פרשני:אגרות הראיה: אגרת רצא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(Added ben shmuel book.)
 
מאין תקציר עריכה
 
(9 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{פרשני}}{{#makor-new:אגרות הראיה: אגרת רצא |אגרות הראיה-|אגרת|רצא|}}
'''מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.'''




שורה 18: שורה 18:




רצא


ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב ניסן תרעי"ן.
ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב ניסן תרעי"ן.
לכבוד הרה"ג הישיש מו"ה אלכסנדר פריינד נ"י, שלו' וברכה.
 
הנני כותב לכת"ר בדמעות ודם לבבי. זה כמה פעמים, שקבלתי ממנו מכתבים
לכבוד הרה"ג הישיש מו"ה אלכסנדר פריינד נ"י, שלו' וברכה.
מלאים דברים מכאיבים. אמנם דן אני אותו לכ&quot;ז, שאורייתא הוא דקאמרתחא לי'<ref>תענית ה.</ref>,
 
וכונתו לש&quot;ש, אבל הלא אפשר לת&quot;ח, ביחוד שבא&quot;י, לבחור בסגנון יותר חביב
הנני כותב לכת"ר בדמעות ודם לבבי. זה כמה פעמים, שקבלתי ממנו מכתבים
והגון. יאמין לי כת&quot;ר כי מעולם לא עלתה על דעתי להיות ח&quot;ו איש ריב ומדון,
מלאים דברים מכאיבים. אמנם דן אני אותו לכ"ז, שאורייתא הוא דקא מרתחא לי'<ref>תענית ה.</ref>,
וכונתו לש"ש, אבל הלא אפשר לת"ח, ביחוד שבא"י, לבחור בסגנון יותר חביב
והגון. יאמין לי כת"ר כי מעולם לא עלתה על דעתי להיות ח"ו איש ריב ומדון,
ותמיד דרכי לבטל את דעתי מפני דעת חברי, ואם הי' עולה על דעתי, שהענין
ותמיד דרכי לבטל את דעתי מפני דעת חברי, ואם הי' עולה על דעתי, שהענין
דש&quot;ש<ref>דשמן-שומשמין, עי' לעיל סי קצט, ר.</ref> יהי' לסלע של קפידות ומחלוקת, לא הייתי מתערב בזה כלל, אע&quot;פ שלדעתי
דש"ש<ref>דשמן-שומשמין, עי' לעיל סי קצט, ר.</ref> יהי' לסלע של קפידות ומחלוקת, לא הייתי מתערב בזה כלל, אע"פ שלדעתי
ההיתר פשוט. אבל אחר שכבר יצא להיתר ממני ומביד&quot;צ שלנו, איך אוכל בעצמי
ההיתר פשוט. אבל אחר שכבר יצא להיתר ממני ומביד"צ שלנו, איך אוכל בעצמי
למשוי נפשי הדרנא בדבר שלא נשתנתה דעתי כלל, ואין לי ע&quot;ז שום יסוד. איני
למשוי נפשי הדרנא בדבר שלא נשתנתה דעתי כלל, ואין לי ע"ז שום יסוד. איני
מופנה עכשיו להשיב לכת&quot;ר בדקדוקי תורה בזה, ובאמת כל הדקדוקים למותר הם
מופנה עכשיו להשיב לכת"ר בדקדוקי תורה בזה, ובאמת כל הדקדוקים למותר הם דף 334@
דף 334
בענין פשוט כזה, ואפי' אם הייתי טועה ח"ו בספק של מנהג הי' ג"כ ראוי לישא
בענין פשוט כזה, ואפי' אם הייתי טועה ח&quot;ו בספק של מנהג הי' ג&quot;כ ראוי לישא
פנים<ref>ע' דעת כהן סי' ל.</ref>, ולחפות באהבה ע"ז. ובפרט שלא נתתי ההכשר כ"א בשביל יפו והמושבות,
פנים<ref>ע' דעת כהן סי' ל.</ref>, ולחפות באהבה ע&quot;ז. ובפרט שלא נתתי ההכשר כ&quot;א בשביל יפו והמושבות,
ואם הם משתמשים בו במקומות אחרים לא אני יכול למחות.
ואם הם משתמשים בו במקומות אחרים לא אני יכול למחות.
ובענין השביעית, הלא לא הייתי אנכי המתיר הראשון, וכבר נכבשה הדרך
ובענין השביעית, הלא לא הייתי אנכי המתיר הראשון, וכבר נכבשה הדרך
ע&quot;י הגאונים רי&quot;א מקאונא והגאון הספרדי מוהרי&quot;שאלישר, וכמ&quot;ח הגאון האדר&quot;ת
ע"י הגאונים רי"א מקאונא והגאון הספרדי מוהרי"ש אלישר, וכמ"ח הגאון האדר"ת
ז&quot;ל ג&quot;כ הסכים ע&quot;ז בשמיטה העברה. ובפרט שאם לא ההיתר היו ג&quot;כ עובדים
ז"ל ג"כ הסכים ע"ז בשמיטה העברה. ובפרט שאם לא ההיתר היו ג"כ עובדים
באיסור, והי' הדבר גורם פרצות גדולות ביתר עניני היהדות, כידוע שמי שפועל
באיסור, והי' הדבר גורם פרצות גדולות ביתר עניני היהדות, כידוע שמי שפועל
בעצמו לעשות דבר איסור הולך הוא ונטבע ברעות רבות, ד&quot;י, מה שא&quot;כ עכשיו
בעצמו לעשות דבר איסור הולך הוא ונטבע ברעות רבות, ד"י, מה שא"כ עכשיו
כשהם עושים ע&quot;פ היתר אפי' אם הוא דחוק אין הדבר מביא פרצה. ואני בתומי
כשהם עושים ע"פ היתר אפי' אם הוא דחוק אין הדבר מביא פרצה. ואני בתומי
הלכתי, ואחשוב שראוי לכ&quot;ת ולכל ת&quot;ח שידונו אותי לכ&quot;ז.
הלכתי, ואחשוב שראוי לכ"ת ולכל ת"ח שידונו אותי לכ"ז.
וע&quot;ד החלב, מה שאפשר לי לעשות עשיתי, קראתי לבעלי החלב ואיימתי
 
