כל האומר לא לוויתי כאומר לא פרעתי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
(יצירת ערך מהספר האנציקלופדיה התורנית המרוכזת) |
(מעין קיצור) |
||
| (3 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
מי שתבע ממנו חברו כסף, בטענה שהוא לווה ממנו, והשיב "לא לוויתי", אם יש עדים שראו את ביצוע ההלוואה, אפילו אם יעידו שההלוואה נפרעה, חייב הלווה לשלם, שכיון שהוא אומר "לא לוויתי", הרי הוא מודה שלא פרע את החוב, כי מי שאינו לווה אינו פורע, ואם ידוע לנו ממקום אחר שלווה, נשארה רק ההודאה שלא פרע, ו"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", וממילא הוא חייב לשלם. | מי שתבע ממנו חברו כסף, בטענה שהוא לווה ממנו, והשיב "לא לוויתי", אם יש עדים שראו את ביצוע ההלוואה, אפילו אם יעידו שההלוואה נפרעה, חייב הלווה לשלם, שכיון שהוא אומר "לא לוויתי", הרי הוא מודה שלא פרע את החוב, | ||
כי מי שאינו לווה אינו פורע, ואם ידוע לנו ממקום אחר שלווה, נשארה רק ההודאה שלא פרע, ו"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", וממילא הוא חייב לשלם. | |||
| שורה 5: | שורה 6: | ||
[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]] | [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]] | ||
גרסה אחרונה מ־20:44, 23 בינואר 2022
|
|
מי שתבע ממנו חברו כסף, בטענה שהוא לווה ממנו, והשיב "לא לוויתי", אם יש עדים שראו את ביצוע ההלוואה, אפילו אם יעידו שההלוואה נפרעה, חייב הלווה לשלם, שכיון שהוא אומר "לא לוויתי", הרי הוא מודה שלא פרע את החוב, כי מי שאינו לווה אינו פורע, ואם ידוע לנו ממקום אחר שלווה, נשארה רק ההודאה שלא פרע, ו"הודאת בעל דין כמאה עדים דמי", וממילא הוא חייב לשלם.