דינה בת לאה: הבדלים בין גרסאות בדף
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''דינה בת לאה''' היא בתו של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. על לידתה יש רק פרטים מעטים:"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה"<ref>{{מקור|בראשית ל', כ"א}}</ref>. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. אין הכתוב מפרש את שמה, בניגוד לבנים.לפי חז"ל, לאה ראתה ב[[רוח הקודש]] כי שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, וכאשר ראתה היא היא בהריון, התפללה שהעובר יהפוך לבת, כי לא רצתה שרחל אחותה תלד רק בן אחד בעוד [[השפחות]] ילדו שני בנים כל אחת, ולכן נולדה דינה. [[הרב דוד צבי הופמן]] מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"<ref>{{מקור|דברים ל"ב, ל"ו}}</ref>. | '''דינה בת לאה''' היא בתו של [[יעקב אבינו]] ו[[לאה אימנו]]. על לידתה יש רק פרטים מעטים:"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה"<ref>{{מקור|בראשית ל', כ"א}}</ref>. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. אין הכתוב מפרש את שמה, בניגוד לבנים.לפי חז"ל, לאה ראתה ב[[רוח הקודש]] כי שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, וכאשר ראתה היא היא בהריון, התפללה שהעובר יהפוך לבת, כי לא רצתה שרחל אחותה תלד רק בן אחד בעוד [[השפחות]] ילדו שני בנים כל אחת, ולכן נולדה דינה. [[הרב דוד צבי הופמן]] מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"<ref>{{מקור|דברים ל"ב, ל"ו}}</ref>. | ||
== | ==אונס דינה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[מעשה דינה]]}} | |||
===הרקע למעשה=== | |||
לאחר שיעקב חוזר מבית לבן ומתפייס עם עשיו אחיו, הוא מתיישב בכנען וקונה שם חלקת שדה מיד בני חמור בשכם{{הערה|עיין בפירוש הרשב"ם שהסביר כי תיאור התורה שיעקב הגיע "שלם עיר שכם" אין הכוונה שיעקב היה שלם בגופו לאחר המאבק עם המלאך (כפי שפירשו חלק מהמפרשים) אלא שהגיע לעיר שלם שהייתה ליד שכם. חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא בפסוקים נוספים בהם מופיעה תבנית זו- "ותבואנה בית לחם עיר שכם". חיזוק ארכיאולוגי לקביעה זו ניתן למצוא בכפר "סלם" הנמצא כיום ליד שכם וככל הנראה משמר את הכפר העתיק שהיה בזמן האבות}}. דינה, בתו של יעקב, יצאה מביתה "לראות בבנות הארץ" ונתפסה על ידי שכם בן חמור שאנסה {{ציטוטון|וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ}}. | |||
===יציאתה של דינה=== | |||
המלבי"ם מסביר כי הפסוק מדגיש כי דינה יצאה על מנת לראות בבנות הארץ ולא יצאה על מנת למצוא בחור דבר שהיה עשוי לגרום לשכם לטעות בדבר. מנגד, במדרש היו שראו פגם ביציאתה של דינה ואף כינו אותה כ"יצאנית" בשל כך. ייתכן ויחסם השלילי של חז"ל נובע מן העובדה שיעקב נרתע ממגע ישיר עם בני העיר וניסה ליצור עין חיץ בינו לבינם. יעקב איננו יושב בתוך העיר אלא חונה ממולה- "ויחן את פני העיר" וחז"ל {{#makor-new:בראשית רבה יא ח|מדרשי-אגדה-בראשית-רבה|יא|ח}} אף דרשו שהוא בנה לעצמו תחומי שבת כמי שיושב מחוץ לעיר. ייתכן והמעבר של דינה לעיר עצמה פגע בהפרדה שניסה יעקב ליצור בינו לבין העיר, וכך גם ניתן לראות בהמשך בהצעתם של בני המקום להפוך להיות "עם אחד" בקשרי נישואין. | |||
מנגד, ייתכן והמדרש סובר שדינה לא נאנסה אלא שהיא שכבה עם שכם מרצונה. בפסוקים לא נאמר במפורש כי דינה נאנסה, ועל אף שבני יעקב התייחסו למעשה זה כזנות וכטומאה, ייתכן ועיקר רוגזם היה על כך ששכבה עמו ללא נישואין או מכך שלא היה נימול ומחוסר רצון להיטמע עם בני העיר אף ללא שהיה אונס. | |||
===הצעת חמור ליעקב ובניו=== | |||
לאחר ששכם שוכב עם דינה ואוהב אותה, הוא משדל את אביו חמור שישכנע את יעקב לתת אותה לו לאישה. | |||
