קברי צדיקים: הבדלים בין גרסאות בדף

יש להשלים ערך זה ערך זה עשוי להיראות מלא ומפורט, אך הוא אינו שלם, ועדיין חסר בו תוכן מהותי. הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. ראו פירוט בדף השיחה.

קברי צדיקים מהויים מוקד עליה להשתטחות ותפילה. ישנה מחלוקת עקרונית בין גדולי הדורות אודות היחס לעליה לתפילה על קברי צדיקים.

מקורות להשתטחות בקברות הצדיקים[עריכה]

מקורות בחז"ל[עריכה]

המקור הבסיסי להשתטחות הצדיקים הוא בתלמוד בבלי מסכת סוטה דף ל"ד ע"ב: ויעלו בנגב ויבא עד חברון - ויבאו מבעי ליה! אמר רבא: מלמד, שפירש כלב מעצת מרגלים והלך ונשתטח על קברי אבות, אמר להן: אבותי, בקשו עלי רחמים שאנצל מעצת מרגלים. ובזוהר בפרשת אחרי מות דף ע' ע"ב נאמר: ובשעתא דאצטריך עלמא רחמי וחייא, אזלי ומודעי להו לנפשייהו דצדיקייא, ובכאן על קברייהו אינון דאתחזו לאודעא להו, מאי טעמא, דשויין רעותא דילהון לאתדבקא נפשא בנפשא, כדין אתערין נפשייהו דצדיקייא ומתכנפי ואזלין ושאטין לדמיכי חברון ומודיעי להו צערא דעלמא, וכלהו עאלין בההוא פתחא דג"ע ומודיעי לרוח, ואינון רוחין דמתעטרן בג"ע מלאכי עלאין אזלי בינייהו וכלהו מודיעין לנשמה, ונשמה אודעת לקודשא בריך הוא, וכולהו בעאן רחמי על חיין, וחס קודשא בריך הוא על עלמא בגיניהון. ועל דא אמר שלמה ושבח אני את המתים שכבר מתו וגו'.

מקורות בראשונים[עריכה]

המהרי"ל במנהגים הל' תענית אות יח, כתב: אמר מהר"י סג"ל מה שרגילין ללכת לבית הקברות בתעניות, יש כמה טעמים בגמ', לומר שאם אין אתה מרחם עלינו לראות בעינוי תעניתנו הרינו מתים ח"ו. ואמר דנראה לו טעם אחר משום דבבית הקברות מקום מנוחת הצדיקים, ומתוך כך הוא מקום קדוש וטהור והתפלה נתקבלה ביותר על אדמת קדש." עכ"ל. וכבר הזכרנו לעיל הלשון של דרשות הר"ן, שכתב "כי התפלה במקום ההוא תהיה רצויה יותר, להמצא שם גופות אשר חל עליהם כבר השפע האלהי.

ראה גם[עריכה]

יציאה מארץ ישראל לקברי צדיקים

קישורים חיצוניים[עריכה]

• עליה לקברי צדיקים (ור' גם בתגובות)
• השתטחות על קברי צדיקים (ובפרט במרון)] - הרב שלמה אבינר
• ההשתטחות על קברי צדיקים - תשובות הרב שלמה אבינר