מצרים: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
תגית: ביטול |
||
| (13 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מצרים''' היא ארץ | {{להשלים|כל הערך=כן}} | ||
{{בעבודה|[[משתמש:ספרא|{{צבע גופן|ירוק|ספרא}}]] ([[שיחת משתמש:ספרא|לכתיבת הודעה]]) ([[מיוחד:תרומות/ספרא|עריכותי באתר]]) 14:06, 23 ביולי 2021 (IDT)}} | |||
'''מצרים''' היא ארץ ביבשת אפריקה הגובלת עם הגבול הדרומי של [[ארץ ישראל]]. [[בני ישראל]] ירדו למצרים והמצרים חייבו את בני ישראל לעבוד עבודות קשות. | |||
נכון-ל2022 האוכלוסייה במצרים היא יותר מ106 מליון תושבים. | |||
==היסטוריה== | |||
===מקור השם "מצרים"=== | |||
מצרים הוא שמו של אחד מבניו של חם בן [[נח]] ו(כנראה) ממנו יצאו אלא שגרו בארץ מצרים. | |||
===הנילוס=== | |||
נהר הנילוס הוא המקום שסיפק מים למצרים וב[[מכת דם]] הנילוס נהפך לדם. הנילוס זורם באפריקה ועובר בבורונדי, רואנדה, קונגו, טנזניה, קניה, אוגנדה, אתיופיה, דרום סודאן, סודאן ומצרים. אורכו ששת אלפים שש מאות חמישים וחמש קילומטר. | |||
==הירידה למצרים בימי [[האבות]]== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[[ירידת בני ישראל למצרים]]}} | |||
== גלות מצרים ו[[יציאת מצרים|היציאה ממנה]] == | |||
עם ישראל שועבד במצרים לפני מתן תורה. | |||
==== אופייה של מצרים בתקופה זו ==== | |||
*אין עבד נעשה מלך במצרים, תקנה זו שונתה בזמנו של יוסף. | *אין עבד נעשה מלך במצרים, תקנה זו שונתה בזמנו של יוסף. | ||
*היו נוהגים לעקר את הבהמות שלא ילדו | *היו נוהגים לעקר את הבהמות שלא ילדו | ||
*ארץ מלאה כשפים עד ששאלו את משה רבינו על שמביא פלאים למצרים "תבן אתה מכניס לעופריים?" | *ארץ מלאה כשפים עד ששאלו את משה רבינו על שמביא פלאים למצרים "תבן אתה מכניס לעופריים?" | ||
== גלות יהודים למצרים בימי התנ"ך == | |||
יהדות מצרים | |||
היהודי הראשון במצרים היה אברהם אבינו ע"ה, שירד למצרים ברעב בארץ כנען ככתוב: | |||
"ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם". | |||
לאחר מכאן ירד יוסף הצדיק בתור עבד בבית פוטיפר ככתוב: | |||
"והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים". | |||
יוסף עבד בבית פוטיפר ואז נשלח לכלא, ועלה לגדולה לאחר שפטר את חלומות פרעה ונהיה משנה למלך, ומפרנס כול ארץ מצרים. ועקב כך בהמשך ירד יעקב ושאר בניו למצרים. לאחר פטירת יעקב ובניו החל שיעבוד היהודים במשך 210 שנים. | |||
לאחר מכאן ירדו יהודים למצרים אחרי חורבן בית ראשון עם ירמיה הנביא כמו שכתוב בפסוק: וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֵת, כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ, מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, לָגוּר, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף, וְאֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַבטַבָּחִים, אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן; וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאֶת בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ. וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-תַּחְפַּנְחֵס" | |||
== יהודים ששהו במצרים בימי התלמוד == | |||
==== קהילת אלכסנדריה של מצרים ==== | |||
היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות. | |||
בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני. | |||
בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים. | |||
במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון". אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא קיים עד היום בעיר. | |||
==== בית חוניו ==== | |||
ראה גמרא {{מקור|בבלי:מנחות קט ב$מנחות קט:|כן}}, רש"י {{מקור|רש"י מגילה י א$מגילה י. ד"ה בית חוניו|כן}} ועוד. | |||
== יהודים ששהו במצרים באלף השנים האחרונות == | |||
== איסור התורה להתגורר במצרים == | |||
[[רמב"ם]] מזכיר ב[[משנה תורה]]: מצוות לא תעשה - שלא לשכון בארץ מצרים {{מקור|רמב"ם:מלכים ה ז$רמב"ם מלכים ה, ז}}. | |||
== קישורים חיצוניים == | |||
* הרב צבי א. נויגרשל, '''[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shmaatin/egypt.htm איסור הישיבה בארץ מצרים]''', "שמעתין" גיליון מס' 137-138, תשנ"ט, מתוך: אתר 'דעת' | |||
* אליהו ברינבוים, '''[http://www.daat.ac.il/he-il/history/yehudi-olami/mitsrayim.htm מצרים - מולדת הגלות]''', מתוך 'מקור ראשון' - אתר 'דעת' | |||
* ד"ר מיכאל ליטמן, '''[http://www.biu.ac.il/jh/parasha/shoftim/litman.html רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה]''', דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 200 - שופטים תשנ"ז | |||
* '''[http://www.shabes.net/bsd/index.php?option=com_content&view=article&id=1783:mizrayim-spain-polin&catid=55:papersscience&Itemid=127 האם מותר לגור במצרים, ספרד ופולין?]''', מתוך: אתר השבת | |||
* הרב יעקב ששון, '''[http://www.halachayomit.co.il/displayRead.asp?ReadID=408 שאלה: האם מותר על פי ההלכה לנסוע למצרים?]''', מתוך 'הלכה יומית' | |||
[[קטגוריה:מדינות]] | [[קטגוריה:מדינות]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:תולדות עם ישראל]] | |||
[[קטגוריה:יציאת מצרים]] | |||
גרסה אחרונה מ־17:21, 5 ביולי 2022
|
|
 |
יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה. |
 |
הערך נמצא בשלבי עריכה כדי למנוע התנגשויות עריכה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית. שימו לב! אם הדף לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחתו של הכותב. התבנית הונחה ע"י ספרא (לכתיבת הודעה) (עריכותי באתר) 14:06, 23 ביולי 2021 (IDT) |
מצרים היא ארץ ביבשת אפריקה הגובלת עם הגבול הדרומי של ארץ ישראל. בני ישראל ירדו למצרים והמצרים חייבו את בני ישראל לעבוד עבודות קשות.
נכון-ל2022 האוכלוסייה במצרים היא יותר מ106 מליון תושבים.
היסטוריה[עריכה]
מקור השם "מצרים"[עריכה]
מצרים הוא שמו של אחד מבניו של חם בן נח ו(כנראה) ממנו יצאו אלא שגרו בארץ מצרים.
הנילוס[עריכה]
נהר הנילוס הוא המקום שסיפק מים למצרים ובמכת דם הנילוס נהפך לדם. הנילוס זורם באפריקה ועובר בבורונדי, רואנדה, קונגו, טנזניה, קניה, אוגנדה, אתיופיה, דרום סודאן, סודאן ומצרים. אורכו ששת אלפים שש מאות חמישים וחמש קילומטר.
הירידה למצרים בימי האבות[עריכה]
- ערך מורחב - ירידת בני ישראל למצרים
גלות מצרים והיציאה ממנה[עריכה]
עם ישראל שועבד במצרים לפני מתן תורה.
אופייה של מצרים בתקופה זו[עריכה]
- אין עבד נעשה מלך במצרים, תקנה זו שונתה בזמנו של יוסף.
- היו נוהגים לעקר את הבהמות שלא ילדו
- ארץ מלאה כשפים עד ששאלו את משה רבינו על שמביא פלאים למצרים "תבן אתה מכניס לעופריים?"
