קים ליה בדרבה מיניה: הבדלים בין גרסאות בדף
מ (הורדת סוגריים מתבנית:מקור) |
(←הגדרה) |
||
| (8 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==הגדרה== | ==הגדרה== | ||
'''אדם שעבר על חיוב מיתה (או מלקות) וחיוב ממון יחד, נענש רק במיתה (או מלקות) ופטור מהממון''' {{מקור| | '''אדם שעבר על חיוב מיתה (או מלקות) וחיוב ממון יחד, נענש רק במיתה (או מלקות) ופטור מהממון''' לדעת רבי יוחנן, או '''פטור מהמלקות וחייב בממון''' לדעת עולא{{מקור|מחלוקתם בכתובות לב.-לב: והסוגיות בכתובות ל. עד לה:|כן}}'''.''' | ||
'''לדוגמא''', המדליק את הגדיש של חבירו בשבת פטור מן התשלומין, משום שחייב מיתה על חילול שבת {{מקור|כתובות ל.}}. | '''לדוגמא''', המדליק את הגדיש של חבירו בשבת פטור מן התשלומין, משום שחייב מיתה על חילול שבת {{מקור|בבלי:כתובות ל.|כן}}. | ||
'''החולק על דין זה''' הוא רבי מאיר, שסובר שחייבי מלקות אינם פטורים מתשלומין (אך בחייבי מיתה מודה שפטורים מתשלומין) {{מקור|כתובות לז.}}. ואין הלכה כרבי מאיר. | '''החולק על דין זה''' הוא רבי מאיר, שסובר שחייבי מלקות אינם פטורים מתשלומין (אך בחייבי מיתה מודה שפטורים מתשלומין) {{מקור|בבלי:כתובות לז.|כן}}. ואין הלכה כרבי מאיר. | ||
==מקור וטעם== | ==מקור וטעם== | ||
'''מקורו''' משני פסוקים {{מקור|כתובות לז.}}: | '''מקורו''' משני פסוקים {{מקור|בבלי:כתובות לז.|כן}}: | ||
@ חייבי מיתה פטורים מתשלומין - "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש" {{מקור|שמות כא-כב}} הא אם יהיה אסון לא יענש. | @ חייבי מיתה פטורים מתשלומין - "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש" {{מקור|שמות כא-כב|כן}} הא אם יהיה אסון לא יענש. | ||
@ חייבי מלקות פטורים מתשלומין - "והכהו לפניו כדי רשעתו במספר" {{מקור|דברים כה-ב}} משום רשעה אחת אתה מחייבו ואין אתה מחייבו משום שתי רשעויות. | @ חייבי מלקות פטורים מתשלומין - "והכהו לפניו כדי רשעתו במספר" {{מקור|דברים כה-ב|כן}} משום רשעה אחת אתה מחייבו ואין אתה מחייבו משום שתי רשעויות. | ||
'''בטעמו''' חקרו ראשי הישיבות, ומצאנו בזה ארבעה צדדים: | '''בטעמו''' חקרו ראשי הישיבות, ומצאנו בזה ארבעה צדדים: | ||
@ החיוב הקל לא חל כלל. | @ החיוב הקל לא חל כלל. | ||
@ החיוב הקל חל והחיוב החמור פוטר ממנו {{מקור|בית זבול ח"ב ג-ו חקר בין שני הצדדים הנ"ל}}. | @ החיוב הקל חל והחיוב החמור פוטר ממנו {{מקור|בית זבול ח"ב ג-ו חקר בין שני הצדדים הנ"ל|כן}}. | ||
@ נחשב שנענש כבר, משום שהעונש החמור כולל בתוכו את העונש הקל {{מקור|קובץ שיעורים כתובות צג כתב שיש בו שני דינים יחד: גם פטור מהעונש, וגם נחשב שנענש כבר}}. | @ נחשב שנענש כבר, משום שהעונש החמור כולל בתוכו את העונש הקל {{מקור|קובץ שיעורים כתובות צג כתב שיש בו שני דינים יחד: גם פטור מהעונש, וגם נחשב שנענש כבר|כן}}. | ||
@ האחיעזר {{מקור|ח"א יט-ד ד"ה ונראה}} הביא צד נוסף, שנחשב כאילו העבירה נעשתה ע"י אדם אחר, אך דחה את אפשרות זו. | @ האחיעזר {{מקור|ח"א יט-ד ד"ה ונראה|כן}} הביא צד נוסף, שנחשב כאילו העבירה נעשתה ע"י אדם אחר, אך דחה את אפשרות זו. | ||
'''בדיני שמיים''' חייב גם על הממון, וכל הפטור של קים ליה בדרבה מיניה הוא רק בדיני אדם. וחידש המהרש"ל שכל זה רק בחייבי מיתות שוגגין, אך במזיד - פטור מהממון אפילו בדיני שמיים. הקצוה"ח {{מקור|כח-א}} תמה עליו, והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צג}} הסבירו ע"פ יסודו שיש שני דינים בקים ליה: | '''בדיני שמיים''' חייב גם על הממון, וכל הפטור של קים ליה בדרבה מיניה הוא רק בדיני אדם. וחידש המהרש"ל שכל זה רק בחייבי מיתות שוגגין, אך במזיד - פטור מהממון אפילו בדיני שמיים. הקצוה"ח {{מקור|כח-א|כן}} תמה עליו, והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צג|כן}} הסבירו ע"פ יסודו שיש שני דינים בקים ליה: | ||
@ פטור מהעונש, וזה באמת רק בדיני אדם. | @ פטור מהעונש, וזה באמת רק בדיני אדם. | ||
