תפילין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה |
|||
| (37 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
== | [[תמונה:Tefilin.jpg|250px|שמאל|ממוזער|זוג תפילין]] | ||
==מקור השם== | |||
התפילין נקראות טוטפות בלשון התורה כדברי הפסוק "והיו לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך". הגמרא (סנהדרין ד,ב) מסבירה שהשם מורכב משתי המילים טט ופת שכל אחת מהן מסמלת את הספרה 2 בספרה לועזית אחרת<ref>ומסבירים האחרונים בנושא שחז"ל הבינו שכל השפות נלקחו משפת הקודש וכך ניתן ללמוד מהן על לשון התורה</ref>. וביחד הן מרכיבות את 4 הפרשיות שבתפילין. יש המסבירים שלשון טוטפות הוא מלשון תכשיט, וכן משמע מדברי הגמרא (שבת נז:) המדברת על הטוטפת- התכשיט הנמצא על ראש האשה. | |||
== | ==הגדרת המצווה== | ||
''' | '''מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש''' {{מקור|הסוגיא במנחות לו.|כן}}'''.''' | ||
'''במהות המצווה''' דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה {{מקור| | == צורת קשירתן == | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[קשרי תפילין]]}} | |||
בצורת קשירת התפילין מנהגים רבים. המשותף לכולם הוא שיש 7 כריכות על הזרוע. לפי מנהגים מסוימים כורכים כריכה או שלוש על הבית - ויוצרים מעין שי"ן שם. יש חילוקי מנהגים בכיוון הכריכות - כלפי פנים או חוץ. כמו כן בעניין הקשר על כף היד יש חילוקי מנהגים. לפי האשכנזים יוצרים מעין שי"ן על היד ודל"ת על האצבע. | |||
[[תמונה:hanachat tefilin.jpg|250px|שמאל|ממוזער|עשהאל לובוצקי מניח תפילין כקצין צה"ל]] | |||
בתפילין של ראש יש 2 מנהגים בעניין הקשר מאחריו - לפי מנהג אחד קושרים כעין צורת דל"ת, ולפי מנהג שני הקשר יוצר ריבוע, מעין מ"ם סתומה. | |||
בברכת התפילין נחלקו האשכנזים והספרדים. האשכנזים מברכים על של יד "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" ועל של ראש "אקב"ו על מצוות תפילין" - ומיד לאחר הנחתן אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - מחשש ברכה לבטלה, מאחר ויש מחלוקת בעניין. הספרדים מברכים רק ברכה אחת, אלא אם כן הפסיקו בין תפילין של יד לשל ראש. האשכנזים מברכים במקרה כזה 2 ברכות על של ראש. | |||
==מקור וגדר== | |||
'''מקור המצווה''' מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" {{מקור|דברים ו-ח|כן}}. | |||
'''במהות המצווה''' דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה {{מקור|סוכה ליקוטים עמוד ערב אות י|כן}}, והרוגאצ'ובר חידש שיש חילוק בין התפילין: בשל ראש המצווה בתוצאה ובשל יד בפעולה {{מקור|מפענח צפונות יב-טו-ג|כן}}.'''בזמן המצווה''' נחלקו האחרונים לשלוש דעות {{מקור|מנחת אשר שמות כד-א,ב|כן}}: | |||
@ מצווה שיניחן כל היום. | @ מצווה שיניחן כל היום. | ||
@ אפילו לשעה מועטת. | @ אפילו לשעה מועטת. | ||
@ שישתדל להניחן ככל שבידו {{מקור| | @ שישתדל להניחן ככל שבידו {{מקור|דעת המנחת אשר עצמו שם|כן}}. | ||
==טעם המצווה== | |||
{{ערך מורחב|ערך=[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%98%D7%A2%D7%9E%D7%99_%D7%9E%D7%A6%D7%95%D7%95%D7%AA_%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F טעמי מצוות תפילין]}} | |||
בהבנת טעם המצווה ניתנו בראשונים שני הסברים עיקריים: | |||
@ '''זכר ליציאת מצרים'''- הרמב"ן (רמב"ן שמות יג,טז) מסביר שמטרת התפילין היא כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה' בעבר וע"י זכירת הניסים אנו נוכל להגיע לאמונה בהשגחתו גם בהווה. עפ"י הסברו הוא גם מסביר שהתפילין הן על הראש משום ששם הזכרון של האדם ועל הלב שבו משכן האמונה. | |||