גלות יהודים למצרים בימי התנ"ך[עריכה]
יהדות מצרים היהודי הראשון במצרים היה אברהם אבינו ע"ה, שירד למצרים ברעב בארץ כנען ככתוב: "ויהי רעב בארץ וירד אברהם מצרימה לגור שם". לאחר מכאן ירד יוסף הצדיק בתור עבד בבית פוטיפר ככתוב: "והמדנים מכרו אתו אל מצרים לפוטיפר סריס פרעה שר הטבחים". יוסף עבד בבית פוטיפר ואז נשלח לכלא, ועלה לגדולה לאחר שפטר את חלומות פרעה ונהיה משנה למלך, ומפרנס כול ארץ מצרים. ועקב כך בהמשך ירד יעקב ושאר בניו למצרים. לאחר פטירת יעקב ובניו החל שיעבוד היהודים במשך 210 שנים. לאחר מכאן ירדו יהודים למצרים אחרי חורבן בית ראשון עם ירמיה הנביא כמו שכתוב בפסוק: וַיִּקַּח יוֹחָנָן בֶּן-קָרֵחַ, וְכָל-שָׂרֵי הַחֲיָלִים, אֵת, כָּל-שְׁאֵרִית יְהוּדָה אֲשֶׁר-שָׁבוּ, מִכָּל-הַגּוֹיִם אֲשֶׁר נִדְּחוּ-שָׁם, לָגוּר, בְּאֶרֶץ יְהוּדָה. אֶת הַגְּבָרִים וְאֶת הַנָּשִׁים וְאֶת הַטַּף, וְאֶת בְּנוֹת הַמֶּלֶךְ, וְאֵת כָּל הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר הִנִּיחַ נְבוּזַרְאֲדָן רַבטַבָּחִים, אֶת גְּדַלְיָהוּ בֶּן אֲחִיקָם בֶּן שָׁפָן; וְאֵת יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא, וְאֶת בָּרוּךְ בֶּן-נֵרִיָּהוּ. וַיָּבֹאוּ אֶרֶץ מִצְרַיִם, כִּי לֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל יְהוָה; וַיָּבֹאוּ, עַד-תַּחְפַּנְחֵס"
יהודים ששהו במצרים בימי התלמוד[עריכה]
קהילת אלכסנדריה של מצרים[עריכה]
היהודים הראשונים התיישבו בעיר במאה ה-3 לפנה"ס, בימי שלטון בית תלמי. הם זכו לעצמאות רחבה בניהול ענייניהם הפנימיים. בראשם עמד אתנרך (נשיא העם) ולימים ניהלה את הקהילה מועצת הזקנים בת 71 איש. הקהילה הייתה עשירה מאוד והקימה בית כנסת מפואר. התפתחה בה ספרות יהודית-הלניסטית, ובה נעשתה ראשית מלאכת תרגום התנ"ך ליוונית ("תרגום השבעים"). בגמרא מוזכרים יהודי העיר, ונאמר שהשמן היחיד המצוי ברשות אנשי אלכסנדריה הוא שמן צנונות. בין יהודי העיר המפורסמים מאותה התקופה היה הפילוסוף פילון האלכסנדרוני. בתקופה הרומית היוו היהודים כ-40 אחוזים מתושביה של אלכסנדריה, והם חיו ברבעים מיוחדים משלהם (2 מתוך 5 רבעים). התושבים האחרים היו בעיקר יוונים. בשנת 38 לספירה פרעו תושבי העיר היוונים ביהודים, בסיועו של הנציב הרומאי. בשנת 66, בפרוץ מרד היהודים ברומאים בארץ ישראל, התמרדו גם יהודי אלכסנדריה. המרד דוכא ביד קשה, ורבבות יהודים נהרגו. מרד נוסף פרץ ב-115. בשנת 414 גורשו כל היהודים מאלכסנדריה בידי שליטיה הביזנטיים. במאה ה-12 ישבו בה רק 300 יהודים. במאה ה-19, עם חדירת האירופאים למצרים, שבה הקהילה היהודית וגדלה. בין השאר כיהנו בה כרבנים ראשיים הרב ישראל משה חזן, הרב נתן עמרם, הרב פרופ' דוד פראטו והרב ד"ר משה ונטורה. במקורות יהודים נהגו באותה תקופה לכנות את אלכסנדריה "נא אמון". אחרי מלחמת העולם השנייה ישבו באלכסנדריה כ-15,000 יהודים. בשנים שלאחר קום מדינת ישראל עלו רובם לישראל. בית הכנסת אליהו הנביא קיים עד היום בעיר.
בית חוניו[עריכה]
ראה גמרא (מנחות קט:), רש"י (מגילה י.) ועוד.
יהודים ששהו במצרים באלף השנים האחרונות[עריכה]
איסור התורה להתגורר במצרים[עריכה]
רמב"ם מזכיר במשנה תורה: מצוות לא תעשה - שלא לשכון בארץ מצרים רמב"ם מלכים ה, ז.
קישורים חיצוניים[עריכה]
- הרב צבי א. נויגרשל, איסור הישיבה בארץ מצרים, "שמעתין" גיליון מס' 137-138, תשנ"ט, מתוך: אתר 'דעת'
- אליהו ברינבוים, מצרים - מולדת הגלות, מתוך 'מקור ראשון' - אתר 'דעת'
- ד"ר מיכאל ליטמן, רק לא ירבה לו סוסים ולא ישיב את העם מצרימה, דף שבועי אוניברסיטת בר-אילן, גיליון 200 - שופטים תשנ"ז
- האם מותר לגור במצרים, ספרד ופולין?, מתוך: אתר השבת
- הרב יעקב ששון, שאלה: האם מותר על פי ההלכה לנסוע למצרים?, מתוך 'הלכה יומית'