@ נחשב שנענש כבר משום שהעונש החמור כולל בתוכו גם את העונש הקל, וזה פוטר גם בדיני שמיים. אך דין זה שייך רק במזיד, שבאמת נענש במיתה, אך שוגג, שלא נענש - שייך בו רק הדין הראשון (הפטור), ולכן חייב בדיני שמיים. | @ נחשב שנענש כבר משום שהעונש החמור כולל בתוכו גם את העונש הקל, וזה פוטר גם בדיני שמיים. אך דין זה שייך רק במזיד, שבאמת נענש במיתה, אך שוגג, שלא נענש - שייך בו רק הדין הראשון (הפטור), ולכן חייב בדיני שמיים. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''שני עונשים שבאים על מעשה אחד''', כגון שור שהרג אדם, שזהו מעשה אחד שעליו נענש בשני עונשים (השור בסקילה והבעלים משלם כופר) המהר"ם כתב שאין בו פטור של קים ליה בדרבה מיניה {{מקור|בבא קמא ד. על תד"ה כראי, בדעת ר"י, ומשמע שריב"א בתוס' שם חולק עליו}}, והחזון איש כתב שאדרבה, במעשה אחד יש יותר סברא לפוטרו {{מקור|בבא קמא ג-א ד"ה שם ותנא}}. | '''שני עונשים שבאים על מעשה אחד''', כגון שור שהרג אדם, שזהו מעשה אחד שעליו נענש בשני עונשים (השור בסקילה והבעלים משלם כופר) המהר"ם כתב שאין בו פטור של קים ליה בדרבה מיניה {{מקור|בבא קמא ד. על תד"ה כראי, בדעת ר"י, ומשמע שריב"א בתוס' שם חולק עליו|כן}}, והחזון איש כתב שאדרבה, במעשה אחד יש יותר סברא לפוטרו {{מקור|בבא קמא ג-א ד"ה שם ותנא|כן}}. | ||
==בעבירות שונות== | ==בעבירות שונות== | ||
'''חייבי מיתות שוגגין''', אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") {{מקור|כתובות לח. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א פסחים כט. על רש"י ד"ה את)}}. וביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא כח-א ד"ה אולם}} שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים. | '''חייבי מיתות שוגגין''', אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") {{מקור|(כתובות לח. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א פסחים כט. על רש"י ד"ה את))}}. וביאר הקונטרסי שיעורים {{מקור|בבא מציעא כח-א ד"ה אולם|כן}} שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים. | ||
'''חייבי מיתות אנוסים''', הסתפק הרעק"א {{מקור|כתובות ל:}} האם פטורים מתשלומין, והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: | '''חייבי מיתות אנוסים''', הסתפק הרעק"א {{מקור|בבלי:כתובות ל:|כן}} האם פטורים מתשלומין, והשיטה ישנה {{מקור|בשיטה מקובצת|כן}} כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים {{מקור|כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה|כן}} הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו: | ||
@ לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך}}<ref>הבאנו את מחלוקתם בערך [[אונס#בדינים_שונים]] ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. | @ לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" {{מקור|אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך|כן}}<ref>הבאנו את מחלוקתם בערך [[אונס#בדינים_שונים]] ד"ה אדם המזיק באונס גמור.</ref>. | ||
@ לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה בערך [[אונס#מקור_וטעם]] ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|וכן דעת הרעק"א שם}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך}}. | @ לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל<ref>דנו בזה בערך [[אונס#מקור_וטעם]] ד"ה בדינו.</ref> {{מקור|וכן דעת הרעק"א שם|כן}} - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל {{מקור|(אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך)}}. | ||
'''חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים''', שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך [[יהרג ואל יעבור#פרטי_הדין]] (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטורים מתשלומין {{מקור|בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן}}. | '''חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים''', שדינם שפטורים ממיתה<ref>אמנם בערך [[יהרג ואל יעבור#פרטי_הדין]] (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.</ref> (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטורים מתשלומין {{מקור|בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן|כן}}. | ||
