שמירת המת: הבדלים בין גרסאות בדף
יוסף שמח בוט (שיחה | תרומות) מ (טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 22: | שורה 22: | ||
* ספרו של הגאון [[רבי יצחק יוסף]], [[ילקוט יוסף]] אבילות. | * ספרו של הגאון [[רבי יצחק יוסף]], [[ילקוט יוסף]] אבילות. | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה: אבלות]] |
גרסה אחרונה מ־08:23, 29 באוקטובר 2021
|
מצוות שמירת המת היא מצווה לשמור על המת ולשהות לידו מרגע המיתה ועד הקבורה.
טעם המצווה: כבוד המת. שלא יראה שהמת אינו חשוב לנו ואנו משאירים אותו לבדו (ע"פ ירושלמי).
דינים[עריכה]
במקום שיש חשש שמא המת יוזק ללא שמירה יש חובה לשמור עליו גם מצד זה. (וכן משמע מהגמרא בברכות יח, ועיין אגרות משה יו"ד א רכה שכתב שיש לשמור גם אם אין חשש)
השומר את המת כיון שועסק במצוה פטור מן המצוה. ולכן פטור מקריאת שמע ותפילה. ויש שכתב שאם עומד לעבור זמן קריאת שמע ילך ויקרא ויחזור.
אם יש שנים שמשמרים את המת יעשה כל אחד את המצוה בזמן שחבירו שומר.
לכהן מותר להיטמא רק לשבעת הקרובים. נחלקו הפוסקים אם מותר לו להיטמא אף שלא לצורך ולהלכה אסור להיטמא שלא לצורך. אך כדי לשמור את המת מותר לכהן להיטמא כיון שזה צורך המת.
בזמן שמירת המת אסור ללמוד תורה אך מותר לקרוא תהילים לעילוי נשמת המת. לגבי הקרובים הביא בילקוט יוסף שאביו פעם אמר שאסור לאונן לקרוא תהילים מדין איסור לימוד תורה. אך בספר ציץ אליעזר (רמת רחל) מתיר.
לקריאה נוספת[עריכה]
- ספרו של הגאון רבי עובדיה יוסף, "חזון עובדיה - אבילות"
- ספרו של הרב גבריאל גולדמן, "מעולם ועד עולם".
- ספרו של הגרי"מ טוקצ'ינסקי, "גשר החיים".
- ספרו של הגאון הרב מרדכי אליהו, "צרור החיים".
- ספרו של הגאון רבי יצחק יוסף, ילקוט יוסף אבילות.