עליהם, ונתקשרו בקשר בכת&quot;י ובחומר שיעמדו אצל החליבה<ref>ע' נוספות בסוף הס'</ref>. ומה אוכל לעשות
וע"ד החלב, מה שאפשר לי לעשות עשיתי, קראתי לבעלי החלב ואיימתי
יותר, ד' יודע לבבי שאני חפץ לגדור את הכל, אלא שאין בי כח. וכן בעניןהכתובות,
עליהם, ונתקשרו בקשר בכת"י ובחומר שיעמדו אצל החליבה<ref>ע' נוספות בסוף הס'</ref>. ומה אוכל לעשות
קשה לי לתקן מעוות ישן, שכבר נשרש ג&quot;כ ביתר ערי הק', ומ&quot;מ אני מעורר בכל
יותר, ד' יודע לבבי שאני חפץ לגדור את הכל, אלא שאין בי כח. וכן בענין הכתוּבות {{אג|[להוסיף דגש באות ו']}},
הזדמנות, שיותר טוב לכתוב כתובות, ולא לסמוך על הנדפסות, והשומע ישמע.
קשה לי לתקן מעוות ישן, שכבר נשרש ג"כ ביתר ערי הק', ומ"מ אני מעורר בכל
את זה ראיתי להשיב לכת&quot;ר מפני הכבוד. ואבקשו מאד, שנהי' אוהבים זא&quot;ז,
הזדמנות, שיותר טוב לכתוב כתובות, ולא לסמוך על הנדפסות, והשומע ישמע<ref>[ע' יחזקאל ג כז]</ref>.
וידר&quot;שבאה&quot;ר את שלו' רבני הבד&quot;צ שי', וביחוד שלו' חביבי הרב הגרל&quot;ד<ref>ר' ליפמן דוד ז&quot;ל ראב&quot;ד חסידים בעי&quot;ק ירושלים ת&quot;ו.</ref> שי'
 