יעקב ששמע על האונס החריש וחיכה עד שיבואו בניו מן השדה על מנת להגיב. כאשר בני יעקב הגיעו הם כעסו מאוד על הנבלה שעשה שכם. חמור מציע לבני יעקב הצעה כי חמור יתחתן עם דינה ובתמורה הם יוכלו להתחתן בבנות אנשי שכם ויהפכו לחלק מהעיר ואף יקבלו חלק מהאדמות בה {{ציטוטון|וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם. וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ}}. שכם אף הציע לתת מוהר כ"כתובה" על הנישואין שלו לדינה. | |||
ה[[מלבי"ם]] מסביר את החשיבות בנישואין אלו בכך שבני יעקב שלא היו מוגדרים כתושבי המקום אלא רק כגרים נאסרו בנישואין לפי חוקי המקום עם בני העיר, אך כאשר התירו להם נישואים אלו הרי שיוכלו גם להפוך כתושבי בית במקום וגם לגור במקומות הנבחרים באזור. | |||
בני יעקב עונים לשכם במרמה ומשיבים כי הם יסכימו לעצתו רק בתנאי שהוא וכל בני העיר יעשו ברית מילה. לטענתם, בנותיהם ואחותם דינה אינם יכולים להינשא למי שאיננו מהול, ולכן יש צורך שיעשו כולם ברית מילה על מנת שיוכלו לקיים קשרי נישואין בין המשפחות ולהפוך ל"עם אחד". | |||
חמור מציג את הדברים לפני תושבי העיר כעסקה שתשתלם גם להם על מנת שיוכלו לקבל את הרכוש הרב של בני יעקב {{ציטוטון|הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם. אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים. מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ}}. | |||
ניתן להבחין במספר הבדלים בין הצגת ההסכם של חמור לבני יעקב לבין הצגתו לבני העיר: ההסכם למעשה כולל שני חלקים- נישואין משותפים ומסחר משותף. בעוד לבני יעקב הוא מקדים ומדגיש את עניין הנישואין, עם בני העיר הוא מדגיש את עניין המסחר ומציג את עניין הנישואין (וברית המילה בעקבותיה) כחלק בלתי נמנע מהיכולת לסחור בארץ ולהפוך לעם אחד עם משפחת יעקב. בעוד לבני יעקב מוצגת האפשרות לסחור בארץ כתנאי הנובע מן ההסכם, לבני העיר מוצג המסחר כדבר המתרחש ממילא כבר עכשיו (וישבו בארץ ויסחרו בה) וכמניע להינשא עמם משום שממילא המסחר מתקיים וניתן להרוויח משותפות זו. כמו כן, בעוד לבני יעקב מוצג ההסכם כשוויוני, בפנייה לבני עירו מוסיף חמור כי "מקנהם וקניינם וכל בהמתם הלוא לנו הם". | |||
===הריגת בני העיר=== | |||
לאחר שבני שכם הסכימו לתנאי ועשו ברית מילה, הגיעו לאחר שלושה ימים שמעון ולוי בני יעקב והרגו את כל תושבי העיר ובכללם את חמור ואת בנו והחזירו את דינה לביתם {{ציטוטון|וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ}}. שאר בני יעקב בזזו את העיר ובזזו בה את כל הרכוש {{ציטוטון|בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶּם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ. וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת}}. | |||
===תגובתו של יעקב=== | |||
יעקב מתנגד בחריפות למעשיהם של שמעון ולוי וטוען כנגדם {{ציטוטון|עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי}}, כאשר לעומתו טוענים בניו {{ציטוטון|הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?}}. | |||
על אף שבפרשה יעקב טוען כנגד שמעון ולוי רק טענה על חשש שמא יבואו עליהם העמים שמסביב וישמידו אותם, לקראת מותו ב[[פרשת ויחי]] קורא יעקב לעברם דברים חריפים כנגד המעשה שלהם עצמו {{ציטוטון|שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל}}. | |||
==גורלה של דינה== | ==גורלה של דינה== | ||
גרסה אחרונה מ־22:53, 20 בנובמבר 2021
|
|
דינה בת לאה היא בתו של יעקב אבינו ולאה אימנו. על לידתה יש רק פרטים מעטים:"וְאַחַר יָלְדָה בַּת וַתִּקְרָא אֶת-שְׁמָהּ דִּינָה"[1]. היא האחרונה שנולדה ללאה, בתום שבע שנים לשהות בחרן. אין הכתוב מפרש את שמה, בניגוד לבנים.לפי חז"ל, לאה ראתה ברוח הקודש כי שנים עשר שבטים עתידים לצאת מיעקב, וכאשר ראתה היא היא בהריון, התפללה שהעובר יהפוך לבת, כי לא רצתה שרחל אחותה תלד רק בן אחד בעוד השפחות ילדו שני בנים כל אחת, ולכן נולדה דינה. הרב דוד צבי הופמן מעלה השערה:"ואולי ניתן לה ,שמה על לפי שבקשו אחיה נקמתה, כמו "כי ידין ה"[2].
