הרב משה יעקב וייס: הבדלים בין גרסאות בדף
אריאל ביגל נ"י (שיחה | תרומות) |
דוד קורצוג (שיחה | תרומות) מ (←קישורים חיצוניים: תיקון קישור) |
||
| (7 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Rav my wais.jpg|שמאל|200Px|ממוזער| הרב משה יעקב ווייס]] | |||
'''הרב משה יעקב וייס''' היה רב שכונת "נווה אחיעזר" ב[[בני ברק]]. | '''הרב משה יעקב וייס''' היה רב שכונת "נווה אחיעזר" ב[[בני ברק]]. | ||
==תולדות חייו== | ==תולדות חייו== | ||
נולד בז’ ב[[חשוון]] תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר [[רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא]]. כמו כן הינו צאצא של [[רבי מאיר איזנשטטר]] המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי ה[[חתם סופר]]. | נולד בז’ ב[[חשוון]] תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי ה[[אדמו"ר]] רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר [[רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא]]. כמו כן הינו צאצא של [[רבי מאיר איזנשטטר]] המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי ה[[חתם סופר]] ושל ה[[מהר"ל מפראג]]. | ||
בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר [[רבי יואל טייטלבוים]], האדמו"ר ממונקאטש [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של | בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר [[רבי יואל טייטלבוים]], האדמו"ר ממונקאטש [[רבי חיים אלעזר שפירא]] ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של הרבי ממונקאטש, [[רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ']], ששימש בהמשך כאדמו"ר ממונקאטש במקום חותנו. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י [[בית דין|בית הדין]] של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'. | ||
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה. | בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה. | ||
בתקופת [[השואה]] היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש | בתקופת [[השואה]] היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונגריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי [[עגונה|עגונות]] מהמלחמה. | ||
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק. | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי [[הרב איסר יהודה אונטרמן]], ו[[הראשון לציון]] [[הרב יצחק ניסים]] וכן מ[[הרב עקיבא סופר]] מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ. | ||
החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, | החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, מילא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר ב[[בני ברק]]. | ||
בשנת תשמ"ט התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והפך לחסיד של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]. | בשנת תשמ"ט התקרב ל[[חסידות חב"ד]] והפך לחסיד של [[רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש]]. | ||
| שורה 21: | שורה 22: | ||
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ו[[פרקי אבות]]. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד [[מכון ירושלים]], ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה. | ||
נפטר בי"ח ב[[טבת]] תשע"ב ונטמן | נפטר בי"ח ב[[טבת]] תשע"ב, ערב שבת [[פרשת שמות]], ונטמן בבית העלמין חלקת פוניבז' בבני ברק. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, | * בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ממלא מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר. | ||
*בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של [[חסידות ספינקא]] בבורו פארק, ניו יורק. | * בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של [[חסידות ספינקא]] בבורו פארק, ניו יורק. | ||
*נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות [[מוקצה]] ו[[עירובין]]. | * נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות [[מוקצה]] ו[[עירובין]]. | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [ | * [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%94_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%A1 ערכו בחב"דפדיה] | ||
* [http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?23899&BOOKS הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס] | * [http://www.otzar.org/wotzar/MBook5.asp?23899&BOOKS הגדה של פסח "ברכות הפסח" עם פירושי הרב וייס] | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
[[קטגוריה:רבני הונגריה]] | [[קטגוריה:רבני הונגריה]] | ||
[[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | [[קטגוריה:רבנים ניצולי שואה]] | ||
[[קטגוריה:רבני שכונות בבני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־16:37, 1 בפברואר 2023
|
|
הרב משה יעקב וייס היה רב שכונת "נווה אחיעזר" בבני ברק.
תולדות חייו[עריכה]
נולד בז’ בחשוון תרפ"ד בסאטמאר לרבי אברהם צבי וייס, חבר בית הדין בסאטמר. אמו היתה בתו של הרב ישעיה קליינמן. הרב וייס הוא מצאצאי האדמו"ר רבי אהרן ווייס מבנדקוויץ, אחיו של האדמו"ר רבי יוסף מאיר ווייס מספינקא. כמו כן הינו צאצא של רבי מאיר איזנשטטר המכונה 'מהר"ם א"ש', מגדולי תלמידי החתם סופר ושל המהר"ל מפראג.
בצעירותו למד אצל האדמו"ר מסאטמאר רבי יואל טייטלבוים, האדמו"ר ממונקאטש רבי חיים אלעזר שפירא ואצל רבי יהודה רוזנר בעל "אמרי יהודה" מסקלהיד. לאחר מכן למד אצל חתנו של הרבי ממונקאטש, רבי ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ', ששימש בהמשך כאדמו"ר ממונקאטש במקום חותנו. משם עבר ללמוד אצל הרב מרדכי בריסק בטושנא. קיבל נסמך ע"י בית הדין של קהילת מונקאטש ולאחר מכן מבעל ה'בניין דוד'.
בצעירותו, טרם נישואיו, כיהן כרב בעיירה קטנה בשם קומלוש ליד האלמין בהונגריה.
בתקופת השואה היה במחנה עבודה בהונגריה במשך תשעה חודשים, עד כיבוש הונגריה ע"י הצבא הרוסי. מיד אחרי השואה חזר הביתה לסטמאר עם אביו, שם התחתן עם בת דודתו. אז ניצבה בפניו עבודה קשה לשקם את הקהילה, ולהתיר אלפי עגונות מהמלחמה.
הרב וייס עמד אז בקשר עם גדולי ישראל בקשר לעניינים הלכתיים שעמדו על הפרק.
בסוף שנת תש"ו הפליג לארץ ישראל באוניית המעפילים "כנסת ישראל" שנתפסה על ידי הצי הבריטי ומעפיליה גורשו מחנות המעצר באי קפריסין. כעבור תשעה חודשים שוחרר ועלה ארצה.
בארץ קיבל "סמיכה" מהרב הראשי הרב איסר יהודה אונטרמן, והראשון לציון הרב יצחק ניסים וכן מהרב עקיבא סופר מפרשבורג והרב חיים מרדכי רולר רבה של ניאמץ.
החל משנת תשל"ט, לאחר פטירת אביו, מילא הרב וייס את מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר בבני ברק.
בשנת תשמ"ט התקרב לחסידות חב"ד והפך לחסיד של רבי מנחם מנדל שניאורסון מליובאוויטש.
במשך השנים הוציא לאור את ספרי אביו בשם "ברכת אברהם" על התורה ופרקי אבות. כמו כן הוציא לאור, במסגרת "מפעל מורשת יהדות הונגריה" שעל יד מכון ירושלים, ספר בשם "שיח יצחק" מאת רבי יצחק וייס, רב קהילת קאלדבורג ווערבוי בהונגריה, שנהרג בשואה.
נפטר בי"ח בטבת תשע"ב, ערב שבת פרשת שמות, ונטמן בבית העלמין חלקת פוניבז' בבני ברק.
משפחתו[עריכה]
- בנו הרב יצחק ישעיה ווייס, ממלא מקומו ברבנות שכונת נוה אחיעזר.
- בנו הרב אהרן ווייס, ראש ישיבת זכרון יעקב של חסידות ספינקא בבורו פארק, ניו יורק.
- נכדו הרב מנחם שימל חיבר ספרים בשם "שלמי מנחם" העוסקים בהלכות מוקצה ועירובין.