'''ספק חיוב מיתה''' (שבית דין לא ממיתים אותו מספק), הרעק"א כתב שלא פטור מתשלומין מספק {{מקור|הביאו ודן בדבריו קובץ שיעורים כתובות פד}}, אך הגרש"ש {{מקור|בבא קמא ל}} כתב שכן פטור, כמו שחייבי מיתות שוגגים פטורים אע"פ שאינו חייב בפועל. | '''ספק חיוב מיתה''' (שבית דין לא ממיתים אותו מספק), הרעק"א כתב שלא פטור מתשלומין מספק {{מקור|הביאו ודן בדבריו קובץ שיעורים כתובות פד|כן}}, אך הגרש"ש {{מקור|בבלי:בבא קמא ל|כן}} כתב שכן פטור, כמו שחייבי מיתות שוגגים פטורים אע"פ שאינו חייב בפועל. | ||
'''ספק חיוב כרת''', הסתפק הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות פד}}, אפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין<ref>כדלעיל בסמוך ד"ה ספק חיוב מיתה.</ref>, אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון. | '''ספק חיוב כרת''', הסתפק הקובץ שיעורים {{מקור|כתובות פד|כן}}, אפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין<ref>כדלעיל בסמוך ד"ה ספק חיוב מיתה.</ref>, אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון. | ||
'''נתחייב מיתה ואח"כ נתחייב בה שוב עם ממון''' יש בו דין קים ליה ונפטר מהממון, אע"פ שחיוב המיתה החדש לא מוסיף על חיובו הקודם, דלא גרע מחייבי מיתה שוגגים שפטורים מתשלומים אע"פ שאינם מתחייבים מיתה בפועל {{מקור|שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון רנג}}. | '''נתחייב מיתה ואח"כ נתחייב בה שוב עם ממון''' יש בו דין קים ליה ונפטר מהממון, אע"פ שחיוב המיתה החדש לא מוסיף על חיובו הקודם, דלא גרע מחייבי מיתה שוגגים שפטורים מתשלומים אע"פ שאינם מתחייבים מיתה בפועל {{מקור|שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון רנג|כן}}. | ||
'''הורו בית דין להתיר איסור סקילה ועבר עליו והזיק ממון''' - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם נחשב כחייבי מיתות שוגגים ופטור מתשלומין {{מקור| | '''הורו בית דין להתיר איסור סקילה ועבר עליו והזיק ממון''' - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם נחשב כחייבי מיתות שוגגים ופטור מתשלומין {{מקור|שו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה יש|כן}}. | ||
'''שני עונשים שווים''', כגון שתי מלקויות, לא נאמר עליהם קים ליה בדרבה מיניה, משום שנחשבות עדיין רשעה אחת ואינן ממועטות מ"כדי רשעתו" {{מקור|תוס' מועד קטן ב: ד"ה חייב}}. | '''שני עונשים שווים''', כגון שתי מלקויות, לא נאמר עליהם קים ליה בדרבה מיניה, משום שנחשבות עדיין רשעה אחת ואינן ממועטות מ"כדי רשעתו" {{מקור|תוס' מועד קטן ב: ד"ה חייב|כן}}. | ||
'''חיוב שאינו עונש''' אין בו דין קים ליה בדרבה מיניה, וכל מה שיש קים ליה בחיוב המיתה של רודף הוא משום שגם בו יש טעם של עונש - להעניש את הרודף (חוץ מהטעם להציל את הנרדף) {{מקור|אחיעזר ח"א יח-ב (תחילת ד"ה ובשיטת) לדעת רש"י}}<ref>אך בערך [[רודף#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמו) הבאנו שנחלקו בזה.</ref>. | '''חיוב שאינו עונש''' אין בו דין קים ליה בדרבה מיניה, וכל מה שיש קים ליה בחיוב המיתה של רודף הוא משום שגם בו יש טעם של עונש - להעניש את הרודף (חוץ מהטעם להציל את הנרדף) {{מקור|(אחיעזר ח"א יח-ב (תחילת ד"ה ובשיטת) לדעת רש"י)}}<ref>אך בערך [[רודף#מקור_וטעם]] (ד"ה בטעמו) הבאנו שנחלקו בזה.</ref>. | ||
==אנשים== | ==אנשים== | ||
'''גוי''' לא נאמר בו דין קים ליה בדרבה מיניה {{מקור|תוס' ערובין סב. ד"ה בן נח}}. | '''גוי''' לא נאמר בו דין קים ליה בדרבה מיניה {{מקור|תוס' ערובין סב. ד"ה בן נח, תוס' עבודה זרה עא: ד"ה בן נח, דלא כדעת רש"י שם הראשון צויין בשדי חמד חלק ב מער' גימל אות לז עמ' 13|כן}}. | ||
==הערות שוליים== | ==הערות שוליים== | ||
גרסה אחרונה מ־22:13, 6 בספטמבר 2022
|
|
הגדרה[עריכה]
אדם שעבר על חיוב מיתה (או מלקות) וחיוב ממון יחד, נענש רק במיתה (או מלקות) ופטור מהממון לדעת רבי יוחנן, או פטור מהמלקות וחייב בממון לדעת עולא(מחלוקתם בכתובות לב.-לב: והסוגיות בכתובות ל. עד לה:).