@ '''העלאה רוחנית'''- החינוך (חינוך, מצווה תכא) מסביר שמטרת התפילין היא לשמור על האדם מהחומריות בעולמנו ומעבירות. אף שאפשר להסביר לשיטתו שהתפילין הן רק כתזכורת בלבד, בדברי הרמב"ם ניתן לראות טעם רוחני מעבר לתזכורת הפשוטה. הרמב"ם (רמב"ם, תפילין ד,כה) מסביר שע"י התפילין האדם נהיה רוחני יותר ולא מפנה ליבו למחשבות רעות ומפנה ליבו לדברי האמת והצדק. מדבריו משמע שהתפילין אינן רק תזכורת למניעת העבירה אלא הם יוצרות שינוי ממשי על רוחניות האדם עצמו. | |||
==פרשיות התפילין== | |||
בתפילין יש ארבע פרשיות מן התורה שבכל אחת מהן מוזכרת המצווה להניח את התפילין על היד ועל הראש. כל אחת מפרשיות אלו מסמלת ערך יסודי נוסף מהתורה: | |||
* פרשת קדש לי כל בכור (שמות יג,א-י)- עניינה קדושת בכורי ישראל וחג הפסח שבפרשיה זו מובאת סגולת ישראל והשגחת ה' בכך שהוציא את עמ"י ממצרים. | |||
* והיה כי יביאך (שמות יג, יא-טז)- שגם מדברת על יציאת מצרים אך יותר בדגש על מטרת יציאת מצרים כהגעה אל ארץ ישראל שבה עמ"י יוכל לעבוד את ה'. | |||
*פרשת שמע (דברים ו, ד-ט)- המדברת על האמונה בה' ועל קיום מצוותיו. | |||
*והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא)- המדגישה את השכר והעונש שיש בעשיית המצוות ובאי עשייתן. | |||
[[הרב אליעזר מלמד]] בספרו [[פניני הלכה]], מסביר כי בפרשיות התפילין מקופלים כל יסודות האמונה כמו האמונה בה' והשגחתו שכר ועונש וקיום המצוות. לדבריו, אנו קושרים את עצמנו בקשר גופני אל היסודות הרוחניים האלו להראות שאין אלו רק רעיונות רוחניים אלא הם גם קשורים אלינו. בנוסף, אנו אף עושים זאת ע"י בהמה גסה שמבטאת את שיא החומריות להראות שרעיונות אלו חודרים אף עד סוף הגשמיות. | |||
==מעלת הנחת תפילין== | |||
למצוות תפילין מעלות גדולות: | |||
# שקולה כנגד כל התורה - "שאין לך גדול בכל המצוות שבתורה כמצות תפילין, שהוקשה על התורה כולה לתפילין, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, שנאמר: למען תהיה תורת ה' בפיך". (תשובות הגאונים, שערי תשובה סי' קנג) | |||
# סגולה לאריכות ימים- "שכל המניחם מאריך ימים, שנאמר: ה' עליהם יחיו" (מנחות מד א). | |||
# זכות לעולם הבא ומחילת עוונות- "אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". לא זו אף זו, אביי מבטיח שלא תשלוט בו אש הגיהנום, ורב פפא מבטיח שכל עוונותיו נמחלים (טור סי' לז). | |||
# זכות לירושת ארץ ישראל- "כדתני דבי רבי ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ" (קידושין לז ב). | |||
# נותנת עוז לישראל- "ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש" (ברכות ו א). | |||
== זמני המצווה == | == זמני המצווה == | ||
מצוות תפילין מוגדרת | מצוות תפילין מוגדרת כ[[מצוות עשה שהזמן גרמא]] ({{מקור|בבלי:קידושין לג ב$בבלי קידושין לג, ב}} -לד.) שנשים פטורות ממנה בשל כך. ה[[תוספות]] שם מסביר שלכאורה זה משום ש"לילה לאו זמן תפילין", אך ההלכה היא ש"לילה זמן תפילין הוא והלכה ואין מורין כן". אלא שב[[שבת]] ומועד פטורים מתפילין משום שנקראו "אות", ובשבת ויו"ט יש כבר ממילא "אות". | ||
לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין | לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין ב[[חול המועד]] ע"פ ה[[קבלה]]. | ||
==פרטי הדין== | ==פרטי הדין== | ||
'''בהיסח הדעת בתפילין''' חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין {{מקור| | '''בהיסח הדעת בתפילין''' חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין {{מקור|משיב דבר ו|כן}}. | ||