אונס דינה[עריכה]
- ערך מורחב - מעשה דינה
הרקע למעשה[עריכה]
לאחר שיעקב חוזר מבית לבן ומתפייס עם עשיו אחיו, הוא מתיישב בכנען וקונה שם חלקת שדה מיד בני חמור בשכם[3]. דינה, בתו של יעקב, יצאה מביתה "לראות בבנות הארץ" ונתפסה על ידי שכם בן חמור שאנסה "וַתֵּצֵא דִינָה בַּת לֵאָה אֲשֶׁר יָלְדָה לְיַעֲקֹב לִרְאוֹת בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. וַיַּרְא אֹתָהּ שְׁכֶם בֶּן חֲמוֹר הַחִוִּי נְשִׂיא הָאָרֶץ וַיִּקַּח אֹתָהּ וַיִּשְׁכַּב אֹתָהּ וַיְעַנֶּהָ".
יציאתה של דינה[עריכה]
המלבי"ם מסביר כי הפסוק מדגיש כי דינה יצאה על מנת לראות בבנות הארץ ולא יצאה על מנת למצוא בחור דבר שהיה עשוי לגרום לשכם לטעות בדבר. מנגד, במדרש היו שראו פגם ביציאתה של דינה ואף כינו אותה כ"יצאנית" בשל כך. ייתכן ויחסם השלילי של חז"ל נובע מן העובדה שיעקב נרתע ממגע ישיר עם בני העיר וניסה ליצור עין חיץ בינו לבינם. יעקב איננו יושב בתוך העיר אלא חונה ממולה- "ויחן את פני העיר" וחז"ל בראשית רבה יא ח אף דרשו שהוא בנה לעצמו תחומי שבת כמי שיושב מחוץ לעיר. ייתכן והמעבר של דינה לעיר עצמה פגע בהפרדה שניסה יעקב ליצור בינו לבין העיר, וכך גם ניתן לראות בהמשך בהצעתם של בני המקום להפוך להיות "עם אחד" בקשרי נישואין.
מנגד, ייתכן והמדרש סובר שדינה לא נאנסה אלא שהיא שכבה עם שכם מרצונה. בפסוקים לא נאמר במפורש כי דינה נאנסה, ועל אף שבני יעקב התייחסו למעשה זה כזנות וכטומאה, ייתכן ועיקר רוגזם היה על כך ששכבה עמו ללא נישואין או מכך שלא היה נימול ומחוסר רצון להיטמע עם בני העיר אף ללא שהיה אונס.
הצעת חמור ליעקב ובניו[עריכה]
לאחר ששכם שוכב עם דינה ואוהב אותה, הוא משדל את אביו חמור שישכנע את יעקב לתת אותה לו לאישה.
