כתב קבלה: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
 
מ (שינוי שם הקטגוריה מ:"תורנית מרוכזת" ל"אנציקלופדיה תורנית מרוכזת")
שורה 17: שורה 17:




[[קטגוריה:תורנית מרוכזת]]
[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

גרסה מ־16:55, 11 בדצמבר 2008

עדות בכתב מבית הדין למי שלמד הלכות סת"ם והינו ראוי למלאכת שמים זו.


גדולי הדורות קבעו שהסופרים יטלו "כתב קבלה" מבית הדין המאשר שהם ראויים להיות סופרי סת"ם, וזאת מכמה סיבות: א. הלכות כתיבת סת"ם הינן רבות, מסועפות ועמוקות. אי ידיעת הלכה אחת עלולה לפסול את הכל; ב. פסולים רבים (כ"חק תוכות", "שלא כסדרן", חסרון כוונת לשמה וחסרון קידוש השמות), אינם ניכרים ואי אפשר לבודקם כלל; ג. ידיעת אומנות הכתיבה דורשת לימוד יסודי וממושך ותירגול רב. כתיבה ללא ידיעת אומנות זו, גורמת לתקלות רבות וחמורות. קיים צורך חיוני להבחין בין הסופרים הבקיאים והמומחים לבין אלו שאינם ראויים למלאכת שמים זו. כתב הקבלה סייע לאורך הדורות בהבחנה זו.


כדי לקבל את כתב הקבלה היה על הסופרים להוכיח בפני בית הדין שהם בקיאים היטב בהלכה, מומחים באומנות הכתיבה ויראי שמים שלא יוציאו מתחת ידם כתב הפסול בפסול גלוי או נסתר.


גדולי תורה רבים לאורך הדורות הדגישו מאוד את חשיבות כתב הקבלה ואסרו על סופרים לכתוב ללא רשות בית דין הכלולה בכתב זה. בית הדין שסמך ידיו על הסופר היה ממשיך במשך שנים לברר אם הוא עדיין זוכר את ההלכות, דקדוקיה ותנאיה של הכתיבה.