'''רצועות תפילין''' - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ))}}. | '''רצועות תפילין''' - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד {{מקור|(צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ))}}. | ||
'''דל"ת של תפילין''', חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) {{מקור|(גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר)}}. | '''דל"ת של תפילין''', חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) {{מקור|(גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר)}}. | ||
יש אומרים שכל יום צריך להתיר את הקשר של התפילין ולקורשרו בשנית - ר' [[תבנית:הידעת?/כ' טבת ה'תשס"ט]]. | |||
[[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | [[קטגוריה:יסודות וחקירות]] | ||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | [[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | ||
[[קטגוריה:סדר היום]] | |||
== | ==לקריאה נוספת== | ||
*יוסף סג"ל, '''תפילין בלילה''', מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של [[ישיבת ירושלים לצעירים]] חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 196-197. | |||
'''תפילין | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [http://www. | * [https://www.yeshiva.org.il/midrash/482 הלכות תפילין] מאת [[הרב אליעזר מלמד]] באתר ישיבה | ||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/46123 מה משמעות הנחת תפילין?] סרטון קצר באתר ישיבה: נקודה למחשבה- למה מניחים תפילין? | |||
* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/13914 היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש] באתר ישיבה | |||
* [http://www.makorastam.co.il/141366/%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%9F סוגי תפילין באתר מקור הסת"ם] | |||
* [http://www.tefillin.co.il/hebrew.htm איך מייצרים תפילין?]באתר "תפילין בית א-ל" | |||
* [https://ashoova.co.il/tefillin/ הסבר על מצוות התפילין לפי תורת החסידות] באתר אשובה | |||
* [https://meshiv.co.il/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%94%d7%a0%d7%97%d7%aa-%d7%aa%d7%a4%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%9f סדר הנחת תפילין מפורט עם סרטון הדרכה, לבני עדות המזרח] באתר משיב כהלכה | |||
[[קטגוריה:תפילין]] | |||
[[קטגוריה:תרי"ג מצוות]] | |||
[[קטגוריה:סת"ם]] | |||
[[קטגוריה:מצוות הנוהגות בזמן הזה]] | |||
[[קטגוריה: סת"ם]] | |||
גרסה מ־21:12, 23 בנובמבר 2022
|
|
מקור השם
התפילין נקראות טוטפות בלשון התורה כדברי הפסוק "והיו לך לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך". הגמרא (סנהדרין ד,ב) מסבירה שהשם מורכב משתי המילים טט ופת שכל אחת מהן מסמלת את הספרה 2 בספרה לועזית אחרת[1]. וביחד הן מרכיבות את 4 הפרשיות שבתפילין. יש המסבירים שלשון טוטפות הוא מלשון תכשיט, וכן משמע מדברי הגמרא (שבת נז:) המדברת על הטוטפת- התכשיט הנמצא על ראש האשה.
הגדרת המצווה
מצווה לקשור תפילין על היד ולהניחם על הראש (הסוגיא במנחות לו.).
צורת קשירתן
- ערך מורחב - קשרי תפילין
בצורת קשירת התפילין מנהגים רבים. המשותף לכולם הוא שיש 7 כריכות על הזרוע. לפי מנהגים מסוימים כורכים כריכה או שלוש על הבית - ויוצרים מעין שי"ן שם. יש חילוקי מנהגים בכיוון הכריכות - כלפי פנים או חוץ. כמו כן בעניין הקשר על כף היד יש חילוקי מנהגים. לפי האשכנזים יוצרים מעין שי"ן על היד ודל"ת על האצבע.
בתפילין של ראש יש 2 מנהגים בעניין הקשר מאחריו - לפי מנהג אחד קושרים כעין צורת דל"ת, ולפי מנהג שני הקשר יוצר ריבוע, מעין מ"ם סתומה.
