הרב יוסף שלום אלישיב: הבדלים בין גרסאות בדף
(←תולדות חייו: תיקנתי כמה שגיאות והוספתי תוכן עשיר ומדוייק) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בא' ב[[ניסן]] תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של [[רבי שלמה אלישיב]], בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו | נולד בא' ב[[ניסן]] תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של [[רבי שלמה אלישיב]], בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מהרב הרצוג בהשתדלות הרב אריה לוין ורבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישוב.בהמשך השם 'עוברת' ל'אלישיב' לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת [[מאה שערים]] ב[[ירושלים]], למד לבדו בבית מדרשו של אביו תפארת בחורים ובהמשך בבית מדרש שקט וסמוך הנקרא אהל שרה,מפני טבעו הביישני לא שרד בישיבת חברון בשכונת גאולה אפילו יום אחד, כך גם כאשר נכנס לכולל אוהל תורה, עלה לו הלחץ דם וחזר ללמוד לבד בלית ברירה, היה מתייעץ בשאלות הלכתיות עם הרב קוק והרב זעליג בענגיס, כמו כן היתה תקופה כחתן צעיר שהשתתף עם אשתו וחמיו רבי אריה, בסעודה שלישית שנערכה בבית הרב קוק. | ||
בשנת תר"ץ ([[1930]]), בהיותו כבן 20, נשא לאשה את מרת שיינא חיה, בתו של [[הרב אריה לוין]], | בשנת תר"ץ ([[1930]]), בהיותו כבן 20, נשא לאשה את מרת שיינא חיה, בתו של [[הרב אריה לוין]],רבי אריה הכירו מאחר והיה מקורב לסבו בעל הלשם שבו ואחלמה,הרב קוק היה מסדר הקידושין. | ||
הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית [[הרב זעליג ראובן בנגיס]]. לאחר מכן | הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית [[הרב זעליג ראובן בנגיס]]. לאחר מכן למד יום אחד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בשיעור היומי לסוחרים בבית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים. השיעור הזה שינה את צביונו במשך השנים ונעשה שיעור עמוק ולמדני לרבנים ויושבי על מדין, מסדרת השיעורים נכתבו משמיעה לכתיבה מחברות הספרים 'הערות' לכן חלק ניכר מהמבואר שם אינו מחידושי הרב אלא ביאורי המפרשים על הדף. | ||
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק [[הרב שלמה גורן]]. | בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי [[הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק [[הרב שלמה גורן]]. | ||
גרסה מ־21:33, 11 ביולי 2022
|
|
| הרב יוסף שלום אלישיב | |
|---|---|
| |
| תאריך לידה | א' בניסן תר"ע |
| תאריך פטירה | כ"ח בתמוז תשע"ב |
| מקום פעילות | ירושלים |
| השתייכות | חרדים-ליטאים |
| נושאים שבהם עסק | הלכה, תלמוד |
| חיבוריו | קובץ תשובות, הערות, הגדה של פסח |
הרב יוסף שלום אלישיב היה מגדולי פוסקי זמננו וממנהיגי הציבור הליטאי.
תולדות חייו
נולד בא' בניסן תר"ע בשאוול שבליטא לרב אברהם לוינסון, רב בהומל, וחיה מושא, בתו של רבי שלמה אלישיב, בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה ארצה בשנת תרפ"ד יחד עם סבו בעזרת סרטיפיקט (כרטיס עליה) שקיבלו מהרב הרצוג בהשתדלות הרב אריה לוין ורבו הרב אברהם יצחק הכהן קוק]]. לצורך קבלת הסרטיפיקט, אימצה משפחתו את שם משפחתה של אמו, אלישוב.בהמשך השם 'עוברת' ל'אלישיב' לאחר עלייתו ארצה השתכן בשכונת מאה שערים בירושלים, למד לבדו בבית מדרשו של אביו תפארת בחורים ובהמשך בבית מדרש שקט וסמוך הנקרא אהל שרה,מפני טבעו הביישני לא שרד בישיבת חברון בשכונת גאולה אפילו יום אחד, כך גם כאשר נכנס לכולל אוהל תורה, עלה לו הלחץ דם וחזר ללמוד לבד בלית ברירה, היה מתייעץ בשאלות הלכתיות עם הרב קוק והרב זעליג בענגיס, כמו כן היתה תקופה כחתן צעיר שהשתתף עם אשתו וחמיו רבי אריה, בסעודה שלישית שנערכה בבית הרב קוק.
בשנת תר"ץ (1930), בהיותו כבן 20, נשא לאשה את מרת שיינא חיה, בתו של הרב אריה לוין,רבי אריה הכירו מאחר והיה מקורב לסבו בעל הלשם שבו ואחלמה,הרב קוק היה מסדר הקידושין.