ויודיעם שנפשי קשורה באהבתם, יה&quot;ר שיהי' כמים הפא&quot;פ. והי' ז&quot;ש וברכה,
את זה ראיתי להשיב לכת"ר מפני הכבוד. ואבקשו מאד, שנהי' אוהבים זא"ז,
כנה&quot;י ונפש ידי&quot;עדוש&quot;ת,
וידר"ש באה"ר את שלו' רבני הבד"צ שי', וביחוד שלו' חביבי הרב הגרל"ד<ref>ר' ליפמן דוד ז"ל ראב"ד חסידים בעי"ק ירושלים ת"ו.</ref> שי'
הק' אברהם יצחק ה&quot;ק
ויודיעם שנפשי קשורה באהבתם, יה"ר שיהי' כמים הפא"פ. והי' ז"ש וברכה,
כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת,
 
הק' אברהם יצחק ה"ק
 
= אזכורים בספרים ובמאמרים =
 
 


רצב
= קישורים חיצוניים =


ב&quot;ה, עה&quot;ק יפו ת&quot;ו, כ&quot;ז ניסן תרעי&quot;ן.
להדרת כבוד הרבנים הגאונים, העומדים על הפקודים, חכמי לב קדושי
רוח וטהורי רעיון, מנהלי המוסדים הקדושים אשר באה&quot;ק, וביחוד בעיר עז
לנו בית חיינו ותפארתנו ירושלים עה&quot;ק תובב&quot;א, שלו' שלו' עד העולם.
רבותי ואלופי.
הנה דבר גדול וקדוש נתן ד' לנו, שאקוה אשר בחפץ לב מלא קדושה
ואהבה נהי' נכונים להקדיש לו מכחנו, למען קדושת השי&quot;ת ותוה&quot;ק וכבוד ארה&quot;ק
והדרת ציון ומקראיה. כאשר ע&quot;י התעוררות גדולי ישראל ברוסיא קם ונהי' ב&quot;ה
מוסד קדוש ונהדר, בית-תבשיל כשר בתכלית ההידור והכשרות על האני' ההולכת
מרוסיא לאה&quot;ק ת&quot;ו, בכל המכשירים הנדרשים כדת תוה&quot;ק, וחדר מיוחד לתפילה
בציבור, בכבוד והדר, ועין טובה בה אפילו מצד בני נכר מפקידי האני' וראשי
משטרה. ועתה עלינו החובה רק להמציא מצדנו עזרה נכונה, שלא יהי' החזיון
האדיר הזה, המשמח לב כל יראי ד' ואוהבי שמו ית', חזיון עובר, כ&quot;א שיקום
חי ויעמד על עמדו, ועוד יוסיף חיל, להרבות פעליו גם בשארי האניות ההולכות
מחו&quot;ל אל הקודש. והנה מה נכבד ומתוקן הדבר, אם יהיו כל המוסדות אשר
דף 335
בעקו&quot;ת ירושלים, ועמהם יתר המוסדות במסיבי ירושלים ת&quot;ו, ואולי בהמשך
הזמן כללות המוסדות שבאה&quot;ק, נותנים ידם לאמץ הדבר הגדול הזה ולהרחיבו,
בתמיכה חדשית, אשר אמנם אינה צריכה לגדולות, מ&quot;מ גדול ונכבד יהי' הדבר
מאד בעיני כל ישראל, אשר ידעו כי מוסדותיה של אה&quot;ק המה כוננו להחזיק את
המעמד של התיקון הגדול והקדוש הזה. והנה עמכם אדם ביקר הרב הגדול בתו&quot;י
מוהר&quot;אצירנאווסקי נ&quot;י, אשר הרבה פעל ועשה בזה, בסיועם של גאוני רוסיא
הצדיקים המפורסמים, יאריך ד' ימיהם. הביאו עצה, והואילו בטובתכם וצדקתכם
הגדולה לתת יד קדשכם לדבר הקדוש הזה, המכבד את התורה ואת עם ד' ואה&quot;ק
גם לעיני יושבי קצות ואחרית ים. וכאשר אבטח בקדושת יראתם ואהבת השי&quot;ת
אשר בלבבם, שיחלצו חושים לסייע למלאכת שמים זאת לכבוד ולתפארת, הנני
בזה חותם בברכה ועתרת שלו' לכה&quot;ר, כנפש ידי&quot;עדוש&quot;תבאה&quot;ר, מצפה תשועת
ד' ועזרתו מקודש,
הק' אברהם יצחק ה&quot;ק




==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}


[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
[[קטגוריה:אגרות הראי"ה]]
{{ניווט אגרות}}

גרסה אחרונה מ־15:12, 8 ביולי 2022

מיזם אגרות הראיה של הוצאת "מאבני המקום" מאגד מידע היסטורי, הארות ומקבילות לכל אגרת, מתוך חכמת ההמונים.