בברכת התפילין נחלקו האשכנזים והספרדים. האשכנזים מברכים על של יד "אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להניח תפילין" ועל של ראש "אקב"ו על מצוות תפילין" - ומיד לאחר הנחתן אומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד" - מחשש ברכה לבטלה, מאחר ויש מחלוקת בעניין. הספרדים מברכים רק ברכה אחת, אלא אם כן הפסיקו בין תפילין של יד לשל ראש. האשכנזים מברכים במקרה כזה 2 ברכות על של ראש.
מקור וגדר
מקור המצווה מהפסוק "וקשרתם לאות על ידך והיו לטוטפות בין עיניך" (דברים ו-ח).
במהות המצווה דנו האם המצווה היא להניחן (פעולה), או שיהיו מונחים עליו (תוצאה). הברכת אברהם כתב שהמצווה בתוצאה (סוכה ליקוטים עמוד ערב אות י), והרוגאצ'ובר חידש שיש חילוק בין התפילין: בשל ראש המצווה בתוצאה ובשל יד בפעולה (מפענח צפונות יב-טו-ג).בזמן המצווה נחלקו האחרונים לשלוש דעות (מנחת אשר שמות כד-א,ב):
- מצווה שיניחן כל היום.
- אפילו לשעה מועטת.
- שישתדל להניחן ככל שבידו (דעת המנחת אשר עצמו שם).
טעם המצווה
- ערך מורחב - טעמי מצוות תפילין
בהבנת טעם המצווה ניתנו בראשונים שני הסברים עיקריים:
- זכר ליציאת מצרים- הרמב"ן (רמב"ן שמות יג,טז) מסביר שמטרת התפילין היא כתזכורת על הניסים שעשה לנו ה' בעבר וע"י זכירת הניסים אנו נוכל להגיע לאמונה בהשגחתו גם בהווה. עפ"י הסברו הוא גם מסביר שהתפילין הן על הראש משום ששם הזכרון של האדם ועל הלב שבו משכן האמונה.
- העלאה רוחנית- החינוך (חינוך, מצווה תכא) מסביר שמטרת התפילין היא לשמור על האדם מהחומריות בעולמנו ומעבירות. אף שאפשר להסביר לשיטתו שהתפילין הן רק כתזכורת בלבד, בדברי הרמב"ם ניתן לראות טעם רוחני מעבר לתזכורת הפשוטה. הרמב"ם (רמב"ם, תפילין ד,כה) מסביר שע"י התפילין האדם נהיה רוחני יותר ולא מפנה ליבו למחשבות רעות ומפנה ליבו לדברי האמת והצדק. מדבריו משמע שהתפילין אינן רק תזכורת למניעת העבירה אלא הם יוצרות שינוי ממשי על רוחניות האדם עצמו.
פרשיות התפילין
בתפילין יש ארבע פרשיות מן התורה שבכל אחת מהן מוזכרת המצווה להניח את התפילין על היד ועל הראש. כל אחת מפרשיות אלו מסמלת ערך יסודי נוסף מהתורה:
- פרשת קדש לי כל בכור (שמות יג,א-י)- עניינה קדושת בכורי ישראל וחג הפסח שבפרשיה זו מובאת סגולת ישראל והשגחת ה' בכך שהוציא את עמ"י ממצרים.
- והיה כי יביאך (שמות יג, יא-טז)- שגם מדברת על יציאת מצרים אך יותר בדגש על מטרת יציאת מצרים כהגעה אל ארץ ישראל שבה עמ"י יוכל לעבוד את ה'.
- פרשת שמע (דברים ו, ד-ט)- המדברת על האמונה בה' ועל קיום מצוותיו.
- והיה אם שמוע (דברים יא, יג-כא)- המדגישה את השכר והעונש שיש בעשיית המצוות ובאי עשייתן.
הרב אליעזר מלמד בספרו פניני הלכה, מסביר כי בפרשיות התפילין מקופלים כל יסודות האמונה כמו האמונה בה' והשגחתו שכר ועונש וקיום המצוות. לדבריו, אנו קושרים את עצמנו בקשר גופני אל היסודות הרוחניים האלו להראות שאין אלו רק רעיונות רוחניים אלא הם גם קשורים אלינו. בנוסף, אנו אף עושים זאת ע"י בהמה גסה שמבטאת את שיא החומריות להראות שרעיונות אלו חודרים אף עד סוף הגשמיות.
