הרב משה קליערס: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך ויקישיבה
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(תיקוני כתיב)
 
(12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{רב
{{רב
|שם=הרב משה קליערס
|שם=הרב משה קליערס
|תמונה=[[תמונה:Rav kliers.jpg|ממוזער]]
|תמונה=[[תמונה:Rav kliers.jpg]]
|כיתוב=רבה של [[טבריה]]
|כיתוב=מרבני [[טבריה]]
|תאריך לידה=' ב[[אדר]] תרל"ד
|תאריך לידה=ז' ב[[אדר]] תרל"ו
|תאריך פטירה=כ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד
|תאריך פטירה=כ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד
|מקום פעילות=טבריה
|מקום פעילות=טבריה
שורה 15: שורה 15:
'''הרב משה קליערס''' היה רבה של [[טבריה]] וראש ישיבת 'אור תורה' בעיר.  
'''הרב משה קליערס''' היה רבה של [[טבריה]] וראש ישיבת 'אור תורה' בעיר.  
==תולדות חייו==
==תולדות חייו==
נולד ב[[צפת]] בז' ב[[אדר]] תרל"ד לר' מאיר ניסן קליערס, בן למשפחה מ[[חסידות סלונים|חסידי סלונים]] שעלתה מאוקראינה בעליית תלמידי ה[[בעל שם טוב]]. מצעירותו התבלט בהתמדה וזכרון מופלאים, וכן במידותיו וב[[ענווה|ענוותנותו]]. בשנת תרמ"ט היה ידוע בין הרבנים שהתנגדו ל[[היתר המכירה]]. בשנת תרנ"ט הוצע לו לקבל את משרת רב קהילת האשכנזים בטבריה, והוא היסס תחילה. הוא נסע לאירופה להתייעץ עם [[רבי שמואל ויינברג]], ה[[אדמו"ר]] מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. באותה הזדמנות ביקר גם את ה[[אדר"ת]] ואת [[רבי חיים מבריסק]], מהם נסמך. שלושלת החכמים הללו עודדוהו לקבל את משרת הרבנות בטבריה. הוא שב לארץ והחל לכהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. מיד עם תחילת כהונתו ייסד את ישיבת אור תורה בעיר, על יד ציון קברו של [[רבי מאיר|רבי מאיר בעל הנס]]. תלמידי הישיבה היו נשארים בישיבה בכל ימות הישיבה, וחוזרים לבתיהם רק בשבתות, על מנת שעול המשפחה לא יהיה תלוי בצווארם, ואף הוא נהג כך. כמו כן, הסתפק במועט וחי בסגפנות, ומשכורתו היתה דלה מאד. השיקע מרץ וכסף רב לפיתוח הישיבה. שמו יצא למרחוק כבקיא ומומחה ב[[מצוות התלויות בארץ]]. בישיבתו נהגו ללמוד את [[סדר זרעים]], על מנת שתלמידיו גם יהיו בקיאים בהלכות אלו ויוכלו להורות בהן.  
נולד ב[[צפת]] בז' ב[[אדר]] תרל"ו לר' מאיר קליערס, בן למשפחה מ[[חסידות סלונים|חסידי סלונים]] שעלתה מאוקראינה בעליית תלמידי [[הבעל שם טוב]]. מצעירותו התבלט בהתמדה וזיכרון מופלאים, וכן במידותיו וב[[ענווה|ענוותנותו]]. בשנת תרמ"ט היה ידוע בין הרבנים שהתנגדו ל[[היתר המכירה]]. בשנת תרנ"ט הוצע לו לקבל את משרת רב קהילת האשכנזים בטבריה, והוא היסס תחילה. הוא נסע לאירופה להתייעץ עם [[רבי שמואל ויינברג]], ה[[אדמו"ר]] מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. באותה הזדמנות ביקר גם את ה[[אדר"ת]] ואת [[רבי חיים מבריסק]], מהם נסמך. שלושת החכמים הללו עודדוהו לקבל את משרת הרבנות בטבריה. הוא שב לארץ והחל לכהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. מיד עם תחילת כהונתו ייסד את ישיבת אור תורה בעיר, על יד ציון קברו של [[רבי מאיר|רבי מאיר בעל הנס]]. תלמידי הישיבה היו נשארים בישיבה בכל ימות השבוע, וחוזרים לבתיהם רק בשבתות, על מנת שעול המשפחה לא יהיה תלוי בצווארם, ואף הוא נהג כך. כמו כן, הסתפק במועט וחי בסגפנות, ומשכורתו היתה דלה מאד. השיקע מרץ וכסף רב לפיתוח הישיבה. שמו יצא למרחוק כבקיא ומומחה ב[[מצוות התלויות בארץ]]. בישיבתו נהגו ללמוד את [[סדר זרעים]], על מנת שתלמידיו גם יהיו בקיאים בהלכות אלו ויוכלו להורות בהן.  