הוסמך לרבנות בשנת תרצ"ח על ידי ראב"ד העדה החרדית הרב זעליג ראובן בנגיס. לאחר מכן למד יום אחד בבית המדרש "אוהל תורה" שבראשות הרב שמואל יצחק הילמן. לאחר פטירת אביו מילא את מקומו בשיעור היומי לסוחרים בבית הכנסת "תפארת בחורים" במאה שערים. השיעור הזה שינה את צביונו במשך השנים ונעשה שיעור עמוק ולמדני לרבנים ויושבי על מדין, מסדרת השיעורים נכתבו משמיעה לכתיבה מחברות הספרים 'הערות' לכן חלק ניכר מהמבואר שם אינו מחידושי הרב אלא ביאורי המפרשים על הדף.
בראשית ימי המדינה מונה הרב אלישיב למשרת רב העיר רמלה, אך לאחר זמן קצר התפטר מתפקידו. בשנת תשי"א מונה בידי הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג לכהן כדיין בבית הדין הרבני האזורי בירושלים. זמן קצר אחר כך מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול, כהונה בה כיהן במשל כעשרים שנה, עד לפרישתו בשנת תשל"ג בעקבות "פסק הדין האח והאחות" שפסק הרב שלמה גורן.
לאחר פטירת הרב אלעזר מנחם מן שך, היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת דגל התורה.
בתו, בת שבע, הייתה אשתו של הרב חיים קנייבסקי והייתה ידועה כרבנית מייעצת ומחלקת ברכות (נפטרה בי"ז בתשרי תשע"ב). בתו, שושנה עליזה, הייתה אשתו של הרב יצחק זילברשטיין. בתו, לאה, הייתה אשתו של הרב עזריאל אוירבך. בנו הרב בנימין נשוי לבתו של הרב מיכל יהודה ליפקוביץ'.
הרב אלישיב נפטר בכ"ח בתמוז תשע"ב, בגיל 102, ונקבר בהר המנוחות. על פי צוואתו, לא הוספד בהלווייתו, שכללה מאות אלפי אנשים.
מפסקיו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
- הרב אלישיב פסק, בניגוד להחלטת הרבנות הראשית לישראל, כי רגע המוות הוא מות הלב ולא מות גזע המוח, ולכן אין לקחת איברים ממי שלבו עדיין פועם, אף אם מוחו מת.
- כמו כן הוא פסל את הקבורה בקומות בבניין המיוחד לכך [כמו שנהוג היום בהר המנוחות ועוד] בטענה שזה שונה מהמערות קבורה הקדמוניות, ששם הקבורה אמנם היתה בקומות אך בקרקע עולם ולא בתוך קרקע שהניחו שם במיוחד לשם קבורה אינה ובפרט שיש חלל בין קומה לקומה,לדבריו הנ"ל מגדיר את המקום כבית ולא כקרקע.הוא סמך על דבריו עד שהורה להוציא מת מקבר שנקבר בצורה הנ"ל ע"מ להעבירו לקבורה בצורה המסורתית. גם פסק זה הוא בניגוד לפסק הרה"ר לישראל.
כתביו
פרק זה לוקה בחסר. אתם מוזמנים לתרום לוויקישיבה ולהשלים אותו. ראו פירוט בדף השיחה.
הרב אלישיב לא כתב בעצמו ספרים, אך תלמידיו הוציאו ספרים וחיבורים מתורתו, ובהם:
- קובץ תשובות- שלושה כרכי [[שו"ת]ועוד כרך נוסף יצא לאחר פטירתו], שקובצו מפסקיו, ממאמריו וממכתביו שפורסמו בביטאונים שונים ובספר פסקי דין רבניים
כמו כן יצאו ספרים של פסקי הלכה וחידושי תורה שנאמרו ע"י הרב אלישיב ונכתבו ע"י השומעים:
- הערות - סדרת ספרים הכוללת הערות על הש"ס, נערכה מתוך שיעורו היומי בבית המדרש תפארת בחורים
- אשרי האיש - שלושה כרכים מפסקי הרב אלישיב,
- הגדה של פסח עם פסקי הגרי"ש אלישיב
- כתבוני לדורות- קובץ אגרות ומכתבים שיצאו לאור ביום �שנה לפטירתו.
- סדרת הספרים שבות יצחק של הר' יצחק דרז'י מלאה בפסקי הגרי"ש בכל התחומים, יש לציין שזה הספר היחיד שזכה לכך שהגרי"ש כתב בהסכמתו לספר שאפשר לסמוך על כל הנכתב בספר בשמו היות והמחבר עונה להגדרה "דייק וגריס טובא"
ממאמריו
- הערות על ספר 'מעיל שמואל' על מסכת פסחים (ישורון י עמ' תק ואילך)
- ענייני הלכות שבת (ישורון טז עמ' תקלט ואילך)
לקריאה נוספת
- השקדן (שלושה כרכים)
- הרב צבי ויספיש, גדולה שמושה- "עובדות משקידתו והתמדתו המופלאה של מו"ר מרן רשכבה"ג יוסף שלום אלישיב"
- בהיכלו- כרך ג' בסדרת "הבטחתי ונושעתי" העוסק בחייו של הרב אלישיב.