רקע לאגרת[עריכה]

הערות, מקבילות, וביאורים נצרכים[עריכה]

נמען האגרת[עריכה]

האגרת[עריכה]

ב"ה, עה"ק יפו ת"ו, י"ב ניסן תרעי"ן.

לכבוד הרה"ג הישיש מו"ה אלכסנדר פריינד נ"י, שלו' וברכה.

הנני כותב לכת"ר בדמעות ודם לבבי. זה כמה פעמים, שקבלתי ממנו מכתבים מלאים דברים מכאיבים. אמנם דן אני אותו לכ"ז, שאורייתא הוא דקא מרתחא לי'[1], וכונתו לש"ש, אבל הלא אפשר לת"ח, ביחוד שבא"י, לבחור בסגנון יותר חביב והגון. יאמין לי כת"ר כי מעולם לא עלתה על דעתי להיות ח"ו איש ריב ומדון, ותמיד דרכי לבטל את דעתי מפני דעת חברי, ואם הי' עולה על דעתי, שהענין דש"ש[2] יהי' לסלע של קפידות ומחלוקת, לא הייתי מתערב בזה כלל, אע"פ שלדעתי ההיתר פשוט. אבל אחר שכבר יצא להיתר ממני ומביד"צ שלנו, איך אוכל בעצמי למשוי נפשי הדרנא בדבר שלא נשתנתה דעתי כלל, ואין לי ע"ז שום יסוד. איני מופנה עכשיו להשיב לכת"ר בדקדוקי תורה בזה, ובאמת כל הדקדוקים למותר הם דף 334@ בענין פשוט כזה, ואפי' אם הייתי טועה ח"ו בספק של מנהג הי' ג"כ ראוי לישא פנים[3], ולחפות באהבה ע"ז. ובפרט שלא נתתי ההכשר כ"א בשביל יפו והמושבות, ואם הם משתמשים בו במקומות אחרים לא אני יכול למחות.

ובענין השביעית, הלא לא הייתי אנכי המתיר הראשון, וכבר נכבשה הדרך ע"י הגאונים רי"א מקאונא והגאון הספרדי מוהרי"ש אלישר, וכמ"ח הגאון האדר"ת ז"ל ג"כ הסכים ע"ז בשמיטה העברה. ובפרט שאם לא ההיתר היו ג"כ עובדים באיסור, והי' הדבר גורם פרצות גדולות ביתר עניני היהדות, כידוע שמי שפועל בעצמו לעשות דבר איסור הולך הוא ונטבע ברעות רבות, ד"י, מה שא"כ עכשיו כשהם עושים ע"פ היתר אפי' אם הוא דחוק אין הדבר מביא פרצה. ואני בתומי הלכתי, ואחשוב שראוי לכ"ת ולכל ת"ח שידונו אותי לכ"ז.

וע"ד החלב, מה שאפשר לי לעשות עשיתי, קראתי לבעלי החלב ואיימתי עליהם, ונתקשרו בקשר בכת"י ובחומר שיעמדו אצל החליבה[4]. ומה אוכל לעשות יותר, ד' יודע לבבי שאני חפץ לגדור את הכל, אלא שאין בי כח. וכן בענין הכתוּבות [להוסיף דגש באות ו'], קשה לי לתקן מעוות ישן, שכבר נשרש ג"כ ביתר ערי הק', ומ"מ אני מעורר בכל הזדמנות, שיותר טוב לכתוב כתובות, ולא לסמוך על הנדפסות, והשומע ישמע[5].