הרב קליערס עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים, בהם [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], והם העריכו זה את זה ביותר. עם זאת, התנגד ביותר לציונות ולציונות הדתית (אותה ראה כ"גשר" המגשר על התהום הפעורה בין הציונים החילונים לבין החרדים). הוא ראה בציונות ובציונות הדתית סכנה שיש להתגונן מפניה. עם זאת, השתתף יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים ב"[[מסע המושבות]]" לחיזוק הדת במושבות ובקבוצות.  
הרב קליערס עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים, בהם [[הרב אברהם יצחק הכהן קוק]], והם העריכו זה את זה ביותר. עם זאת, התנגד ביותר לציונות ולציונות הדתית (אותה ראה כ"גשר" המגשר על התהום הפעורה בין הציונים החילונים לבין החרדים). הוא ראה בציונות ובציונות הדתית סכנה שיש להתגונן מפניה. עם זאת, השתתף יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים ב"[[מסע המושבות]]" לחיזוק הדת במושבות ובקיבוצים.  


מלחמת העולם הראשונה המיטה על טבריה קשיים רבים. השלטונות העותמאניים הכריחו את יושבי העיר לקבל על עצמם אזרחות עותמאנית. התושבים שחששו כי אם יהיו נתינים עותמאניים יגויסו לצבא ויוטלו עליהם קנסות. אלו שסירבו להיות נתיתנים עותמאניים נידונו לגירוש ולהחרמת נכסיהם. כשני שלישים מיהודי העיר עזבו, התרומות פסקו והישיבה נסגרה. בפסח תרע"ז גורשו יהודים רבים מ[[יפו]] ומ[[תל אביב]]. כ-3000 פליטים מערים אלו הגיעו לטבריה וסביבתה, והתיישבו בסוכות עראיות על שפת הכנרת. הרב קליערס פעל ככל יכולתו לעזור להם, ונעזר לשם כך בראש העיר ת"א מאיר דיזנגוף. לאחר המלחמה פעל לשיקום יהודי העיר ולחידוש פעילות הישיבה.  
מלחמת העולם הראשונה המיטה על טבריה קשיים רבים. השלטונות העותמאניים הכריחו את יושבי העיר לקבל על עצמם אזרחות עותומאנית. התושבים שחששו כי אם יהיו נתינים עותמאניים יגויסו לצבא ויוטלו עליהם קנסות. אלו שסירבו להיות נתינים עותמאניים נידונו לגירוש ולהחרמת נכסיהם. כשני שלישים מיהודי העיר עזבו, התרומות פסקו והישיבה נסגרה. בפסח תרע"ז גורשו יהודים רבים מ[[יפו]] ומ[[תל אביב]]. כ-3000 פליטים מערים אלו הגיעו לטבריה וסביבתה, והתיישבו בסוכות עראיות על שפת הכנרת. הרב קליערס פעל ככל יכולתו לעזור להם, ונעזר לשם כך בראש העיר של ת"א מאיר דיזנגוף. לאחר המלחמה פעל לשיקום יהודי העיר ולחידוש פעילות הישיבה.
 
נפטר בכ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד ונקבר בבית הקברות בטבריה.


