנושא.
מאמרו העיקרי שהתפרסם בנושא הוא "שיעור גובה המזונות הראוי", במאמר זה טוען הרב כי דמי המזונות המקובלים נקבעו מתוך אומדן שאינו מבוסס על כלים פיננסיים וסטטיסטיים מקצועיים, אלא מבוסס על "ידיעה שיפוטית שאינה צריכה הוכחה". בפרק ג' למאמר, נסקרו חוות דעת ועבודות של שישה גופים כלכליים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, רשות המיסים, בנק ישראל, פורום קהלת, פרופסור קומונור ועמותת פעמונים, ומהן עולה, כי הוצאות המזונות והמדור בפועל נמוכות משמעותית מהפסיקה המקובלת[7]. המאמר מבוסס על מקורות הלכתיים ומחקריים ופורסם בפד"ר 1128743/7. החלק המעשי של מאמר זה התפרסם גם כמאמר נפרד תחת השם "דמי מזונות - מחקרים חדשים". בחשון תשפ"ב התפרסם כי כי במציאות המודרנית בה אנו חיים תשלום המזונות צריך להתחלק בשווה בין שני בני הזוג[8].
קישורים חיצוניים[עריכה]
- שיעורי הרב אוריאל אליהו באתר ישיבת בית אל
- שיעורי הרב אוריאל אליהו בערוץ הYouTube של כולל "כרמי המשפט"
- האתר הרשמי של כולל "כרמי המשפט" שבראשות הרב אוריאל אליהו
- כולל "כרמי המשפט" באתר אחד לאחד
- "המזונות הופחתו כי האב הקים משפחה חדשה", Ynet, פורסם ב10/03/20.
- פרידמן ישי, "בית דין רבני: להפסיק את תשלומי המזונות המופקעים", מקור ראשון, י״א בניסן ה׳תש״ף (05/04/2020 12:03).
הערות שוליים
- ↑ כולל ענב, צוות
- ↑ שנים תשנ"ח-תשס"ג
- ↑ תשס"ד-תש"ע
- ↑ בשנת תשע"א
- ↑ אנשי עצמונה שבגוש קטיף תובב"א, כיום בשומריה
- ↑ פסק דין כזה לדוגמא ניתן בתיק 1158937/10 ובתיק מספר 946641/10
- ↑ יפרח יהודה, (כ״ח בתשרי ה׳תשפ״א, 16/10/2020), "תוכנית החלוקה: המחקר שמשנה את מה שידעו על דמי המזונות", פורסם במקור ראשון.
- ↑ https://www.inn.co.il/news/528047