שיחה:הזמה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
אני רוצה להעלות כאן עניין השייך לניסוח הערך של הזמה. אני מנסה לחקור את שורש המילה הזמה, כפי שהןגדרה כאן היא היא הפרכת העדות וכו'. לכאורה זהו הגדרת המילה, אבל האם יש איזה קשר בין זה לבין ל' המקרא של כאשר זמם, כלומר האם ההמילה הזמה קשורה למילה זממה (כאשר זמם), לכאורה לא, כי זמם זה תכנן (ובמובן הדיני מתפרש שלא עלה בידו לבצע את פסק הדין, ורק דלדעת הצדוקים חייב רק באופן שגם התבצע כבר פסק הדין), כלומר של' כאשר זמם המופיע במקרא אינו מתייחס כלל לאופן הפרכת העדות על ידי הכת הב' אלא מתייחס לעשייה של הכת הא' המוזמת, שזממו ותכננו לפגוע בנדון, ובמידה מסויימת קונוטציה זו אינה שייכת כלל לאופן הפרכת העדות, שהרי קיימת גם בהכחשה וגם באופן של הכחשה ודאית וכמו בבא הרוג ברגליו המבואר בב"ק ע"ד: וכאן אני שואל האם יש קשר וזיקה בין המילה הזמה שמתפרש בל' חז"ל לאופן הפרכת העדות וליתר דיוק השוני בינה להכחשה, ובין המילה כאשר זמם המופיע במקרא | אני רוצה להעלות כאן עניין השייך לניסוח הערך של הזמה. אני מנסה לחקור את שורש המילה הזמה, כפי שהןגדרה כאן היא היא הפרכת העדות וכו'. לכאורה זהו הגדרת המילה, אבל האם יש איזה קשר בין זה לבין ל' המקרא של כאשר זמם, כלומר האם ההמילה הזמה קשורה למילה זממה (כאשר זמם), לכאורה לא, כי זמם זה תכנן (ובמובן הדיני מתפרש שלא עלה בידו לבצע את פסק הדין, ורק דלדעת הצדוקים חייב רק באופן שגם התבצע כבר פסק הדין), כלומר של' כאשר זמם המופיע במקרא אינו מתייחס כלל לאופן הפרכת העדות על ידי הכת הב' אלא מתייחס לעשייה של הכת הא' המוזמת, שזממו ותכננו לפגוע בנדון, ובמידה מסויימת קונוטציה זו אינה שייכת כלל לאופן הפרכת העדות, שהרי קיימת גם בהכחשה וגם באופן של הכחשה ודאית וכמו בבא הרוג ברגליו המבואר בב"ק ע"ד: וכן גם להיפך דמשמעות הקונוטציה של אופן הפרכת העדות המצומצמת לעמנו הייתם שייכת גם באופן של כאשר עשה והיינו באופן שכבר יצא מגדר זמם ונכנס בגדר עשה, וכאן אני שואל האם יש קשר וזיקה בין המילה הזמה שמתפרש בל' חז"ל לאופן הפרכת העדות וליתר דיוק השוני בינה להכחשה, ובין המילה 'כאשר זמם' המופיע במקרא המתייחס לרמת הביצוע מכח השקר שנשאר בערך של תכנון ולא יצא לפועל, אולי ל' חז"ל שמתייחס לאופן הפרכת העדות הוא רק ביטוי מושאל שנלקח באופן משני לתאר את אופן הפרכת העדות, ורק הוא בתור סימן כיון שהתורה התייחסזה לאופן זה בפרשת עדים זוממים שתכננו וזממו? נא להחכימני | ||
:שלום רב, נראה שאכן שני הכיוונים לפירוש המילה קיימים- גם מדובר במה שתכננו (זממו) העדים וגם בכך שבית הדין מזים (מפריך) את עדותם. ישנן לעיתים מילים בהן יש דבר והיפוכו באותה המילה כגון משריש (מצמיח) ומשרש (עוקר). אמנם, מחיפוש ברשת נראה כי בוויקימילון חילקו שבעוד בלשון חז"ל הכוונה רק לעדים הזוממים, רק בלשון ימינו הדבר הפך להיות גם להוכיח שדבר מה איננו נכון כך שמידי ספק לא יצאנו.--[[משתמש:Wikiboss|Wikiboss]] ([[שיחת משתמש:Wikiboss|שיחה]]) 23:12, 11 באוקטובר 2022 (IDT) | |||
גרסה אחרונה מ־22:12, 11 באוקטובר 2022
|
|
אני רוצה להעלות כאן עניין השייך לניסוח הערך של הזמה. אני מנסה לחקור את שורש המילה הזמה, כפי שהןגדרה כאן היא היא הפרכת העדות וכו'. לכאורה זהו הגדרת המילה, אבל האם יש איזה קשר בין זה לבין ל' המקרא של כאשר זמם, כלומר האם ההמילה הזמה קשורה למילה זממה (כאשר זמם), לכאורה לא, כי זמם זה תכנן (ובמובן הדיני מתפרש שלא עלה בידו לבצע את פסק הדין, ורק דלדעת הצדוקים חייב רק באופן שגם התבצע כבר פסק הדין), כלומר של' כאשר זמם המופיע במקרא אינו מתייחס כלל לאופן הפרכת העדות על ידי הכת הב' אלא מתייחס לעשייה של הכת הא' המוזמת, שזממו ותכננו לפגוע בנדון, ובמידה מסויימת קונוטציה זו אינה שייכת כלל לאופן הפרכת העדות, שהרי קיימת גם בהכחשה וגם באופן של הכחשה ודאית וכמו בבא הרוג ברגליו המבואר בב"ק ע"ד: וכן גם להיפך דמשמעות הקונוטציה של אופן הפרכת העדות המצומצמת לעמנו הייתם שייכת גם באופן של כאשר עשה והיינו באופן שכבר יצא מגדר זמם ונכנס בגדר עשה, וכאן אני שואל האם יש קשר וזיקה בין המילה הזמה שמתפרש בל' חז"ל לאופן הפרכת העדות וליתר דיוק השוני בינה להכחשה, ובין המילה 'כאשר זמם' המופיע במקרא המתייחס לרמת הביצוע מכח השקר שנשאר בערך של תכנון ולא יצא לפועל, אולי ל' חז"ל שמתייחס לאופן הפרכת העדות הוא רק ביטוי מושאל שנלקח באופן משני לתאר את אופן הפרכת העדות, ורק הוא בתור סימן כיון שהתורה התייחסזה לאופן זה בפרשת עדים זוממים שתכננו וזממו? נא להחכימני
- שלום רב, נראה שאכן שני הכיוונים לפירוש המילה קיימים- גם מדובר במה שתכננו (זממו) העדים וגם בכך שבית הדין מזים (מפריך) את עדותם. ישנן לעיתים מילים בהן יש דבר והיפוכו באותה המילה כגון משריש (מצמיח) ומשרש (עוקר). אמנם, מחיפוש ברשת נראה כי בוויקימילון חילקו שבעוד בלשון חז"ל הכוונה רק לעדים הזוממים, רק בלשון ימינו הדבר הפך להיות גם להוכיח שדבר מה איננו נכון כך שמידי ספק לא יצאנו.--Wikiboss (שיחה) 23:12, 11 באוקטובר 2022 (IDT)