נפטר בכ"ג ב[[שבט]] תרצ"ד ונקבר בבית הקברות בטבריה.
==ספריו==
==ספריו==
* '''תורת הארץ'''- על ההלכות התלויות בארץ. הרב קליערס תכנן לכתוב סדרה בת עשרה כרכים, אולם הוא הספיק להוציא לאור רק כרך אחד. ספר זה מהווה ספר יסוד בהלכות אלו.  
* '''תורת הארץ'''- על ההלכות התלויות בארץ. הרב קליערס תכנן לכתוב סדרה בת עשרה כרכים, אולם הוא הספיק להוציא לאור רק כרך אחד. וכרך שני יצא לאור מכת"י ע"י בנו, ספר זה מהווה ספר יסוד בהלכות אלו.  
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36721 טבור הארץ]'''- תולדות העיר טבריה
* '''[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36721 טבור הארץ]'''- תולדות העיר טבריה
*  '''[http://www.hebrewbooks.org/1940 מורשת משה]''' -[[שו"ת]]. יצא ע"י בניו בשנת תש"ל.  
*  '''[http://www.hebrewbooks.org/1940 מורשת משה]''' -[[שו"ת]]. יצא ע"י בניו בשנת תש"ל.
 
==לקריאה נוספת==
* אהרן סורסקי, '''דמויות הוד - סדרה א' : עולי ובוני ארץ הקודש''', הוצאת "נצח", [[בני ברק]] [[תשכ"ז]], פרק י'
* אהרן סורסקי, '''מרביצי תורה מעולם החסידות''' חלק ד', בני ברק [[תשמ"ז]], עמ' ט'-ל"ז
*עודד אבישר, '''ספר טבריה : עיר כינרות ויישובה בראי הדורות''', הוצאת "כתר", ירושלים [[תשל"ג]], עמוד 310
 
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* אהרן סורסקי, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27756&pgnum=16 רבה של טבריה- הגאון האדיר] בתוך: 'בית יעקב'.  
*[[אהרן סורסקי]], [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=27756&pgnum=16 רבה של טבריה - הגאון האדיר רבי משה קליערס], "בית יעקב : ירחון לעניני [[חינוך]], ספרות ו[[מחשבת ישראל|מחשבה]]", גיליון 33, [[שבט]] [[תשכ"ב]], עמ' 17-16 ו-20
*[[פרופ']] [[דבורה הכהן]] (נינתו של הרב קליערס), [http://www.beit-harav.org.il/images/my/my149.pdf הרב משה קליערס והראי"ה קוק], "מגד ירחים" (עלון חודשי להנחלת משנת [[הראי"ה]] ומורשתו בהוצאת [[בית הרב]]), גיליון 149, [[שבט]] [[תשע"ב]], עמ' 4.
*[http://www.ivelt.com/forum/viewtopic.php?f=31&t=10499 ר' משה קליערס אב"ד ור"מ טבריא, כ"ג שבט תרצ"ד], בפורום "על הצדיקים ועל החסידים" בפורומי "אידישע וועלט"


{{מיון רגיל:קליערס משה}}
{{מיון רגיל:קליערס משה}}
שורה 34: שורה 43:
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:ראשי ישיבות גבוהות]]
[[קטגוריה:חכמי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:חכמי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:רבנים חסידים]]

גרסה אחרונה מ־03:03, 3 בפברואר 2023

הרב משה קליערס
Rav kliers.jpg
מרבני טבריה
תאריך לידה ז' באדר תרל"ו
תאריך פטירה כ"ג בשבט תרצ"ד
מקום פעילות טבריה

הרב משה קליערס היה רבה של טבריה וראש ישיבת 'אור תורה' בעיר.