את זה ראיתי להשיב לכת"ר מפני הכבוד. ואבקשו מאד, שנהי' אוהבים זא"ז, וידר"ש באה"ר את שלו' רבני הבד"צ שי', וביחוד שלו' חביבי הרב הגרל"ד[6] שי' ויודיעם שנפשי קשורה באהבתם, יה"ר שיהי' כמים הפא"פ. והי' ז"ש וברכה, כנה"י ונפש ידי"ע דוש"ת,

הק' אברהם יצחק ה"ק

אזכורים בספרים ובמאמרים[עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכה]

הערות שוליים

  1. תענית ה.
  2. דשמן-שומשמין, עי' לעיל סי קצט, ר.
  3. ע' דעת כהן סי' ל.
  4. ע' נוספות בסוף הס'
  5. [ע' יחזקאל ג כז]
  6. ר' ליפמן דוד ז"ל ראב"ד חסידים בעי"ק ירושלים ת"ו.
פרויקט אגרות הראי"ה

הקדמה | א | ב | ג | ד | ה | ו | ז | ח | ט | י | יא | יב | יג | יד | טו | טז | יז | יח | יט | כ | כא | כב | כג | כד | כה | כו | כז | כח | כט | ל | לא | לב | לג | לד | לה | לו | לז | לח | לט | מ | מא | מב | מג | מד | מה | מו | מז | מח | מט | נ | נא | נב | נג | נד | נה | נו | נז | נח | נט | ס | סא | סב | סג | סד | סה | סו | סז | סח | סט | ע | עא | עב | עג | עד | עה | עו | עז | עח | עט | פ | פא | פב | פג | פד | פה | פו | פז | פח | פט | צ | צא | צב | צג | צד | צה | צו | צז | צח | צט | ק | קא | קב | קג | קד | קה | קו | קז | קח | קט | קי | קיא | קיב | קיג | קיד | קטו | קטז | קיז | קיח | קיט | קכ | קכא | קכב | קכג | קכד | קכה | קכו | קכז | קכח | קכט | קל | קלא | קלב | קלג | קלד | קלה | קלו | קלז | קלח | קלט | קמ | קמא | קמב | קמג | קמד | קמה | קמו | קמז | קמח | קמט | קנ | קנא | קנב | קנג | קנד | קנה | קנו | קנז | קנח | קנט | קס | קסא | קסב | קסג | קסד | קסה | קסו | קסז | קסח | קסט | קע | קעא | קעב | קעג | קעד | קעה | קעו | קעז | קעח | קעט | קפ | קפא | קפב | קפג | קפד | קפה | קפו | קפז | קפח | קפט | קצ | קצא | קצב | קצג | קצד | קצה | קצו | קצז | קצח | קצט | ר | רא | רב | רג | רד | רה | רו | רז | רח | רט | רי | ריא | ריב | ריג | ריד | רטו | רטז | ריז | ריח | ריט | רכ | רכא | רכב | רכג | רכד | רכה | רכו | רכז | רכח | רכט | רל | רלא | רלב | רלג | רלד | רלה | רלו | רלז | רלח | רלט | רמ | רמא | רמב | רמג | רמד | רמה | רמו | רמז | רמח | רמט | רנ | רנא | רנב | רנג | רנד | רנה | רנו | רנז | רנח | רנט | רס | רסא | רסב | רסג | רסד | רסה | רסו | רסז | רסח | רסט | רע | רעא | רעב | רעג | רעד | רעה | רעו | רעז | רעח | רעט | רפ | רפא | רפב | רפג | רפד | רפה | רפו | רפז | רפח | רפט | רצ | רצא | רצב | רצג | רצד | רצה | רצו | רצז | רצח | רצט | ש | שא | שב | שג | שד | שה | שו | שז | שח | שט | שי | שיא | שיב | שיג | שיד | שטו | שטז | שיז | שיח | שיט | שכ | שכא | שכב | שכג | שכד | שכה | שכו | שכז | שכח | שכט | של | שלא | שלב | שלג | שלד | נוספות א | נוספות ב | נוספות ג | נוספות ד | נוספות ה | נוספות ו | נוספות ז | נוספות ח | נוספות ט | נוספות י | נוספות יא | נוספות יב | נוספות יג