מעלת הנחת תפילין
למצוות תפילין מעלות גדולות:
- שקולה כנגד כל התורה - "שאין לך גדול בכל המצוות שבתורה כמצות תפילין, שהוקשה על התורה כולה לתפילין, בין תורה שבכתב ובין תורה שבעל פה, שנאמר: למען תהיה תורת ה' בפיך". (תשובות הגאונים, שערי תשובה סי' קנג)
- סגולה לאריכות ימים- "שכל המניחם מאריך ימים, שנאמר: ה' עליהם יחיו" (מנחות מד א).
- זכות לעולם הבא ומחילת עוונות- "אמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא קריאת שמע ומתפלל מובטח לו שהוא בן העולם הבא". לא זו אף זו, אביי מבטיח שלא תשלוט בו אש הגיהנום, ורב פפא מבטיח שכל עוונותיו נמחלים (טור סי' לז).
- זכות לירושת ארץ ישראל- "כדתני דבי רבי ישמעאל: עשה מצוה זו שבשבילה תכנס לארץ" (קידושין לז ב).
- נותנת עוז לישראל- "ומנין שהתפילין עוז הם לישראל? דכתיב: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך, ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש" (ברכות ו א).
זמני המצווה
מצוות תפילין מוגדרת כמצוות עשה שהזמן גרמא (בבלי קידושין לג, ב -לד.) שנשים פטורות ממנה בשל כך. התוספות שם מסביר שלכאורה זה משום ש"לילה לאו זמן תפילין", אך ההלכה היא ש"לילה זמן תפילין הוא והלכה ואין מורין כן". אלא שבשבת ומועד פטורים מתפילין משום שנקראו "אות", ובשבת ויו"ט יש כבר ממילא "אות". לגבי חוה"מ נחלקו המנהגים אם להניחן, והמנהג הרווח בארץ ישראל הוא שלא להניח תפילין בחול המועד ע"פ הקבלה.
פרטי הדין
בהיסח הדעת בתפילין חקרו האם הוא איסור, או שרק אינו מקיים את מצוות תפילין (משיב דבר ו).
רצועות תפילין - כתב הצפנת פענח שאינן חלק מהתפילין אלא דין נפרד (צפנת פענח כללי התורה והמצוות ח"ב ד"ה רצועות של תפילין (אות מ)).
דל"ת של תפילין, חקר הגרי"ז האם היא אות גמורה של שם ה' ברצועה, או שהיא רק סימן לצורת הקשר (אך לא צריך את שם ה' ברצועות) (גרי"ז תפילין ג-טז ד"ה והנה ז"ל (הראשון) וד"ה והנה בפירש"י: רש"י - אות, רמב"ם - רק צורת הקשר).
יש אומרים שכל יום צריך להתיר את הקשר של התפילין ולקורשרו בשנית - ר' תבנית:הידעת?/כ' טבת ה'תשס"ט.
לקריאה נוספת
- יוסף סג"ל, תפילין בלילה, מתוך דגל ירושלים- בטאונה התורני של ישיבת ירושלים לצעירים חלק ו', ירושלים תשס"ט, עמ' 196-197.
קישורים חיצוניים
- הלכות תפילין מאת הרב אליעזר מלמד באתר ישיבה
- מה משמעות הנחת תפילין? סרטון קצר באתר ישיבה: נקודה למחשבה- למה מניחים תפילין?
- היחס בין תפילין של יד לתפילין של ראש באתר ישיבה
- סוגי תפילין באתר מקור הסת"ם
- איך מייצרים תפילין?באתר "תפילין בית א-ל"
- הסבר על מצוות התפילין לפי תורת החסידות באתר אשובה
- סדר הנחת תפילין מפורט עם סרטון הדרכה, לבני עדות המזרח באתר משיב כהלכה
- ↑ ומסבירים האחרונים בנושא שחז"ל הבינו שכל השפות נלקחו משפת הקודש וכך ניתן ללמוד מהן על לשון התורה