תולדות חייו[עריכה]

נולד בצפת בז' באדר תרל"ו לר' מאיר קליערס, בן למשפחה מחסידי סלונים שעלתה מאוקראינה בעליית תלמידי הבעל שם טוב. מצעירותו התבלט בהתמדה וזיכרון מופלאים, וכן במידותיו ובענוותנותו. בשנת תרמ"ט היה ידוע בין הרבנים שהתנגדו להיתר המכירה. בשנת תרנ"ט הוצע לו לקבל את משרת רב קהילת האשכנזים בטבריה, והוא היסס תחילה. הוא נסע לאירופה להתייעץ עם רבי שמואל ויינברג, האדמו"ר מסלונים, בעל 'דברי שמואל'. באותה הזדמנות ביקר גם את האדר"ת ואת רבי חיים מבריסק, מהם נסמך. שלושת החכמים הללו עודדוהו לקבל את משרת הרבנות בטבריה. הוא שב לארץ והחל לכהן כרב קהילת האשכנזים בעיר. מיד עם תחילת כהונתו ייסד את ישיבת אור תורה בעיר, על יד ציון קברו של רבי מאיר בעל הנס. תלמידי הישיבה היו נשארים בישיבה בכל ימות השבוע, וחוזרים לבתיהם רק בשבתות, על מנת שעול המשפחה לא יהיה תלוי בצווארם, ואף הוא נהג כך. כמו כן, הסתפק במועט וחי בסגפנות, ומשכורתו היתה דלה מאד. השיקע מרץ וכסף רב לפיתוח הישיבה. שמו יצא למרחוק כבקיא ומומחה במצוות התלויות בארץ. בישיבתו נהגו ללמוד את סדר זרעים, על מנת שתלמידיו גם יהיו בקיאים בהלכות אלו ויוכלו להורות בהן.

הרב קליערס עמד בקשרי מכתבים עם גדולי הרבנים, בהם הרב אברהם יצחק הכהן קוק, והם העריכו זה את זה ביותר. עם זאת, התנגד ביותר לציונות ולציונות הדתית (אותה ראה כ"גשר" המגשר על התהום הפעורה בין הציונים החילונים לבין החרדים). הוא ראה בציונות ובציונות הדתית סכנה שיש להתגונן מפניה. עם זאת, השתתף יחד עם הרב קוק ורבנים נוספים ב"מסע המושבות" לחיזוק הדת במושבות ובקיבוצים.

מלחמת העולם הראשונה המיטה על טבריה קשיים רבים. השלטונות העותמאניים הכריחו את יושבי העיר לקבל על עצמם אזרחות עותומאנית. התושבים שחששו כי אם יהיו נתינים עותמאניים יגויסו לצבא ויוטלו עליהם קנסות. אלו שסירבו להיות נתינים עותמאניים נידונו לגירוש ולהחרמת נכסיהם. כשני שלישים מיהודי העיר עזבו, התרומות פסקו והישיבה נסגרה. בפסח תרע"ז גורשו יהודים רבים מיפו ומתל אביב. כ-3000 פליטים מערים אלו הגיעו לטבריה וסביבתה, והתיישבו בסוכות עראיות על שפת הכנרת. הרב קליערס פעל ככל יכולתו לעזור להם, ונעזר לשם כך בראש העיר של ת"א מאיר דיזנגוף. לאחר המלחמה פעל לשיקום יהודי העיר ולחידוש פעילות הישיבה.

נפטר בכ"ג בשבט תרצ"ד ונקבר בבית הקברות בטבריה.

ספריו[עריכה]

  • תורת הארץ- על ההלכות התלויות בארץ. הרב קליערס תכנן לכתוב סדרה בת עשרה כרכים, אולם הוא הספיק להוציא לאור רק כרך אחד. וכרך שני יצא לאור מכת"י ע"י בנו, ספר זה מהווה ספר יסוד בהלכות אלו.
  • טבור הארץ- תולדות העיר טבריה
  • מורשת משה -שו"ת. יצא ע"י בניו בשנת תש"ל.

לקריאה נוספת[עריכה]

  • אהרן סורסקי, דמויות הוד - סדרה א' : עולי ובוני ארץ הקודש, הוצאת "נצח", בני ברק תשכ"ז, פרק י'
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות חלק ד', בני ברק תשמ"ז, עמ' ט'-ל"ז
  • עודד אבישר, ספר טבריה : עיר כינרות ויישובה בראי הדורות, הוצאת "כתר", ירושלים תשל"ג, עמוד 310

קישורים חיצוניים[עריכה]