לדוגמא, המדליק את הגדיש של חבירו בשבת פטור מן התשלומין, משום שחייב מיתה על חילול שבת (כתובות ל.).
החולק על דין זה הוא רבי מאיר, שסובר שחייבי מלקות אינם פטורים מתשלומין (אך בחייבי מיתה מודה שפטורים מתשלומין) (כתובות לז.). ואין הלכה כרבי מאיר.
מקור וטעם[עריכה]
מקורו משני פסוקים (כתובות לז.):
- חייבי מיתה פטורים מתשלומין - "וכי ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש" (שמות כא-כב) הא אם יהיה אסון לא יענש.
- חייבי מלקות פטורים מתשלומין - "והכהו לפניו כדי רשעתו במספר" (דברים כה-ב) משום רשעה אחת אתה מחייבו ואין אתה מחייבו משום שתי רשעויות.
בטעמו חקרו ראשי הישיבות, ומצאנו בזה ארבעה צדדים:
- החיוב הקל לא חל כלל.
- החיוב הקל חל והחיוב החמור פוטר ממנו (בית זבול ח"ב ג-ו חקר בין שני הצדדים הנ"ל).
- נחשב שנענש כבר, משום שהעונש החמור כולל בתוכו את העונש הקל (קובץ שיעורים כתובות צג כתב שיש בו שני דינים יחד: גם פטור מהעונש, וגם נחשב שנענש כבר).
- האחיעזר (ח"א יט-ד ד"ה ונראה) הביא צד נוסף, שנחשב כאילו העבירה נעשתה ע"י אדם אחר, אך דחה את אפשרות זו.
בדיני שמיים חייב גם על הממון, וכל הפטור של קים ליה בדרבה מיניה הוא רק בדיני אדם. וחידש המהרש"ל שכל זה רק בחייבי מיתות שוגגין, אך במזיד - פטור מהממון אפילו בדיני שמיים. הקצוה"ח (כח-א) תמה עליו, והקובץ שיעורים (כתובות צג) הסבירו ע"פ יסודו שיש שני דינים בקים ליה:
- פטור מהעונש, וזה באמת רק בדיני אדם.
- נחשב שנענש כבר משום שהעונש החמור כולל בתוכו גם את העונש הקל, וזה פוטר גם בדיני שמיים. אך דין זה שייך רק במזיד, שבאמת נענש במיתה, אך שוגג, שלא נענש - שייך בו רק הדין הראשון (הפטור), ולכן חייב בדיני שמיים.
פרטי הדין[עריכה]
שני עונשים שבאים על מעשה אחד, כגון שור שהרג אדם, שזהו מעשה אחד שעליו נענש בשני עונשים (השור בסקילה והבעלים משלם כופר) המהר"ם כתב שאין בו פטור של קים ליה בדרבה מיניה (בבא קמא ד. על תד"ה כראי, בדעת ר"י, ומשמע שריב"א בתוס' שם חולק עליו), והחזון איש כתב שאדרבה, במעשה אחד יש יותר סברא לפוטרו (בבא קמא ג-א ד"ה שם ותנא).
בעבירות שונות[עריכה]
חייבי מיתות שוגגין, אע"פ שפטורים מהמיתה, פטורים גם מהתשלומין ("תנא דבי חזקיה") (כתובות לח. לתוס' הלכה כחזקיה אך לרש"י לא (מהרש"א פסחים כט. על רש"י ד"ה את)). וביאר הקונטרסי שיעורים (בבא מציעא כח-א ד"ה אולם) שדין הפטור בשוגג ובמזיד הם שני דינים נפרדים.