יעקב ששמע על האונס החריש וחיכה עד שיבואו בניו מן השדה על מנת להגיב. כאשר בני יעקב הגיעו הם כעסו מאוד על הנבלה שעשה שכם. חמור מציע לבני יעקב הצעה כי חמור יתחתן עם דינה ובתמורה הם יוכלו להתחתן בבנות אנשי שכם ויהפכו לחלק מהעיר ואף יקבלו חלק מהאדמות בה "וַיְדַבֵּר חֲמוֹר אִתָּם לֵאמֹר שְׁכֶם בְּנִי חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בְּבִתְּכֶם תְּנוּ נָא אֹתָהּ לוֹ לְאִשָּׁה. וְהִתְחַתְּנוּ אֹתָנוּ בְּנֹתֵיכֶם תִּתְּנוּ לָנוּ וְאֶת בְּנֹתֵינוּ תִּקְחוּ לָכֶם. וְאִתָּנוּ תֵּשֵׁבוּ וְהָאָרֶץ תִּהְיֶה לִפְנֵיכֶם שְׁבוּ וּסְחָרוּהָ וְהֵאָחֲזוּ בָּהּ". שכם אף הציע לתת מוהר כ"כתובה" על הנישואין שלו לדינה.
המלבי"ם מסביר את החשיבות בנישואין אלו בכך שבני יעקב שלא היו מוגדרים כתושבי המקום אלא רק כגרים נאסרו בנישואין לפי חוקי המקום עם בני העיר, אך כאשר התירו להם נישואים אלו הרי שיוכלו גם להפוך כתושבי בית במקום וגם לגור במקומות הנבחרים באזור.
בני יעקב עונים לשכם במרמה ומשיבים כי הם יסכימו לעצתו רק בתנאי שהוא וכל בני העיר יעשו ברית מילה. לטענתם, בנותיהם ואחותם דינה אינם יכולים להינשא למי שאיננו מהול, ולכן יש צורך שיעשו כולם ברית מילה על מנת שיוכלו לקיים קשרי נישואין בין המשפחות ולהפוך ל"עם אחד".
חמור מציג את הדברים לפני תושבי העיר כעסקה שתשתלם גם להם על מנת שיוכלו לקבל את הרכוש הרב של בני יעקב "הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה שְׁלֵמִים הֵם אִתָּנוּ וְיֵשְׁבוּ בָאָרֶץ וְיִסְחֲרוּ אֹתָהּ וְהָאָרֶץ הִנֵּה רַחֲבַת יָדַיִם לִפְנֵיהֶם אֶת בְּנֹתָם נִקַּח לָנוּ לְנָשִׁים וְאֶת בְּנֹתֵינוּ נִתֵּן לָהֶם. אַךְ בְּזֹאת יֵאֹתוּ לָנוּ הָאֲנָשִׁים לָשֶׁבֶת אִתָּנוּ לִהְיוֹת לְעַם אֶחָד בְּהִמּוֹל לָנוּ כָּל זָכָר כַּאֲשֶׁר הֵם נִמֹּלִים. מִקְנֵהֶם וְקִנְיָנָם וְכָל בְּהֶמְתָּם הֲלוֹא לָנוּ הֵם אַךְ נֵאוֹתָה לָהֶם וְיֵשְׁבוּ אִתָּנוּ".
ניתן להבחין במספר הבדלים בין הצגת ההסכם של חמור לבני יעקב לבין הצגתו לבני העיר: ההסכם למעשה כולל שני חלקים- נישואין משותפים ומסחר משותף. בעוד לבני יעקב הוא מקדים ומדגיש את עניין הנישואין, עם בני העיר הוא מדגיש את עניין המסחר ומציג את עניין הנישואין (וברית המילה בעקבותיה) כחלק בלתי נמנע מהיכולת לסחור בארץ ולהפוך לעם אחד עם משפחת יעקב. בעוד לבני יעקב מוצגת האפשרות לסחור בארץ כתנאי הנובע מן ההסכם, לבני העיר מוצג המסחר כדבר המתרחש ממילא כבר עכשיו (וישבו בארץ ויסחרו בה) וכמניע להינשא עמם משום שממילא המסחר מתקיים וניתן להרוויח משותפות זו. כמו כן, בעוד לבני יעקב מוצג ההסכם כשוויוני, בפנייה לבני עירו מוסיף חמור כי "מקנהם וקניינם וכל בהמתם הלוא לנו הם".
