ר' שמואל דרזי: הבדלים בין גרסאות בדף
מזרחי ורדיגר (שיחה | תרומות) מ (מזרחי ורדיגר העביר את הדף רבי שמואל דרזי לשם שמואל דרזי) |
הרב משה המר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| (10 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
רבי שמואל דרזי | הרב שמואל דרזי ב"ר יצחק דרזי ורעייתו שמחה דרזי, נולד בבגדד שבעיראק מגיל צעיר עסק בתורת הנגלה והנסתר וללמד מפי גדולי חכמי עיראק בינהם חכם יהודה פתיה וחכם אפרים הכהן, עלה לא"י במהלך מבצע "עזרא ונחמיה" עליית העיראקים, דמותו נהיתה חלק מנופה של ירושלים עיה"ק, במשך שנים למד את תורת הנגלה והנסתר העמיד תלמידים, חיבר ספרים, ונמנה בין חכמי ירושלים הספרדים, עם עלותו לארץ החל רבי שמואל דרזי לפעול לרווחתם הרוחנית והגשמית של העולים מארצות המזרח, הוא פנה אל גדולי הרבנים שהיו אז בישראל, כמו הגאון המקובל ר' אפרים כהן, וביקש מהם שיגיעו למחנות העולים בעתלית, פרדס חנה, כרכור, מעברת תלפיות וקרית יובל, ויחזקו את העולים בחובת שמירת התורה והמצוות הוא גם דאג שימונה רב בכל ריכוז עולים מעיראק בפרדס כץ, רמלה, אור יהודה, ורמת גן. עם התבססות בני הקהילה בא"י הוא הקים את ועד הרבנים לעולי בבל, כאשר מפעל חייו היה קרן להוצאת ספרי רבני בבל שהדפיסה את ספרי ה"בן איש חי" וה"זבחי צדק" ביחד עם הרבנים הגאונים ר' יהודה צדקה ור' סלמאן חוגי עבודי, כמו כן התייעל בו ידידו [[הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון יצחק חכם ברוך מעלם]] בעריכת ספרו "[http://תולדות%20אהרן%20ומשה תולדות אהרן ומשה]", הוא הקים את אגודת "יסודי התורה" שהעניקה מילגות לבחורי הישיבות. מיום שחרור הכותל מידי הירדנים במלחמת ששת הימים הקפיד על תפילה בכותל בשעות הנץ, וכך נהג במשך 40 שנה עד יום פטירתו, מקובל בולט ומכוין בתפילה ב[[שער הכוונות]] ל[[מהרח"ו]] וכן בסידור [[הרש"ש]] וכן הדפיס את הסידור. עמיתו בתורה של זקן המקובלים [[הרב יצחק כדורי]], וראש [[ישיבת ניות ברמה]] תולדותיו עם תמונות מיוחדות שלו הובאו בתוך ספר [[תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים]] חלק א' בתוך ספר [[רזי דשמואל]] הוצאת [[יריד הספרים]] [[ירושלים]]. | ||
זכה ונפטר בעיצומו של יום ה[[שבת]] קודש בשעת מנחה רעווא דרעווין [[כ"ג בכסלו]] [[ה'תשס"ו]] ונטמן סמוך לחג ה[[חנוכה]]. | |||
גרסה אחרונה מ־16:27, 4 בינואר 2022
|
|
הרב שמואל דרזי ב"ר יצחק דרזי ורעייתו שמחה דרזי, נולד בבגדד שבעיראק מגיל צעיר עסק בתורת הנגלה והנסתר וללמד מפי גדולי חכמי עיראק בינהם חכם יהודה פתיה וחכם אפרים הכהן, עלה לא"י במהלך מבצע "עזרא ונחמיה" עליית העיראקים, דמותו נהיתה חלק מנופה של ירושלים עיה"ק, במשך שנים למד את תורת הנגלה והנסתר העמיד תלמידים, חיבר ספרים, ונמנה בין חכמי ירושלים הספרדים, עם עלותו לארץ החל רבי שמואל דרזי לפעול לרווחתם הרוחנית והגשמית של העולים מארצות המזרח, הוא פנה אל גדולי הרבנים שהיו אז בישראל, כמו הגאון המקובל ר' אפרים כהן, וביקש מהם שיגיעו למחנות העולים בעתלית, פרדס חנה, כרכור, מעברת תלפיות וקרית יובל, ויחזקו את העולים בחובת שמירת התורה והמצוות הוא גם דאג שימונה רב בכל ריכוז עולים מעיראק בפרדס כץ, רמלה, אור יהודה, ורמת גן. עם התבססות בני הקהילה בא"י הוא הקים את ועד הרבנים לעולי בבל, כאשר מפעל חייו היה קרן להוצאת ספרי רבני בבל שהדפיסה את ספרי ה"בן איש חי" וה"זבחי צדק" ביחד עם הרבנים הגאונים ר' יהודה צדקה ור' סלמאן חוגי עבודי, כמו כן התייעל בו ידידו הרב ה"תולדות אהרן ומשה" ציון יצחק חכם ברוך מעלם בעריכת ספרו "תולדות אהרן ומשה", הוא הקים את אגודת "יסודי התורה" שהעניקה מילגות לבחורי הישיבות. מיום שחרור הכותל מידי הירדנים במלחמת ששת הימים הקפיד על תפילה בכותל בשעות הנץ, וכך נהג במשך 40 שנה עד יום פטירתו, מקובל בולט ומכוין בתפילה בשער הכוונות למהרח"ו וכן בסידור הרש"ש וכן הדפיס את הסידור. עמיתו בתורה של זקן המקובלים הרב יצחק כדורי, וראש ישיבת ניות ברמה תולדותיו עם תמונות מיוחדות שלו הובאו בתוך ספר תולדות חכמי ירושלים ב' חלקים חלק א' בתוך ספר רזי דשמואל הוצאת יריד הספרים ירושלים. זכה ונפטר בעיצומו של יום השבת קודש בשעת מנחה רעווא דרעווין כ"ג בכסלו ה'תשס"ו ונטמן סמוך לחג החנוכה.