חייבי מיתות אנוסים, הסתפק הרעק"א (כתובות ל:) האם פטורים מתשלומין, והשיטה ישנה (בשיטה מקובצת) כתב שלא פטורים. והקובץ שיעורים (כתובות צו, והביא את הרעק"א והשיטה ישנה) הביא שני טעמים לכך שלא יפטרו:
- לשיטת התוס' שהמזיק באונס גמור פטור - ממילא "מה מכה בהמה כן חילקת בו בין אינו אנוס (שחייב) לאנוס (שפטור), אף מכה אדם תחלק בו בין אינו אנוס (שפטור מתשלומין) לאנוס (שאינו פטור)" (אמנם לשיטת הרמב"ן שסובר שגם המזיק באונס גמור חייב - טעם זה לא שייך)[1].
- לשיטה שבאונס אין מעשה איסור כלל[2] (וכן דעת הרעק"א שם) - ממילא לא שייך שעבירת המיתה תפטור מהתשלומין, שהרי נחשב כאילו אין עבירת מיתה כלל (אמנם לשיטה שגם אונס נחשב מעשה איסור (וכן דעת הקובץ שיעורים עצמו שם) - טעם זה לא שייך).
חייבי גילוי עריות ושפיכות דמים אנוסים, שדינם שפטורים ממיתה[3] (אע"פ שלכתחילה יהרג ואל יעבור) - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם פטורים מתשלומין (בשו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה וכן).
ספק חיוב מיתה (שבית דין לא ממיתים אותו מספק), הרעק"א כתב שלא פטור מתשלומין מספק (הביאו ודן בדבריו קובץ שיעורים כתובות פד), אך הגרש"ש (בבא קמא ל) כתב שכן פטור, כמו שחייבי מיתות שוגגים פטורים אע"פ שאינו חייב בפועל.
ספק חיוב כרת, הסתפק הקובץ שיעורים (כתובות פד), אפילו לדעות שספק חיוב מיתה לא פטור מתשלומין[4], אולי הוא דווקא משום שמספק פטור ממיתה, אך ספק כרת, שקמי שמיא גליא וחייב - אולי כן יפטור מתשלומין, או שלא יפטור משום שכל דין חייבי כרת נלמד מחייבי מיתה, ודיו לבא מן הדין להיות כנידון.
נתחייב מיתה ואח"כ נתחייב בה שוב עם ממון יש בו דין קים ליה ונפטר מהממון, אע"פ שחיוב המיתה החדש לא מוסיף על חיובו הקודם, דלא גרע מחייבי מיתה שוגגים שפטורים מתשלומים אע"פ שאינם מתחייבים מיתה בפועל (שו"ת מהרי"ל דיסקין קונטרס אחרון רנג).
הורו בית דין להתיר איסור סקילה ועבר עליו והזיק ממון - הסתפק המהרי"ל דיסקין האם נחשב כחייבי מיתות שוגגים ופטור מתשלומין (שו"ת קונטרס אחרון רנד ד"ה יש).
שני עונשים שווים, כגון שתי מלקויות, לא נאמר עליהם קים ליה בדרבה מיניה, משום שנחשבות עדיין רשעה אחת ואינן ממועטות מ"כדי רשעתו" (תוס' מועד קטן ב: ד"ה חייב).
חיוב שאינו עונש אין בו דין קים ליה בדרבה מיניה, וכל מה שיש קים ליה בחיוב המיתה של רודף הוא משום שגם בו יש טעם של עונש - להעניש את הרודף (חוץ מהטעם להציל את הנרדף) (אחיעזר ח"א יח-ב (תחילת ד"ה ובשיטת) לדעת רש"י)[5].
אנשים[עריכה]
גוי לא נאמר בו דין קים ליה בדרבה מיניה (תוס' ערובין סב. ד"ה בן נח, תוס' עבודה זרה עא: ד"ה בן נח, דלא כדעת רש"י שם הראשון צויין בשדי חמד חלק ב מער' גימל אות לז עמ' 13).
הערות שוליים[עריכה]
- ↑ הבאנו את מחלוקתם בערך אונס#בדינים_שונים ד"ה אדם המזיק באונס גמור.
- ↑ דנו בזה בערך אונס#מקור_וטעם ד"ה בדינו.
- ↑ אמנם בערך יהרג ואל יעבור#פרטי_הדין (ד"ה על שלוש העבירות) הבאנו שיש דעות שכן נענשים.
- ↑ כדלעיל בסמוך ד"ה ספק חיוב מיתה.
- ↑ אך בערך רודף#מקור_וטעם (ד"ה בטעמו) הבאנו שנחלקו בזה.