הריגת בני העיר[עריכה]
לאחר שבני שכם הסכימו לתנאי ועשו ברית מילה, הגיעו לאחר שלושה ימים שמעון ולוי בני יעקב והרגו את כל תושבי העיר ובכללם את חמור ואת בנו והחזירו את דינה לביתם "וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹתָם כֹּאֲבִים וַיִּקְחוּ שְׁנֵי בְנֵי יַעֲקֹב שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אֲחֵי דִינָה אִישׁ חַרְבּוֹ וַיָּבֹאוּ עַל הָעִיר בֶּטַח וַיַּהַרְגוּ כָּל זָכָר. וְאֶת חֲמוֹר וְאֶת שְׁכֶם בְּנוֹ הָרְגוּ לְפִי חָרֶב וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה מִבֵּית שְׁכֶם וַיֵּצֵאוּ". שאר בני יעקב בזזו את העיר ובזזו בה את כל הרכוש "בְּנֵי יַעֲקֹב בָּאוּ עַל הַחֲלָלִים וַיָּבֹזּוּ הָעִיר אֲשֶׁר טִמְּאוּ אֲחוֹתָם. אֶת צֹאנָם וְאֶת בְּקָרָם וְאֶת חֲמֹרֵיהֶּם וְאֵת אֲשֶׁר בָּעִיר וְאֶת אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה לָקָחוּ. וְאֶת כָּל חֵילָם וְאֶת כָּל טַפָּם וְאֶת נְשֵׁיהֶם שָׁבוּ וַיָּבֹזּוּ וְאֵת כָּל אֲשֶׁר בַּבָּיִת".
תגובתו של יעקב[עריכה]
יעקב מתנגד בחריפות למעשיהם של שמעון ולוי וטוען כנגדם "עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ בַּכְּנַעֲנִי וּבַפְּרִזִּי וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי", כאשר לעומתו טוענים בניו "הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?".
על אף שבפרשה יעקב טוען כנגד שמעון ולוי רק טענה על חשש שמא יבואו עליהם העמים שמסביב וישמידו אותם, לקראת מותו בפרשת ויחי קורא יעקב לעברם דברים חריפים כנגד המעשה שלהם עצמו "שִׁמְעוֹן וְלֵוִי אַחִים כְּלֵי חָמָס מְכֵרֹתֵיהֶם. בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר. אָרוּר אַפָּם כִּי עָז וְעֶבְרָתָם כִּי קָשָׁתָה אֲחַלְּקֵם בְּיַעֲקֹב וַאֲפִיצֵם בְּיִשְׂרָאֵל".
גורלה של דינה[עריכה]
הרמב"ן מספר על גורלה:"עמדה עם אחיה צרורה באלמנות חיות, כי הייתה טמאה בעיניהם, כדכתיב אשר טמא את דינה אחותם. ורבותינו נחלקו בה (ב"ר פ יא). והקרוב דברי האומר נטלה שמעון וקברה בארץ כנען, והוא כמו שאמרנו, כי הייתה עמו בביתו כאלמנה וירדה עמהם למצרים ושם מתה ונקברה בארץ. וקבורתה ידועה עד היום בקבלה והיא בעיר ארבאל עם קבר ניתאי הארבלי. ויתכן כי העלה שמעון עצמותיה בחמלו עליה, או שהעלו אותם ישראל עם עצמות אחיה כל השבטים, כמו שהזכירו רבותינו (ב"ר ק יא)"
לפי המדרשים היה לה גורל יותר טוב. לפי אגדה אחת דינה נישאה לשמעון וילדה לו את "שאול בן הכנענית", לפי אגדה שניה היא נישאה לאיוב, ולפי אגדה שלישית הרתה לשכם וילדה את אסנת, אשתו של יוסף ואמם של אפרים ומנשה.
הערות שולים[עריכה]
- ↑ בראשית ל', כ"א
- ↑ דברים ל"ב, ל"ו
- ↑ עיין בפירוש הרשב"ם שהסביר כי תיאור התורה שיעקב הגיע "שלם עיר שכם" אין הכוונה שיעקב היה שלם בגופו לאחר המאבק עם המלאך (כפי שפירשו חלק מהמפרשים) אלא שהגיע לעיר שלם שהייתה ליד שכם. חיזוק לפירוש זה ניתן למצוא בפסוקים נוספים בהם מופיעה תבנית זו- "ותבואנה בית לחם עיר שכם". חיזוק ארכיאולוגי לקביעה זו ניתן למצוא בכפר "סלם" הנמצא כיום ליד שכם וככל הנראה משמר את הכפר העתיק שהיה בזמן האבות